לדלג לתוכן

מ"ג בראשית יא ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · יא · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣רֶד יְהֹוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִתְגְּלִי יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבָד קַרְתָּא וּמִגְדְּלָא דִּבְנוֹ בְּנֵי אֲנָשָׁא׃
אונקלוס (דפוס):
וְאִתְגְּלִי [נ"א: וְאִתְגְּלֵי ] יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבַד [נ"א: עוֹבָדֵי] קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא דִּבְנוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְגְלֵי יְיָ לְאִיתְפַּרְעָא מִנְהוֹן עַל עוֹבַד קַרְתָּא וּמַגְדְלָא דְבָנוּ בְּנֵי נְשָׁא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירד ה' לראות" - לא הוצרך לכך אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו במדרש רבי תנחומא

"בני האדם" - אלא בני מי שמא בני חמורים וגמלים אלא בני אדם הראשון שכפה את הטובה ואמר האשה אשר נתתה עמדי אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת – לֹא הוּצְרַךְ לְכָךְ, אֶלָּא בָא לְלַמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעוּ הַנִּדּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּ וְיָבִינוּ. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (נח יח).
בְּנֵי הָאָדָם – אֶלָּא בְּנֵי מִי, שֶׁמָּא בְּנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (לעיל ג,יב), אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרוֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומלת וירד ה' — בעבור שכל מעשה התחתיים תלויים הם בכוח הגבוהים, ומהשמים יתכנו כל העלילות, על כן נקרא השם "רוכב שמים" (דברים לג כו), "היושבי בשמים" (תהלים קכג א), וכדרך לשון בני אדם אמר הכתוב וירד:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וירד ה' לראות" הנה ל' הירידה לראות יאמר על האל ית' כשאין הענין אז ראוי לעונש אלא מפני הקלקול הנמשך אליו בסוף הענין כבן סורר ומורה שאמרו ירדה תורה לסוף דעתו. וכן היה ענין סדום שכתב בו ארדה נא ואראה. כי אמנם לא היה רשעם אז יותר משאר העו"ג כדי לענשם בעולם הזה זולתי בענין האכזריות נגד עניי עם שהיה נמשך ממנו קלקול גמור בסוף כאמרו הנה זה הי' עון סדום אחותך ויד עני ואביון לא החזיקה וכן היה עונש ישראל בהגלותם כאמרו אראה מה אחריתם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "וירד ה'". ר"ל שראה התולדה שיצמח מזה בין מענין העיר וקבוצם המדיני, שירבה חמס ושוד וגזל ורצח בין בני אדם בשיגבר הזדון וממשלת עריצים, בין מענין המגדל, שנגד מגדל עוז שם ה' עשו להם מגדל לשם עבודת נכר שרמזו במ"ש ונעשה לנו שם, וראה שהסוף יהיה שיושחתו כל בני אדם:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(ה) "וירד ה'" כו'. הנה ירידה זו היא לדון אותם, ואמר כי מדת רחמים עם בית דינו וזהו וי"ו של וירד, כי שתי הבחינות ירדו

לעומק הדין:

(ו) "ויאמר ה'" להליץ בעדם "הן עם אחד ושפה אחת לכולם", לומר גם כי לעשות הפך רצונו יתברך כיוונו, עם כל זה אחדות היה ביניהם כי בקשו להדמות אל הקדושה. "וזה החילם לעשות", ואף על פי שסופם לרעה, כיון שהחילם הוא אחדות שהוא חדא לטיבותא ראוי לרחם עליהם. אך לעומת זה חדא לריעותא, כי "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות", על ידי האחדות והכנתם להרע כנזכר, ונמצא העולם אבד בהגביה הטומאה:

(ז) על כן לא ימותו כעת, אך נסיר ההכנה לבל תבא כוונתם אל הפועל, ולכן "הבה נרדה", כי אמר ה' נכין דרך שנרדה בעולם השפל, ולא תהיה תמיד שכינה מסולקת ממנה כאשר היתה כונתם. ואיך יהיה במה שנבלה שם שפתם ויתבטל האחדות, באופן שלא יוכלו לעשות דבר מאשר יזמו לעשות:

(ח) על כן "ויפץ" וכו'. ובראותם כי על ידי פירוד לא יצליחו, אז "ויחדלו לבנות העיר". באופן שהיו שני דברים, אחד כי שם

בלל שפתם שלא ישמעו איש שפת רעהו, שנית כי ויפץ ה' אותם בארץ, ואז על ידי שתים אלה ויחדלו כו' מה שאין כן באחת:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וירד ה' לראות את העיר. זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה. דבר אחר: הכל גלוי לפני הקב"ה, אלא ללמד לבריות דרך ארץ.

אשר בנו בני האדם. אמר ר' ברכיה: וכי מה נאמר? בני חמרים, בני גמלים? אלא בנוהי דאדם קדמאה; מה אדם הראשון, אחר כל הטובה שעשיתי עמו אמר: "האשה אשר נתתה עמדי", כך מדור המבול עד דור הפלגה ש"ם שנה, "ויהי כל הארץ שפה אחת".

<< · מ"ג בראשית · יא · ה · >>