לדלג לתוכן

ימי מוהרנ"ת/חלק א/הקדמה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמר המעתיק: ידוע מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (משנה אבות א, יז): לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה ואמרו עוד (שם ד, יג): גדול התלמוד, שמביא לידי מעשה והינה בכלל תורתנו הקדושה יש גופי תורה, שהן כל ההלכות, שמבארין כל מצוות התורה ומורין לנו את הדרך אשר נלך בו, ויש גם כן סיפורי התורה, שהם פרשיות הרבה שבספר בראשית, שמות וכו' וכן בכל תנ"ך ותורה שבעל פה, יש בהם שני אופנים הנ"ל והנה מצינו, שהתחלת התורה הקדושה היא דייקא מהסיפורים הקדושים, ועל דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (רש"י על בראשית, א): לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ"החדש הזה לכם" וכו', אלא משום "כח מעשיו הגיד לעמו" וכו', ועל פי פשוטו גם-כן, כי כשם שאף-על-פי שעיקר תכלית לימוד התורה הוא המעשה הטוב, אף-על-פי-כן: גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה כמו-כן: גדולים מעשי ה', וגדול כוח הסיפורים שבתורה כי מלבד תעלומות חכמה וסתרי-תורה, אשר נעלם בהם, כמבאר הרבה בזה בזוהר הקדוש, מלבד זה גם על-פי פשוטו הן הם עיקר יסוד תורתנו הקדושה כי על-ידם נתחזק ונתעורר לב האדם ברשפי אש שלהבתיה ללמד התורה ולהגות בה יומם ולילה ולקיים ככל הכתוב בה ולהאמין בכל סודותיה, שהם בחינת: הנסתרות לה' אלהינו מאחר שרואה ולומד כל סדר מעשה-בראשית וסדר כל הדורות מאדם ועד נח ומנח עד אברהם וכו' וכו', עד שיצאו ישראל ממצרים וכו', ואכלו את המן ארבעים שנה, וזכו לקבלת התורה וכו', עד שנכנסו לארץ- ישראל וכו' - על ידי כל זה נתעורר לב האדם ללמד התורה ולקימה וכן בתורה שבעל-פה מצינו כיוצא בזה, כי יש בה הלכות ואגדות, ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה בספרי, פרשת עקב: ולדבקה בו - דורשי רשומות אמרו: רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם, למד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש-ברוך-הוא ומידבק בדרכיו וכן אמרו במכילתא, פרשת בשלח: והישר בעיניו תעשה - אלו אגדות משובחות, הנשמעות באזני כל אדם ואמרו ב"תנא-דבי-אליהו", פרק ב: בכל הארץ יצא קום-אלו ההגדות, שמקדשין שמו הגדול בהן וכן עוד הפליגו רבותינו זיכרונם לברכה במקומות הרבה בעניין לימוד ההגדות שבתורה, והכל מפני שהן ממשיכין לב האדם ומעוררין אותו לעבודתו יתברך ולקיום התורה: והינה, בכל דור ודור עיקר לימוד התורה וקיום התורה וקיום כל קדושת ישראל, הכל הוא רק על-ידי חכמי הדור, שהם הצדיקים הגדולים שבכל דור וכעין שדרשו רבותינו זיכרונם לברכה במסכת מגילה, דף יא: ואף גם זאת וכו' - לא מאסתים – בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל וכו'; ולא געלתים - בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק וכו' להפר בריתי איתם וכו', שהעמדתי להם בית רבי וחכמי דורות וכו' וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות דף כב:): כמה טיפשאי וכו', דקיימי מיקמי ספר-תורה ולא קיימי מיקמי צורבא מרבנן וכו': והינה בעניין הצדיקים יש גם כן שני בחינות הנזכרות לעיל, כי מלבד החידושי תורה הנפלאים שמתגלים על ידם שמביאין את האדם לידי מעשה וקיום התורה, אלא אף גם הסיפורים הקדושים שמספרין מהם יש בהם כח גדול לעורר לב האדם לעבודתו יתברך, וללמד החידושי-תורה שלהם ולקיימם באמת ובתמים כרצונו יתברך.

והנה סמוך לדורותינו אלה בעקבות משיחא ממש חמל עלינו השם יתברך ושלח לנו מושיע ורב עיר וקדיש נחת מן שמיא נחל נובע מקור חכמה אור האורות וכו' הוא רבנו הקדוש וכו' בעל המחבר ספרי ליקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות וכו' וכו' הוא הפליא לעשות להאיר עיני כל ישראל בחדושי תורתו ושיחותיו וספוריו ועניניו, כמבאר הרבה מזה בספריו הקדושים והעמיד תלמידים הרבה חכמים וצדיקים גדולים ואף על פי כן מגדל ההעלמה וההסתרה שהיה עליו בזה העולם, על דרך (בראשית א, ד) "וירא אלקים את האור כי טוב"- ליגנז (חגיגה יב, על כן גם תלמידיו המקרבים אליו לא זכו לידע ולהשיג גם מקצת מן המקצת ממנו זכרונו לברכה, עד היכן הגיע נוראות נשגבות מעלת קדשתו והשגתו זכרונו לברכה כי-אם על אחד מתלמידיו המבהקים הוא מורנו הצדיק הקדוש וכו' הרב רבי נתן זכרונו לברכה לחיי העולם הבא עליו העיד רבנו זכרונו לברכה בעצמו שהוא יודע ומשיג קצת מגדלת מעלתו כמבאר קצת מזה במקום אחר והנה מבאר במקום אחר מה שהזהיר לאנשיו שישתדלו בזה הרבה, לדבר עם אנשים אחרים ולהודיע להם קצת משיחותיו ועניניו ומאמריו בכדי שיתעוררו על ידי זה לעבודתו יתברך ופעם אחת אמר ברתת ובזיע ובהתלהבות גדול ורעדה גדולה בלשון זה, והודעתם לבניך ולבני בניך- אייערע קינדער זאלט איהר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאהן לבניכם תודיעו מה שנעשה כאן

והנה הרב רבי נתן זכרונו לברכה הפליא לעשות בזה כל ימיו לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך, ולהודיע להם מנוראות נשגבות מעלת קדשת רבנו זכר צדיק לברכה, ומעלת קדשת תורתו ושיחותיו וכו' וכל עניניו הקדושים והרבה לכתב ספרים קדושים בזה ולהדפיסם, בכדי לקים (משלי ה, טז) יפוצו מעינותיך חוצה והן הם ספרי לקוטי מוהר"ן, ולקוטי עצות, וספר המדות, וספורי מעשיות, והשיחות שאחר הספורי מעשיות, וספר חיי מוהר"ן, וספרי לקוטי הלכות על כל ארבעה חלקי שלחן-ערוך, וספרי לקוטי תפלות וכעת חפשנו באמתחת הכתבים שלו ומצאנו קונטרס אחד ונקרא שמו ימי מוהרנ"ת ותכן ענינו הוא מה שרשם עוד לעצמו איזה ספורים קדושים ממה שעבר עליו בימי חייו הקדושים, ומענין ההתקרבות איך שזכה להתקרב אל רבנו זכר צדיק וקדוש לברכה והמניעות אשר עברו עליו בזה, ואיך שחמל עליו השם יתברך וזכה לשברם ועוד ענינים כאלו אשר על ידם יתעורר המעין לעבודת השם יתברך גם נמצא בהם איזה ספורים וענינים מקדשת רבנו זכר צדיק וקדוש לברכה אשר מבארין כאן ביותר ממה שמבארים במקומות אחרים, ועוד ענינים יקרים וכו'

לכן אמרנו לזכות את הרבים גם בספורים אלה למען ידעו דור אחרון וכו', ויקים בנו מקרא שכתוב (הושע ו, ב): יחיינו מימים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ: אמן כן יהי רצון: