מ"ג איוב לד ל

מקרא

כתיב:
ממלך אדם חנף ממקשי עם.

מנוקד:
מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם.

עם טעמים:
מִ֭מְּלֹךְ אָדָ֥ם חָנֵ֗ף
מִמֹּ֥קְשֵׁי עָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"וישקוט) ממלוך אדם חנף ממוקשי עם" - על דלים שמלך "ממוקשי עם" - עון ולאלוה כזה לא היה לך לומר בליעל ורשע

"חנף" - רשע המחניף ליצרו ועושה פתויו

"ממלוך" - הוא המסיר ממלוכה אדם חנף מבלי היות מוקשי עם ר"ל למען לא יביא מוקשים על העם