מ"ג דברים כב יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵיזָא עַמַּר וְכִתָּן מְחוּבַּר כַּחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֶהֱווֹן לָבְשׁוּן וּמִשְׁתַּחֲנִין בִּכְסוּ דְּשִׁיעַ וְעָזֵיל וְנֵיז עֲמַר וְכִיתָּן מְעַרְבִין כַּחֲדָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תלבש שעטנז . יכול לא ילבש אדם גיזי צמר ואניצי פשתן? תלמוד לומר שעטנז , דבר שהוא שוע טוי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו.
[הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום ארוג, יש בהם משום שוע].
פב.
לא תלבש . אין לי אלא שלא ילבש, מנין שלא יתכסה? תלמוד לומר לא יעלה עליך . יכול לא יפשילנו לקופה אחריו? תלמוד לומר לא תלבש . לבישה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה ולומר לך - מה לבישה מיוחדת, שהוא הנאת הגוף, [אף כל הנאת הגוף].
יכול לא ילבש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן, וחלוק של פשתן על גבי חלוק של צמר? ת"ל יחדיו , [אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר].
חנניא בן גמליאל אומר, (שם) מנין שלא (יסרק סרק) [יקשור סרט] של צמר ושל פשתן, לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע? תלמוד לומר יחדיו , מכל מקום. כשתמצא לומר השק והקופה מצרפין את הכלאים.
( צמר ופשתים יחדיו . אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו – מותר.
(שם) הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום אריג, יש בהם משום שוע).
מלבי"ם - התורה והמצוה
פא.
לא תלבש שעטנז . הוא מן השרשים המחומשים, שהם מורכבים מהרבה תיבות. ובספרא קדושים ג , למד למעט גיזי צמר מן "בגד", ושם פרשתי.
ומ"ש "הלבדים אסורים", משמע שאסור מדאוריתא. וכבר הארכתי בזה בחבורי ארצות החיים יא, שמכאן הוציא הרמב"ם לפסוק, דא"צ שוע טווי ונוז ביחד. עיי"ש באורך, וכ"ה בספרא שם.
פב.
לא תלבש שעטנז . אזהרה זו כבר נאמרה בפ' קדושים. רק פה בא לפרש -
1. (א) שמש"ש לא יעלה עליך , היינו דוקא העלאה שהיא כעין לבישה המוזכרת פה, שיש בה הנאת הגוף. ונז' בספרא ( קדושים מ ).
2. (ב) שמשש"ש בגד כלאים שעטנז , היינו דוקא יחדיו, כמו שבאר פה. אבל כ"א בפ"ע מותר.
ודעת ר"א בן גמליאל, שחיבור ע"י דבר אחר, שמיה חבור ומקרי "יחדיו". והוא בכלאים ט ט, ועיין מ"ש בס' ארצות החיים באריכות (ט, סק"נ).