"תכלינה" - המתאוה לדבר ואינו משיגה קרוי כליון עינים
מצודת דוד
"יגיד רעים" - כ"א מן הרעים יגיד לדברי חלקלקות וחנף ולא בדעת ידבר והן ידעתי שכ"א יקבל גמול כי תכלה עין בניו לבל ישיגו תוחלתם כי רע עליך הדבר כי לא לפניך חנף יבוא
"לחלק יגיד רעים", כל איש בבוא פקודתו למות, לא יזכור כלל בחיי הרוח שעוד יחיה בעולם הנשמות, ואינו חושב על עניני נשמתו כלל, רק יכין א"ע לחלק נכסיו וקניניו אשר אסף בעוה"ז, "ויגיד" בצואתו "את הריעים" והאוהבים שלו המוכנים "לחלק", לקחת חלק בעזבונו ולירש את נכסיו, "ועיני בניו תכלינה" ומי שיש לו בנים תכלינה עיני בניו המצפים שימות אביהם כדי שיירשו נכסיו, ואין איש זוכר כלל בחיי הנשמה ולהכין לו צידה ליום מועד לזכות את נשמתו בעולם הנצחי:
ביאור המילות
"חלק". מגביל נגד נחלה, והחלק יצוייר גם בזרים אם יחלק להם בנכסיו:
