מ"ג במדבר ג ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַתָּה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֙מָּה֙ ל֔וֹ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִתֵּין יָת לֵיוָאֵי לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי מְסִירִין יְהִיבִין אִנּוּן לֵיהּ מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִתֵּן יַת לֵיוָאֵי לְאַהֲרן וְלִבְנוֹי מַתָּנָה הִינוּן יְהִיבִין וּמְסִירִין לֵיהּ מִלְוַת בְּנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"מאת בני ישראל" - כמו מתוך בני ישראל כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום והוא נתנם לו שנאמר (שם ח) ואתנה את הלוים נתונים וגו'
[ד] כמו מתוך וכו'. פירוש, שאין פירוש "מאת" כמו "מאת אשר ידבנו לבו" (ר' שמות כה, ב), דאם כן היה משמע דהלוים היו ברשות ישראל, והם נתנו אותם, וזה אינו, שלא היו הם ברשות ישראל, אלא פירוש הכתוב 'מתוך ישראל':
[ה] לשון פקידות. דמנין לא יתכן, דלא שייך מנין באדם פרטי לומר 'תפקוד איש פלוני':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כְּמוֹ 'מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשׂרָאֵל'; כְּלוֹמַר: מִשְּׁאָר כָּל הָעֵדָה נִבְדְּלוּ לְכָךְ בִּגְזֵרַת הַמָּקוֹם, וְהוּא נְתָנָם לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים" וְגוֹמֵר (במדבר ח,יט).
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מוטל על כלל ישראל ועד עתה היו בכוריכם שלוחים לכ"ז ומעתה יתנו את הלוים שלוחים לזה, ומפני שא"א להקנות דבר שלא בא לעולם ולא לדבר שלא בא לעולם לכן אמר נתונים נתונים ר"ל שכל דור יבא יתנום להיות שלוחים תחתם: