מ"ג איוב יז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לִבָּם צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל עַל כֵּן לֹא תְרֹמֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל
  עַל־כֵּ֗֝ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לבם צפנת משכל" - ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי לבם צפנת משכל", הלא לב האנשים צפון מלהשכיל דבר זה איך תשאר הנפש אחר מות הגוף, כי אין להם השגה שכלית ממהות הנפש ואיך תתקיים אחר התפשטותה מן החומר, שטבע שכל אדם ערוך בענין שלא ישכיל דברים המופשטים מחומר שאין לחוש מבוא בהם, ואין איש משכיל ויודע זאת בבירור, "על כן לא תרומם" לא תתרומם הרוח בעיניהם, שיכירו מעלתו שהוא נצחי ושהוא חי ורב פעלים גם אחר התפשטו מן הגויה, כי רבים חושבים שהוא כח היולאני תלוי בחיי הגוף, ובמות הגוף יכלה גם הרוח, כי הלא תראה, כי.


ביאור המילות

"לבם צפנת משכל", מצייר השכל כעצם רואה, אבל לבם צפון מעין ראותו, וטח מהשכיל לבותם.

"תרומם", מוסב על הרוח שהזכיר בפסוק א', והוא עומד כדעת ר' יונה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לבם" - אין לי חפץ ברעי אלה כי לבם הסתרת משכל ולא בחכמה ידברו על כן לא תרומם ע"י כי אין בידם מענה להצדיק אותך ולרומם תפארתך

<< · מ"ג איוב · יז · ד · >>