ירושלמי יבמות יב
מתוך: ירושלמי יבמות יב א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]מצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באמפילייא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה
הלכה א גמרא
[עריכה]כתיב (דברים כה) זקנים ואת אמר הדיוטות מצוה בזקנים מניין אפילו הדיוטות ת"ל (שם) חלוץ הנעל מכל מקום אית תניי תני חליצה בגרים כשירה ואית תניי תני חליצה בגרים פסולה מאן דאמר חליצה בגרים כשירה כמאן דאמר (שם) בישראל לרבות את הגרים מאן דאמר חליצה בגרים פסולה כמ"ד בישראל פרט לגרים הכא את אומר פרט לגרים והכא את אמר לרבות את הגרים תמן (ויקרא כג) האזרח פרט לגרים בישראל פרט לגרים מיעוט אחר מיעוט לרבות את הגרים ברם הכא בישראל לא גרים אית תניי תני חליצה בשנים פסולה ואית תניי תני חליצה בשנים כשירה מאן דאמר חליצה בשנים פסולה כמאן דאמר חליצה בגרים פסולה מאן דאמר חליצה בשנים כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה אפילו כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מודיי בשנים שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולין בשנים אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה בלילה פסולה מאן דאמר חליצה בלילה כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מ"ד חליצה בלילה פסולה כמאן דמר חליצה בגרים פסולה אפילו כמאן דאמר חליצה בגרים כשירה מודה בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירים בגרים ופסולין בלילה אית תניי תני והן שיהו הדיינים יודעין לקרות אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין לקרות מאן דאמר והן שיהו הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומאן דאמר אפילו אין הדיינין יודעין לקרות משסמכוהו למקרא (דברים כה) וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחר אמר רבי יוסי ובלבד מפי הדיין ולא עבדון כן חלצה במנעל חליצתה כשירה למי נצרכה לרבי מאיר ורבי מאיר אמר אין חולצין במנעל תני אמר רבי יוסי מעשה שהלכתי לנציבין וראיתי שם זקן אחד ונמתי לו בקי לך ר' יהודה בן בתירה מימיך ונומה לי ר' שולחני הייתי בעירי ועל שולחני היה תדיר ונמתי לו ראית חולץ בימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל אמר לי רבי וכי יש סנדל במקומינו ואמרתי מה ראה ר"מ לומר אין חולצין במנעל ר' בא רב יהודה בשם רב אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין שלו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירה רבי ירמיה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירא מחוי לרבי בא בר יצחק כפף אמר ליה ועבדין כן אמר ליה ועבדין אמר ליה הא רבן כפף רבי זעירא מחוי לר' בא בר יצחק כיצד הוא עושה קושרו כדי שיהא יכול להלך בו מאליו כיצד הוא עושה אמר רבי חנניה ברי' דרבי הילל עונבו כדי שיכול להתירו באחת מידיו כיצד הוא עושה מתרתן בימין ותופסתן בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתן בימין כדי שתהא חליצה והתרה בימין רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמים חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק אע"ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה רב עיקר חליצה התרת הרצועות רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא כן אמר רב והן שראו אותו מנכש ומעדר אע"ג דאמר רב והן שראו אותו מנכש ומעדר מודה רב עיקר חזקה הכנסת פירות אמר רבי ינאי חלץ הוא והחזירה היא חלצה היא והתירה הוא חליצתה פסולה אם רצה להחזיר לא יחזיר למה משום שאין שתיהן בה או משום שאינן על סדר מה נפק מן ביניהון חזרה והתירה תאמר משום שאין שתיהן בה הרי שתיהן בה הרי לית טעמא דלא משום שאינן על הסדר אמר רבי לעזר יש מהן שאמרו חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר יחזיר ויש מהן שאמרו חליצתה כשירה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר באמפילייא והחולצה לקטן חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר חלצה באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצה פסולה מאן דאמר חליצתה כשירה באמפילייא של עור מאן דאמר חליצתה פסולה באמפילייא של בגד במנעל באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצתה פסולה מאן דאמר חליצתה כשירה כשהיה באמפילייא של בגד ומנעל של עור מאן דאמר חליצתה פסולה כשהיתה אנפילייא של עור ומנעל של עור אית תניי תני יוצאין באמפילייא ביום הכיפורים ואית תניי תני אין יוצאין באמפילייא אמר רב חסדא מאן דאמר יוצאין באמפילייא של בגד ומאן דאמר אין יוצאין באמפילייא של עור בסנדל שיש לו עקב כשר תמן אמרין כגון אילין קנסורס ורבנן דהכא אמרי כגון אילין דידן אמר רב אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל של שעם ומעומד א"ר זריקה ולא רקקה שמע רב ואמר מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא כיני מתניתא בקושר מן הארכובה ולמטן כשירה מן הארכובה ולמעלן פסולה כתיב (שמות ל) ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם ותני עלה ביד עד הפרק וברגל עד הסובך והכא את אמר הכין שנייא היא דכתיב (דברים כה) מעל רגלו מעתה אפילו מן הארכובה ולמעלן תהא כשירה שנייא היא דכתיב מעל רגלו מעל רגלו ולא ממעל דמעל רגלו התיב כהנא והא כתיב (דברים כח) ובשלייתה היוצאת מבין רגליה וכי מבין רגליה היא יוצאת אלא נראית כמבין רגליה כההיא דתני תמן כיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון אלא נראה כבין האולם ולמזבח
מתוך: ירושלמי יבמות יב ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה רוב רגלו חליצה כשרה חלצה בלילה חליצתה כשירה ר' ליעזר פוסל ובשמאל חליצתה פסולה ור' ליעזר מכשיר
הלכה ב גמרא
[עריכה]שופר של ע"ז ושל עיר הנדחת ר' לעזר אומר כשר תני ר' חייה כשר תני ר' הושעיה פסול הכל מודין בלולב שהוא פסול מה בין שופר מה בין לולב אמר רבי יוסי בלולב כתיב (ויקרא כג) ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה (במדבר כט) יום תרועה יהיה לכם מכל מקום אמר רבי לעזר תמן בגופו היה יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה הכל מודים בסנדל של עיר הנדחת שהוא כשר דכתיב (דברים כה) חלוץ הנעל מכל מקום אמר רבי מנא כמא דאת אמר תמן יום תרועה יהיה לכם מכל מקום כן את אומר הכא חלוץ הנעל מכל מקום סנדל של עץ חברייא בשם רב והן שיהו חובטין של עץ רבי בא בשם רב והן שהיו מעמידין של עץ תמן אמרין בשם רב והן שיהו תרסיותיו של עץ רבי הילא בשם רבי יוחנן אפילו כולו של עץ כשר מתני' מסייעא לר' יוחנן סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו דברי ר' עקיבה אבל חכמים לא הודו למדרס סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא רבי יודה אמר הפנימית טמאה והחיצונה טהורה רבי יעקב בר אחא ר' טבליי חנין בר בא בשם רב הלכה כר' יודה לענין שבת רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לר' יעקב בר אחא לגבי רבי חייה בר בא אמר ליה כשם שהן חולקין בטומאה כן הן חולקין בשבת והורי ליה כרבנן ר' שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר הלכה כר' יודה והוא מורי ליה כרבנן רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לר' זעירה ושאל ר' זעירה לרבי אימי א"ל אם כדברי מי שהוא מטמא מותר לצאת בו ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו ולא אפיק גביה כלום תני אבל מטייל הוא בו עד שהוא מגיע לפתח חצירו רבי אחא ורבי זעירא הוון מטיילין באיסרטן אפיק סנדלא דר' אחא מן דמטון פילי אמר ליה רבי זעירא ההן פתח חצירך רבי אחא כרך סבנה רבי אבהו כרך אגוד מלבניקי סבר ר' אבהו אגוד מלבניקי מן המוכן הוא רבי יונא טלקא לחנותה דחליטרה ויקר אף ציבחר הוה סדרה יקר של ר' לעזר מסלק לה ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא מהו להחליף א"ל שרי אפילו כך א"ל פוק חמי חד סב וסמך עלוי נפק ואשכח רבי בא בר ממל ושאל ליה ושרא אמר ר' יוסי מתניתא אמרה שהוא מין מלבוש דתנינן או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה הדא דתימר לרוחב אבל לאורך צריך שיהא חופה את רוב הרגל ימה טעמא דרבי ליעזר (דברים כה) לעיני הזקנים מה מקיימין רבנן לעיני הזקנים פרט לבית דין הסומא ר' יוחנן בעי מחלפא שיטתיה דר' ליעזר תמן הוא אמר הימנית מעכבת והכא הוא אמר אין הימנית מעכבת א"ר יוסי תמן דכתיב (ויקרא ד) ימנית הימנית מעכבת ברם הכא דלית כתיב ימנית אין הימנית מעכבת תני רבי יוסי ציידנייה קומי רבי ירמיה (שמות כא) אזנו (ויקרא ד) אזנו מה אזנו שנאמר להלן הימנית אף כאן הימנית אמר (ויקרא ד) רגלו רגלו מאן דאית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו רגלו והא תניי בשם ר' ליעזר רגלו רגלו הוי תרתי מתניין אינון על דברי ר' ליעזר מאן דאית ליה אזנו אזנו אית ליה רגלו רגלו מאן דלית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו רגלו והדא מתני' לית ליה אזנו אזנו ולא רגלו רגלו
מתוך: ירושלמי יבמות יב ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]חלצה ורקקה אבל לא קראתה חליצתה כשירה קראתה ורקקה אבל לא חלצה חליצתה פסולה חלצה וקראתה אבל לא רקקה רבי ליעזר אומר חליצה פסולה ורבי עקיבה אומר חליצתה כשירה אמר רבי ליעזר (דברים כה) ככה יעשה דבר שהיא מעשה מעכב אמר לו ר' עקיבה משם ראייה ככה יעשה לאיש דבר שהוא מעשה האיש
הלכה ג גמרא
[עריכה]שמואל אמר חלצה ולא רקקה תרוק ואתיא כרבי ליעזר ר' הילא בשם ר' ליעזר חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה עוד היא דרבי ליעזר דברי חכמים ר' בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק ר' בא בעא קומי ר' אימי הקדימה רקיקה לחליצה א"ל כמי שהן על סדר קידש בגופו של סיפין אמר ליה בתניין שבו קידש מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות אמר ליה כן אנן אמרין לסתום אוירה בעלמא באפוי אמר ר' נסא כן אמר מאן דבעי מיעבד ביתא כמין שובך לא שמעין ליה
מתוך: ירושלמי יבמות יב ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה
הלכה ד גמרא
[עריכה]אמר רבי יוחנן שאינן יכולין לומר (דברים כה) ואמר ואמרה וקרייה מעכבת אמר רבי שמואל בר ר' יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן חברייה בשם רבי לעזר (דברים לא) למען ישמעון ולמען ילמדון עד כדון במדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר רבי הילא בשם ר' לעזר למען ילמדון למען ילמידון א"ר יונה הדא אמרה לית כללין דר' כללין דתנינן תמן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברנן מימר מדבר ואינו שומע חרש שומע ואינו מדבר חרש ותנינן חרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה ואמר ר' יוחנן שאין יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר לית כללין דרבי כללין ר' ישמעאל בי ר' יוסי בעא קומי רבי מה בין קטן מה בין קטנה אמר ליה (דברים כה) איש כתיב בפרשה ברם הכא (שם) ונגשה יבמתו אליו מכל מקום רבי מנא אמר לה סתם ר' יצחק בריה דר' חייה מטי בה בשם ר' יונה דרבי מאיר היא דאמר אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית
מתוך: ירושלמי יבמות יב ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול חליצתה פסולה ר' שמעון ור' יוחנן הסנדלר מכשירין מעשה שחלצה בינו לבינה ולבית האסורין ובא מעשה לפני ר' עקיבה והכשיר
הלכה ה גמרא
[עריכה]בבית האסורים היה מעשה ולבית האסורים בא המעשה רבי יוחנן הסנדלר עבד גרמיה רוכל יומא עבר קומי בית חבישה דר' עקיבה והוה מכריז ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין חלצה בינו לבינה מהו אודיק ליה ר"ע מן כוותא אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר
מתוך: ירושלמי יבמות יב ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני בית דין והן נותנין לו את עצה ההגון לו שנאמר (דברים כה) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה בלשון הקודש היו אומרין (דברים כה) ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצו נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק שהוא נראה לדיינים (שם) וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין וכשהוקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר אבוס וגמר את כל הפרשה והוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה (שם) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינים לא מצוה בתלמידים רבי יודה אמר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל
הלכה ו גמרא
[עריכה]והן נותנין לו עצה את ההוגן לו מהו את ההוגן לו אין הוה סב אומר לה ההין סב לאן ליך אין הות סבתא אומר ליה הדא סבתא לאן ליך היא טליתא והוא סב אמרין ליה טליתא היא והיא מכלמה עלך הוא טלייא והיא סבתא אמרין לה טלייא הוא והוא מכלמה עלך הוא רוצה והיא אינה רוצה שומעין לה היא רוצה והוא אינו רוצה שומעין לו כללו של דבר כל המעכב שומעין לו היו שניהן רוצין אתא עובדא קומי רבי יוסי אמר אפיק לבר ר' יוחנן בעי ביבמה מי מרדף אחר מי התיב רבי לעזר והכתיב (דברים כה) ועלתה יבמתו השערה כד שמעה רבי יוחנן אמר יפה לימדנו רבי לעזר וקרייה מעכבת אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת אמר ר' מנא אף על גב דרבי שמואל בר רב יצחק אמר אין קרייה מעכבת מודה שאם בא לאומרן שהוא אומר על הסדר ובלחוד דלא תימר מאן יבמי להקים לא אבה יבמי לא חפצתי לקחתה אלא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי לא חפצתי לקחתה תמן אמרין קרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו אמר ר' אבהו מכיון שנראה הרוק שהוא יוצא מתוך פיה אפילו הפריחתו הרוח כשר רקה דם ר' בא בשם ר' יהודה ר' זריקן מטי בה רבי ירמיה בשם אבא בר אבא רבי זעירא מטי בה בשם שמואל אם יש בו צחצוחית של רוק כשר הגידמת במה חולצת בשיניה בני סימונייא אתון לגבי ר' אמרין ליה בעא תתן לן חד בר נש דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכינן ויהב לון לוי בר סיסי עשו לו בימה גדולה והשיבוהו עליה אתון ושאלון ליה הגידמת במה היא חולצת ולא אגיבון רקה דם ולא אגיבון אמרין דילמה דלית הוא מרי אולפן נישאול ליה שאלון ליה דאגדה אתון ושאלון ליה מהו הדין דכתיב (דנייאל י) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת ולא אגיבון אתון לגבי דרבי אמרון ליה הדין פייסונא דפייסנתך אמר לון חייכון ב"נ דכוותי יהבית לכון שלח אייתיתיה ושאל ליה אמר ליה רקה דם מהו א"ל אם יש בו צחצוחית של רוק כשר הגידמת במה היא חולצת א"ל בשיניה א"ל מהו הדין דכתיב אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת א"ל עד שלא נתחתם גזר דין רשום משנתחתם גזר דין אמת אמר ליה ולמה לא אגיבתינון אמר ליה עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה וטפח רוחי עלי וקרא עליו (משלי ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על שנישאת' בהן עצמך תני חליצה מוטעת כשירה אי זו היא חליצה מוטעת אמר רבי שמעון בן לקיש כל שאומרים לו חלוץ והיא ניתרת לך לאחר זמן אמר ר' יוחנן אמש הייתי יושב ושונה הוא מתכוין והיא אינה מתכוונת היא מתכוונת והוא אינו מתכוין לעולם חליצתה פסולה עד שיהו שניהן מתכוונין אי זו חליצה מוטעת על דעתו דר' יוחנן כל שאומרים לו חלוץ והיא נותנת לך מאה מנה אמר רבי מנא אם אמר על מנת נותנת אתא עובדא קומי רבי הונא ועבד כרבי שמעון בן לקיש כד שמע רבי יוחנן פלג חזר וכפה וחלץ לה זמן תניינות אתא עובדא קומי ר' חייה בר ווא ואמר לו בני האשה הזאת אינה רוצה להינשא לך דרך ייבום אלא חלוץ לה עקור זיקתך ממנה והיא נישאת לך דרש נישואין מן דחלץ לה א"ל אין אתי משה ושמואל לא שריי לה וקרא עלוי (ירמיהו ד) חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו אית תניי תני חליצה גנאי אית תניי תני חליצה שבח אמר רב חסדא מאן דאמר חליצה גנאי כמשנה הראשונה מאן דאמר חליצה שבח כמשנה האחרונה אמר רבי יוסי אפי' תימר כאן וכאן כמשנה ראשונה כאן וכאן כמשנה אחרונה מאן דאמר חליצה גנאי על ידי שפגם דבר אחד מן התורה יבוא ויטול פגמו (דברים כה) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ומאן דאמר חליצה שבח נאמר כאן קרייה ונאמר להלן (בראשית מח) ויקרא בהם שמי מה קרייה שנאמר להלן שבח אף כאן שבח