מ"ג בראשית כא ל
<< · מ"ג בראשית · כא · ל · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אֲרֵי יָת שְׁבַע חוּרְפָן תְּקַבֵּיל מִן יְדִי בְּדִיל דִּתְהֵי לִי לְסָהֲדוּ אֲרֵי חֲפַרִית יָת בֵּירָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אֲרוּם יַת שְׁבַע חוּרְפַן תְּקַבֵּל מִן יְדִי מִן בִּגְלַל דְתֶהֱוֵי לִי לְסַהֲדוּ אֲרוּם חֲפָרִית יַת בֵּירָא הָדָא: |
רש"י
"לעדה" - לשון עדות של נקבה כמו ועדה המצבה
"כי חפרתי את הבאר" - מריבים היו עליה רועי אבימלך ואומרים אנחנו חפרנוה אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו הוא ועלו לקראת אברהם
[כז] מריבים היו כו'. דאם לא כן לא שייך לומר "בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי הבאר", דשמא הבאר אינו שלו. וקשיא איך סמך אברהם על נס כזה - שיאמר שמי שיעלה המים לקראתו הבאר הוא שלו, ויראה לומר כי הבאר היה ביד אבימלך, ולא היה ספק לאברהם שאין הבאר נובע כדרך הבאר שהוא עולה ומקורו מתברך - כיון שהוא גזל, שאין ברכה בדבר הגזול, ואיך אפשר שיהיה הבאר מתברך, ובפרט הבאר - כי כל נביעת הבאר ברכה היא, ואין ברכה ביד גזלן, דכתיב (ר' ירמיה ז, יא) "יש עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו", ולפיכך אמר אברהם כל מי שיבא על הבאר ויעלה המים לקראתו - הוא שלו, כי ידע אברהם כי יחזור הבאר לברכתו הרגיל - לבאר שהוא עולה ונובע כאשר יבא אברהם - שהבאר הוא שלו - על הבאר:
והקשה הרא"ם מנא ליה לרז"ל (ב"ר נד, ה) לומר שיהיה עדות זה על ידי מעשה זה, שמא היה בירור הדבר על ידי עדים ברורים וזולת זה מן הבירור, אבל במדרש רבות (שם) גלו זה, דמאי ענין "שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה" לענין הבאר, אבל עיקר הטעם שהבירור היה על ידי הכבשים, דודאי לא היה הבאר מתברך להיות מקורו עולה בחנם, אלא כך אמר שאני ארצה להשקות צאני לצרכי - ויהיה הבאר מתברך ויהיה מקורו עולה, וכיון שרצה להשקות צאנו - היה מתברך הבאר, ולפיכך אמר "את שבע כבשות תקח מידי וכו'", כי על ידם נעשה הדבר הזה שהוא הבירור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר – מְרִיבִים הָיוּ עָלֶיהָ רוֹעֵי אֲבִימֶלֶךְ, וְאוֹמְרִים: אֲנַחְנוּ חֲפַרְנוּהָ. אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁיִּתְרָאֶה עַל הַבְּאֵר וְיַעֲלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתוֹ – שֶׁלּוֹ הִיא. וְעָלוּ לִקְרַאת אַבְרָהָם (בראשית רבה נד,ה).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כי את שבע כבשות תקח מידי. אמר ליה הקב"ה: אתה נתת לו שבע כבשות, חייך שאני משהה משמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות, כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, אלו הן: שמשון, חפני ופנחס, ושאול ושלשת בניו. אתה נתת לו שבע כבשות, חייך כנגד כן מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אהל מועד, נוב וגלגל וגבעון ושילה, ובית עולמים שנים. אתה נתת לו ז' כבשות, כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים ז' חדשים. רבנן אמרי: רועי אבימלך היו מדיינין עם רועי אברהם; אלו אמרו: שלנו הבאר, ואלו אמרו: לנו הבאר. אמרו רועי אברהם: כל מי שהמים רואין את צאנו ועולים, שלו היא. כיון שראו המים צאנו של אברהם, מיד עלו. אמר ליה הקב"ה: אתה סימן לבניך; מה אתה, כיון שראו המים צאנך מיד עלו, אף בניך, כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה מאליה, הדא הוא דכתיב: "אז ישיר ישראל עלי באר". אמר ר' יצחק: "בעבור היתה לי" אין כתיב כאן, אלא בעבור תהיה לי לעדה:
<< · מ"ג בראשית · כא · ל · >>