כף החיים (פאלאג'י)/יח

<< · כף החיים (פאלאג'י) · יח · >>

סימן חי

עלה בקב"ץ איזהו מקומן,

והיתה הרש'ת דעונים ואומרים כל דבר שבקדושה

מי שאינו מזומן

א. אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו לענות אמן או קדושה, ואפילו אמן מברכת תפילין, אלא דאם בדיעבד ענה אמן על ברכת תפילין אין צריך לחזור ולברך על מצות תפילין, ועיין סוכת דוד דף ב' ע"ב מה שכתב להקל בזה

ב. גם לא יקרוץ בעיניו ולא ירמוז באצבעותיו, ולא ינענע בראשו ולא בשפתיו, אלא יהיה כאבן דומם בין תפילין של יד לתפילין של ראש, זולת אם הוא הכרח בשביל התפילין עצמם, חוץ מזאת אפילו לדבר מצוה אסור

ג. אם נוהג להניח תפילין של רבינו תם בפני עצמם, אזי יכול לענות קדיש או קדושה או מודים בין תפילין של יד לתפילין של ראש, וכמו כן אם הוא בעצמו לא בירך על התפילין אלא שמע הברכה מחבירו וכיוון להוציאו, אזי יוכל לענות

ד. אם אין לו טלית ותפילין והתחיל ברוך שאמר, מאז והלאה יניחם בלא ברכה, ומה טוב אם יבקש בעת ההיא מי שלא בירך עדיין על התפילין ויוציאנו ידי חובה, ועיין לקמן אות ח', ובאמצע ברוך שאמר עונה לקדיש וקדושה וברכו, אך על אמן דברכות לא, קשר גודל סימן ז' אות כ"ט ואות ל', ועיין בזכור ליצחק

ה. אם בעודו מברך ברכות השחר, בתוך הברכה שמע קדיש או קדושה לא יענה, אך בזאת בברכת התורה אחר שאמר על דברי תורה קודם והערב נא יוכל לענות לקדיש או קדושה וברכו, וכן באמצע הברכה שאמר ברוך אתה ה' מברוך שאמר לא יענה לקדיש וקדושה ומודים עד אחר שיגמור מלך מהולל בתשבחות, גם יזהר דלא יפסיק כל כך בין פרשת התמיד להודו, קשר גודל סימן ז' אות כ"ד

ו. לא יפסיק בין אמירת שירה לישתבח להמתין שיבא מנין אם לא שהוא שליח ציבור, כי ברכת ישתבח הוא סיום הזמירות, גם אם איחר לבא לבית הכנסת ומצא ציבור שהתחילו יוצר לא יתחיל מישתבח אלא מברכת יוצר

ז. אם שמע שאומרים ה' מלך חייב לעמוד, וישתוק אם הוא מברוך שאמר עד העמידה, אבל אם הוא קודם ברוך שאמר או אחר העמידה חייב גם כן לומר עמהם ה' מלך. (וכבר הובא לעיל סימן י"ב אות י"ב, ולהיות דסימן זה הוא מגמר בעתיקא מקודם השריפה, נעתק כמו שהיה ולא זזה ממקומה אפילו שהגיעני כפו'ל באיזה דברים שכתובים בסימנים אחרים).

ח. בין ביוצר אור, בין באהבת עולם, ובין באמת ויציב, יכול לענות אמן מברכות וקדיש וקדושה וברכו ומודים, אך באמצע הברכה עצמה לא יענה, כגון שהתחיל ברוך אתה ה' ולא גמר יוצר המאורות, או הבוחר, או גאל ישראל, ואפילו ברכה עוברת, כגון שראה הקשת, או שמע קול רעמים לא יפסיק כדי לומר הברכה, וכן בין ברכו ליוצר אין להפסיק אפילו לענות אמן ולברך על התפילין, בית עובד דף פ"א ע"ב

ט. באמצע פסוקי דקריאת שמע יוכל לענות קדיש וקדושה וברכו ומודים ואמן משמונה עשרה ברכות אפילו באמצע הפסוק, אך בזאת דאם הוא בענין אחד לא יפסיק, ואם הפסיק יחזור לתחילת הענין, ויזהר שלא יתחיל הפסוק אם רואה שצריך לענות, וכל זה בשאר פסוקי דקריאת שמע, אכן בפסוק שמע ישראל וברוך שם לא יוכל להפסיק, ואפילו בין שמע לברוך שם יזהר שלא יביא עצמו לידי הפסקה, הגם דמן הדין מותר לענות ביניהם. ועיין בספרי הקטן אל נכ"ח פני בראשון חלק אורח חיים סימן ב', וסימן ג', וסימן ד', ובספר זכור ליצחק הררי סימן ז', וקשר גודל סימן ז' אות ל', וסימן י"א אות ט"ז, וסימן ט' אות י"ד, ובחסד לאלפים סימן ס"ה, ושלמי ציבור דף פ"ד ע"ב ואילך, וקיצור של"ה דף ס"ז ע"א וע"ב, ועיין בספר פתח הדביר דף פ"ג ע"ד

יוד. הסדר דיוכל לענות בקריאת שמע וברכותיה הוא בזה האופן, דהיינו כי לקדיש יענה עד תתקבל, ומתתקבל ואילך אין לו חיוב לענות, וכן בכל קדיש עד חציו, ולקדושה עד שיאמר ברוך כבוד ה' ממקומו, ובמודים לא יאמר כי אם מודים אנחנו לך ותו לא

יא. באמצע הקריאת שמע וברכותיה, אם הוא כהן וקראוהו לעלות לספר תורה ואין שם כהן אחר מותר לעלות, אך ורק לא יוציא מפיו שום דבור מהפרשה ואפילו שהוא בלחש, ולא יאמר לו החזן מי שברך להתנדב כנהוג, וכמו כן לענין נשיאות כפים דאם הוא באמצע הקריאת שמע וברכותיה יצא לחוץ ולא יעלה לדוכן, ואם אין שם כהן אחר יעלה בין הפרקים דוקא. ועיין קשר גודל סימן י' אות ט"ו

יב. אם היה קורא קריאת שמע וביני וביני הוציאו ספר תורה, ושמע שהשליח ציבור טעה בקריאת התורה ואין איש מאנשי הקהל שיאמר לו טעית, אפילו הכי לא יוכל להפסיק אלא יעשה גערה, או יקח החומש ויראה לו הטעות ולא יוציא מפיו שום דבור, וככה יעשה כשיש בבית הכנסת תינוקות המבלבלין או גדולים שמדברים זה עם זה, יעשה תנועה בגערה בלבד. ועיין בספרי הקטן לב חיים ח"ב בס"ד

יג. אם הוציאו ספר תורה והוא המתין בשירה חדשה, לא יאמר וזאת התורה ולא פסוקי תורת ה' תמימה וגו', אלא יראה וינשק בלבד, אך ברוך הוא וברוך שמו ואמן מברכות העולין יכול לענות. ועיין בספרי הקטן נשמת כל חי ח"א אורח חיים סימן ד'

יד. אם שכח שהיה בשירה חדשה ואחר קריאת התורה התחיל תכף ה' שפתי תפתח, צריך שיחזור ויתחיל מיוצר אור, ובעבור זה לא יענה אמן מהברכות, ולא קדיש וקדושה ומודים אחר שגמר גאל ישראל, דלסמוך גאולה לתפילה הוא דבר המעכב, ואם יראה דצריך לענות, ימתין בשירה חדשה. ועיין בבית עובד דף פ"ו ע"ב

טו. אם בא להתחיל העמידה והשליח ציבור מתחיל מודים, יכוין היטב שיבא בכיוון לומר ברוך אתה בתיבת מודים שאומר השליח ציבור כדי שבזה ישתחוה עם הקהל בתיבת מודים

(סימן יז חסר גם במהדורא קמא)

טוב. אף על גב דבאמצע העמידה אינו יכול לענות שום דבר, על כל פנים אם שמע קדיש ישתוק עד יתברך, ובקדושה עד ברוך כבוד ה' ממקומו, ואם בדיעבד הוא ענ'ה אין צריך לחזור לראש

חי. אם שמע מבית הכנסת אחר שאומרים קדושה והוא מתפלל בלחש קודם אתה קדוש, יכול לענות כיון דבא בכיוון הקדושה במקומה

יט. מי שבא להתחיל העמידה ויודע בעצמו כי לא יספיק לגמור ולומר הקדושה עם השליח ציבור, טוב לו שלא יתחיל עדיין וימתין בשירה חדשה, וכמו כן אם יודע שלא יוכל לומר מודים עם השליח ציבור, ימתין ולא יתחיל, וכל זה בתנאי שלא יעבור זמן התפילה

ך. אם גמר ברכת מחיה המתים משחרית ושמע קדושה דסדרא או קדושה דמוסף, לא יענה עמהם דאין לערב קדושות זו בזו

אך. אפילו שגמר המברך את עמו ישראל בשלום אמן, כל זמן שלא אמר פסוק יהיו לרצון אינו יכול להפסיק כדי לענות שום דבר ועיין בזה בספר יד אבישלום באורך, ועיין שם באמירת יהי רצון קודם התחנונים, ועיין קשר גודל סימן ט' אות י"ז

בך. בין עמידה בלחש לבחזרה אינו יכול להפסיק לשמוע קריאת ספר תורה

כג. אף על גב כי העמידה בחזרה צריך כונה גדולה כמו בלחש אפילו להשומעים מפי השליח ציבור, עם כל זה אם שמעו היחידים באמצע החזרה קדיש וקדושה יכולים לענות, ועיין לעיל סימן ט"ו אות כ' ואות כ"א, דלא נאמר כן להבאים בסוד ה' והם מכוונים, יע"ש בס"ד

כד. אם בעת צאתו מבית הכנסת יש מנין אחר שאומרים תפילת שמונה עשרה בחזרה, לא יצא עד שיגמרו כל ברכות העמידה, ומה טוב אם ימתין לומר עמהם תחנונים, או ביום שאין תחנונים לשמוע חצי קדיש שלאחר חזרת העמידה

כה. אם יש לפניו לענות קדושה ומודים, קדושה קודם למודים

כו. אם הקדים לומר קדוש קדוש ה' והשליח ציבור אומר עדיין וקרא זה אל זה, לא יחזור לומר עוד הפעם, אלא יכוין למה שאומרים הקהל וקולו לא ישמע

זך. לא יאריך השליח ציבור באמירת לעומתם ובאמירת ובדברי קדשך, שמא ימהרו הקהל לגמור קודם השליח ציבור והוה ליה כמו אמן יתומה

כח. אם התחיל לענות קדושה לא יפסיק לענות אמן יהא שמיה רבה

כט. יזהר הרבה שלא להפסיק בדיבור בין אמירת שמונה עשרה בחזרה לוידוי, ובין וידוי לרחום וחנון, ובין רחום וחנון לאבינו מלכנו, זולת דלקדיש וקדושה וכדומה יכול לענות אפילו באמצע נפילת אפים

ל. אם אחד מהמנין הוא מתפלל תפילת שמונה עשרה אפילו הכי יכולין לומר קדיש, אבל אם הם שנים צריכים להמתין

לא. אם נכנס לבית הכנסת ושמע קדיש, אפילו שאינו יודע איזה קדיש הוא, חייב לענות

לב. אם התחילו לומר קדיש בחושבם שהיה מנין, ובאמצע הקדיש ראו שלא היה מנין ובקשו להשלים מנין צריך לחזור ולהתחיל הקדיש, ודין זה בעצמו איתא נמי בקריאת ספר תורה, אלא דאם הוא קדיש שלאחר העמידה גומרים

גל. היכא דמתפללים בבית הכנסת גדולה חבורות חבורות, או מבפנים לעזרה או מבית הכנסת אחר הסמוך לו דשומע קדיש משלשה מקומות, צריך שיקבע עצמו למקום אחד לכוין ולענות מתחילה ועד סוף

לד. אם היחידים אומרים קדיש עם השליח ציבור ויש מהם מקדמים ויש מהם מאחרים, יתן דעתו לענות להמוקדמים ועיין קשר גודל סימן ט' אות כ"ז וכ"ח

לה. אם יש לפניו לענות קדיש וקדושה, קדיש קודם לקדושה, וזה הוא בתנאי שכבר שמע קדושה או שעתיד לשמוע, הא לאו הכי יענה קדושה ולא יענה לקדיש היכא דלא אפשר לענות לשתיהן

לו. לא יענה אמן אם לא שמע הברכה אפילו שיודע איזה ברכה היא, זולת מברכת התורה דאפילו שלא שמע הברכה, כיון שיודע שהיא ברכת התורה צריך לענות

לז. אם פגע בשני דברים שצריך לענות אמן, יאמר אמן ואמן קשר גודל סימן ט' אות י"א מהלק"ט, ועיין בחסד לאלפים

חל. אם השליח ציבור אמר הברכה בקול נמוך ולא שמע כי אם עניית הציבור, לא יענה אלא יאמר אמן בלבד

לט. אם כשגמר הוא ברכה אחת ואז גמר השליח ציבור ברכה אחרת, יכול לענות אמן ואין זה עונה אמן אחר ברכותיו

מ. אם עובר בשוק ושומע דבר שבקדושה והמבוי ההוא מטונף, לא יענה, ואם ענה, תהיה לו לחטאה

מא. אם שמע השליח ציבור קדושה מאחר צריך שישתוק, וכן בקדיש וברכו ובמודים, ובמקום שיוכל לענות אין פוטר אותו, זולת עניית אמן דיש לו מקום פטור שלא לענות, וטוב לאדם שלא יהיה שליח ציבור במקומות אלו שנכנס בספק כיצד יעשה. ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן נשמת כל חי חלק אורח חיים סימן ה' בס"ד

מב. אם כבר התפלל מוסף עם קדושת כתר ואחר כך הניח תפילין, ושוב שמע עוד הפעם כתר, אז יסירם מעליו או יזיזם ממקומם ויענה

מג. מיוצר למוסף טוב שלא יפסיק אפילו ללמוד אם לא מדברים של תחינות דשייכי לתפילה, או מהפרשה שעתידין לקרות בעניינא דיומא

מד. אם נכנס לבית הכנסת ומצא צבור אומרים הלל, יאמר עמהם אף על פי שעדיין לא התפלל כיון שמתפלל אחר כך ביחיד

מה. אם קראוהו לספר תורה בעוד שאומר הלל, יעלה ואפילו ביום שאומרים לגמור את ההלל, ויחזור למקומו ויחתום בברכה. ועיין להלן ד"ל מהכא

מו. בימים שגומרים ההלל ושכח ברכה ראשונה, כל זמן שלא אמר יהללוך יברך אפילו ביחיד

מו. אם נכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שאומרים קדושה דסדרא, יאמר עמהם אף על פי שעדיין לא התפלל כיון שאומרה אחר כך ביחיד, ומה טוב אם אומר אשרי יושבי ביתך, ויענך, וגם ובא לציון עם הציבור, כי אמירת דברים אלו עם הציבור הוא דבר גדול

מז. ידוע מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, דאליהו מצא חסיד אחד וגילה לו דאין ישראל נגאלין עד שיתבטלו אלו התפילות שאומרים בבלבול, (א"ה: כן העיד הרב חמדת ימים בפרק י"א משבת אות ל"ב על חסיד מופלג מדורו, ואחריו בקודש העתיק דבריו כמוהר"ר חיים אבולעפיא זצוק"ל בתקנות שתיקן בעירו איזמיר ונדפסו בסוף ספרו חיים וחסד תקנה ג', עיין שם), ולזה צריך שיזהרו הרבה שלא לומר במקום אחד תפילות הרבה בבת אחת כי פוגע בכמה חששות בענין עניית אמנים של הברכות וקדישים וקדושות וכדומה להם, ואי אפשר למיקם עלייהו לצאת ידי חובתו, ושומר נפשו ירחק מלהתפלל במקום דשכיחי בלבול תפילות, ותקובל תפילתו ברצון בלי שום מכשול, ועיין בספרי הקטן נשמת כל חי חלק אורח חיים סימן ד' וסימן ה', עיין שם בעזר משדי. ולמודע'י אני צריך, כי כל הכתוב לחיים בסימן זה, הוא מוצל מאש מהקונטרס הלזה שהיה לי קודם שנת התר"א, וזוהי סיבה שלא נכתב בכל סעיף וסעיף שורש הדין המחזיקה והיולדה ומהיכן תורה יוצאה, כי כן היה כתוב שם בסדר זה מבלי הורה גבר כדי להקל מעל הקורא, ורובם ככולם מדינים אלו היו לקוחים ויצא עת"ק מחיבורי הגדול שהיה לי על השלחן ערוך, המקום ברוך הוא ברחמיו ישלים חסרונינו כן יהי רצון אמן