לדלג לתוכן

כלי יקר על בראשית ד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | כלי יקר על בראשיתפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
ג • ו • ח • ט • טו • טז • יז • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ד', ט"ז:

וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃


"וישב בארץ נוד קדמת עדן". מצינו שכל ההורג נפש גולה למזרח שכן אדם הראשון שגרם מיתה לכל תולדותיו כתיב בו (בראשית ג, כד) וישכן מקדם לגן עדן. וכן בכל ערי מקלט כתיב (דברים ד, מא) בעבר הירדן מזרחה שמש. לפי שכל הורג נפש מקרב הערב שמשו של הנהרג כמו שנאמר (קהלת יב, ב) עד אשר לא תחשך השמש וגו' לפיכך יגלה לקצה אחרון שכנגדו כדרך שאמרו בהורדוס (בבא בתרא ד, א) הוא כיבה נרו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם. והוא דרך כל בעלי תשובה להטות לקצה אחרון בדבר שחטא בו ולעשות איזה מצוה הפכית אל העבירה שעשה. וזה דרך נכון לכל בעל תשובה והמשכילים יבינו מגלות זה לתקן כל עבירה באיזו מצוה הפכית לעבירה כי בזה יתוקן עוותו.



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.