לדלג לתוכן

מ"ג דברים לא יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לא · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּב֣וֹא כׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאׇזְנֵיהֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
בְּמֵיתֵי כָל יִשְׂרָאֵל לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי תִּקְרֵי יָת אוֹרָיְתָא הָדָא קֳדָם כָּל יִשְׂרָאֵל וְתַשְׁמְעִנּוּן׃
ירושלמי (יונתן):
בְּמֵיתֵי כָּל יִשְרָאֵל לְאִתְחַמָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּאַתְרָא דְיִתְרְעֵי תִּיקְרוּן יַת אוֹרַיְיתָא הָדָא קֳבֵיל כָּל יִשְרָאֵל בְּמִשְׁמְעֲהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תקרא את התורה הזאת" - המלך היה קורא מתחלת אלה הדברים כדאיתא במס' סוטה על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת – הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף מ"א ע"א), עַל בִּימָה שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעֲזָרָה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


(יא) ג) "בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך". וה' בוחן לבות, וכל אחד מקשט לבבו נכח ה'. ד) "במקום אשר יבחר". והמקום הזה שבו בחר ה' יעורר היראה כמ"ש יעקב מה נורא המקום הזה: ה) "תקרא" גם הקורא שהוא המלך שבו בחר ה' מכל שבטי ישראל, ודבריו יעשו רושם בלבות השומעים: ו) "את התורה הזאת". הדברים בעצמן המה אמרות ה' אמרות טהורות ויורדים אל הלב. ז) "נגד כל ישראל באזניהם". הקבוץ הגדול הזה יפעל ג"כ הרבה על לב השומע:

 

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הנה כל הקורא לחבירו באזניו אינו עומד כנגדו כי אם מצדו, ואולי מכאן למדו רבותינו (סוטה מא, א) במוצאי י"ט ראשון של חג עושין למלך בימה של עץ בעזרה וגו', וקורא מתחילת אלה הדברים כו', ומהיכן למדו לומר כן שמתחיל מן אלה הדברים כי יותר היה נכון לומר שיאמר מן הואיל משה באר את התורה הזאת. אלא שלמדו זה ממ"ש נגד כל ישראל, כי כל פסוק אלה הדברים, היה מתנגד לכל ישראל כי היה מזכיר ברמז כל המקומות שהכעיסו בהם להקב"ה מפני כבודן של ישראל, והדבר האמור ברמז דומה כאילו היה מלחש באזניו שאין השומעים מבינים שום דבר כ"א מי שמרגיש בעצמו שחטא בדבר ההוא הוא המבין הרמיזה ההיא, וע"ז אמר שיקרא את התורה הזאת שהיא נגד כל ישראל ובאזניהם ר"ל התורה המתנגדת לישראל ואמירה באזניהם ברמז, ושם נאמר אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל. לכך אמר כאן נגד כל ישראל. כי בהקהל זה א"א שיהיו שם כל ישראל שבכל הארץ, אך שהוא מדבר מן אמירת משה שהיתה במעמד כל ישראל. ומכאן לימוד לכל דברי תוכחות עלי עון, שצריך המוכיח לדבר ברמז מן חטא שחטא בו איזו איש פרטי באופן שלא יכנס הדבר כי אם באזניו, ולא יבינו בו אחרים מפני כבודו כדרך שעשה משה.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בבוא כל ישראל. מלא וי"ו, כי ו' היו באים. כהנים, וזקנים, אנשים, ונשים, וטף, וגרך:

<< · מ"ג דברים · לא · יא · >>