מ"ג דברים יד יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל צפור טהרה תאכלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל צִפַּר דְּכֵי תֵּיכְלוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל צִפַּר דְּכֵי דְאִית בֵּיהּ זְפַק וְקוּרְקְבָנֵיהּ קָלִיף וְאִית לֵיהּ צִבְעָא יְתֵירָא וְלָא דָרִיס תֵּיכְלוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
או כשם שמשולחת מותרת, כך שחוטה מותרת? ת"ל (יב) וזה אשר לא תאכלו מהם.
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מלבי"ם - התורה והמצוה
צח.
כל צפור טהורה תאכלו . ר"ל במלת " כל ", שכל צפור טהורה שתמצאו - תוכלו לאכול, ואין לך לחוש שהיא משולחת של מצורע. כי המשולחת מותרת, שלא אמרה תורה "שלח", לתקלה.
וממילא נשמע שהשחוטה בכלל איסור, דיליף מכשיר ממכפר, כמ"ש בקדושין נו. וכפרש"י שם, שעקר סמך על הסברא, וקרא אסמכתא בעלמא.