מ"ג במדבר י לג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהֹוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְטַלוּ מִטּוּרָא דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַּייָ מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין וַאֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ נָטֵיל קֳדָמֵיהוֹן מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין לְאַתְקָנָא לְהוֹן אֲתַר בֵּית מִשְׁרֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ מִטוּרָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין וַאֲרוֹן קְיָימָא דַיְיָ מְטַיֵיל קֳדָמֵיהוֹן תְּלָתִין וְשִׁית מִלִין הֲלִיךְ בְּיוֹמָא הַהוּא וְהוּא הֲוָה מִידַבֵּר קֳדָם מַשִׁרְיָיתָא דְיִשְרָאֵל מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין לְאַתְקָנָא לְהוֹן אֲתַר בֵּית מֵשְׁרוֹי: |
רש"י
"וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים" - (ספרי ב"ב יד) זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה
[ל] זה הארון היוצא עמהם למלחמה וכו'. דאין זה ארון ששם לוחות שניות, דהא אותו ארון בתוך המחנה נוסע, דכתיב (ר' לעיל ב, יז) "ונסע אוהל מועד בתוך המחנות", וכתוב (ר' פסוק כא) "ואחר כך נסעו הקהתים נושאי המקדש", והוא הארון המקודש יותר. ובפרשת עקב פירש רש"י (דברים י', א') שזה הארון לא עשה בצלאל, אלא משה עשאו, שנאמר (שם) "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לחות אבנים ועשית לך ארון עץ", והוא הארון שעשה משה להניח שם הלוחות, דארון שעשה בצלאל לא נעשה עד אחר יום הכפורים (רש"י שם). ואם כן קשיא, היאך פירש רש"י כאן 'שברי לוחות היו שם', והלא הארון שעשה משה הניח שם הלוחות השניות, דכתיב "פסל לך שני לחות אבנים כראשונים ועשית לך ארון עץ". ופירש הרא"ם, שלא היו שם הלוחות רק עד שהוקם המשכן, ונתנו לוחות השניות בארון שעשה בצלאל, ובארון שעשה משה נשארו שברי לוחות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵע לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים – זֶה הָאָרוֹן הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה, וּבוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים; וּמַקְדִּים לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְתַקֵּן לָהֶם מְקוֹם חֲנִיָּה (שם).
רשב"ם
דרך שלשת ימים: הלכו עד שלשת ימים שלא חנו עד סוף שלשה, ומפני טורח הדרך ויהי העם כמתאוננים כמו שמצינו בפרשת פרה ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה:
וארון ברית ה' נוסע לפניהם: כל אותן שלשה ימים לתור להם מנוחה, כי הענן הולך על הארון:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים." באותם הג' ימים שהלכו באותן ג' מסעות דרך המדבר הגדול והנורא היה הארון נוסע לפניהם להבטיח הדרך מן הנחשים והעקרבים וזולתם אבל בשאר המסעות היה הארון נוסע בתוך המחנות כשאר משא כני קהת:
" לתור להם מנוחה" חניה בטוחה במדבר הנורא:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מה היה שנסע הארון לפניהם הפך מ"ש למעלה שהארון הלך תמיד באמצע ומה שכפל דרך שלשת ימים, ומה הכונה במ"ש לתור להם מנוחה, ומה שאמר וענן ה' עליהם יומם, ומ"ש
משה קומה ה' מה הכונה בזה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וקרוב לשמוע שזהו סוד נו"ן הפוכה. שבין תיבת המחנה. ובין ויהי בנסוע הארון. כי נו"ן הפוכה אחרונה מרמזת על תלונתם זכרנו את הדגה כי נו"ן היינו דג אבל נו"ן ראשונה רמז שישראל נמשלו לדגים שעיקר חיותם במים ע"כ כל דג פונה פניו לשוט לתוך המים למקום חיותיה אבל אינו הופך פניו אל שפת הים כי זה נקרא פורש ממקום חיותיה. כך ישראל נאמר בהם (בראשית מח, טז) וידגו לרוב. שיהיו כדגים הללו כי עיקר חיותם בתורה שנמשל למים וכמשל שהביא ר"ע לפפוס בן יהודה כו' במס' (ברכות סא, ב) ובזמן שישראל בורחין מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר הרי הם כנו"ן דג הפוך הפורש ממקום חיותו ופונה פניו אל השפה ולחוץ כך ישראל פנו פניהם מן ארון ברית ה' ממקום חיותם, וע"כ הנו"ן הפוכה כי הפכה פניה מן פסוק ויהי בנסוע הארון ופניה אל תיבת המחנה רמז אל הזמן שישראל נסוגו אחור מן ארון ברית ה' ופניהם אל המחנה היינו אל העם, כי לאהבת עניני העה"ז אשר בני המחנה מסגלים בהם, וכדי למצוא חן בעיני המחנה הוא פונה עורף אל השכינה ופונה כל מגמת מעשיו כדי שיהיה אדם חשוב במחנה או שר ונגיד עליהם.
וזהו עיקר החטא בינינו המסבב אריכות הגלות, כי ברובם כן פנו פניהם מן ארון ברית ה' אל המחנה עד שאפילו כל כשרון המעשה מתורה ומצות אינן עושין לשמה כ"א כדי להתהדר בהם בפני הבריות למצוא חן בעיניהם ונטורי קרתא כאלו הם הם חרובי קרתא והכל יודעין שכן הוא ואין אומר השב עד אשר ישקיף ה' וירא ויסיר רוח זנונים מקרבינו ואין להאריך בזה.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וארון ברית ה' נוסע לפניהם. אמרו: אבותינו חטאו, נגזרה עליהם גזרה 'במדבר הזה יפלו פגריכם'. אבל אנו לא נחטא ונמות, ונלך ונירש את ארץ ישראל:
וארון ברית ה' נוסע לפניהם. ארון זה שיצא עמהם במחנה - היו בו שברי לוחות, שנא' 'וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.'
ר' שמעון בן יוחאי אומר: וארון ברית ה' נוסע לפניהם למה נאמר? אלא וארון ברית ה'. משל לאנטיקוסר שהיה מקדים חיילותיו, מתקן להם מקום שישרו - כך היתה השכינה מקדמת לישראל ומתקנת להם מקום שישרו:
לתור להם מנוחה. מה ת"ל? לפי שנאמר במדבר כא וישמע הכנעני מלך ערד. כיון ששמעו כנענים שמתו מרגלים - אמרו: מתו מרגלים שלהם, נלך ונלחם בם!
רבי שמעון בן יוחאי אומר: (שם) כי בא ישראל דרך האתרים. כיון שמת אהרן, אמרו: מת כהן גדול שלהם, הלך התייר הגדול שלהם ועמוד הענן שהיה עושה עמהם מלחמה. הרי שעה שנלך ונלחם בם.
רבי שמעון בן יוחאי אומר: גנות גדולה היתה בידו של ישראל בשעה שאמרו דברים א נשלחה אנשים לפנינו. אמר להם המקום: אם כשהייתם ירמיה ב בארץ ערבה ושוחה זנתי ופרנסתי אתכם, כשאתם נכנסים בארץ טובה ורחבה, בארץ זבת חלב ודבש, על אחת כמה וכמה שאזון ואפרנס אתכם!