מ"ג איוב יט יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּחַר עָלַי אַפּוֹ וַיַּחְשְׁבֵנִי לוֹ כְצָרָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ
וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃

"ויחשבני" - יחשב אותי כאלו הייתי מי מצריו ועי"ז ירבה להכות בי

"ויחר". אח"כ גרה עלי את אפו, מציין את האף כעצם מופשט שליח ה'. וה' גירה אותו על איוב.

"ויחשבני", והאף "חשב אותי" שאני "לו כצריו". ועי"כ.