מ"ג איוב לד כט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט ׀ וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ
וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ
וְעַל־גּ֖וֹי וְעַל־אָדָ֣ם יָֽחַד׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ירשיע" - יחריד ויבלבל וכן ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א יד)
"ישורנו" - יראנו כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד)
מצודת דוד
"והוא ישקיט" - כאשר יגזור המקום על מי לשבת שוקט ובוטח ומי הוא יחריד ויבלבל אותו וכאשר יסתיר פנים ממי לבל ישגיח בו לתת לו די מחסורו ומי א"כ יראנו ר"ל מי ישגיח בו למלאות מחסורו כי הכל מיד ה' ואין כח במערכת השמים לא לרחק ולא לקרב
"ועל גוי" - בין על אומה שלימה בין על אדם יחידי כי יכול הוא אף בכוללים ומשגיח אף בפרטיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מי ישורנו". כי אז ההשגחה מסותרת ונעלמת ואין ה' מעניש את הרשע.
"ועל גוי". וזה יהיה לפעמים על גוי אחד. שיזמין איש עריץ ומוקשי עם להעניש בהם גוי מיוחד שחטא כנגדו. ולפעמים יהיה זה "על אדם יחד". על כלל בני אדם. כמו סנחריב ונבוכדנצר שהחריבו וכבשו את העולם כולו. ועכ"פ לא תוכל להוכיח מזה שאין השגחה ואין גמול ועונש ממה שלא יכרית את מרגיזי הארצות האלה. כי בהפך הם נתמנו מאתו בהשגחתו ליסר בני אדם על מעשיהם הרעים. וממשלתם וכחם נכון בידם מאת ה' עד בא יום אידם וחש עתידות למו. וכ"ז נמשך עמ"ש "כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט". שעל כל אלה הדברים לא יוכל איש להשפט עם אל ולשאול לו שאלות מדוע הרשע מצליח ומדוע לא יכריתהו ה'. ומוסיף לאמר.
ביאור המילות