ילקוט שמעוני על בראשית כ ז
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כ' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
תנו רבנן: כל אלו שאמרו דמי בושתו; אבל צערו, אפילו הביא כל אילי נביות אינו נמחל לו עד שיבקש הימנו, שנאמר: ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. אשת נביא הוא דתהדר דלאו נביא לא תהדר? הכי קאמר ליה: ועתה השב אשת האיש מכל מקום; ודקאמרת: "הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא", נביא הוא וממך למד: אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא, אחותך היא? מכאן לבן נח שנהרג על שהיה לו ללמוד ולא למד:
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. אמר ליה: מי מפייסו ומודיעו שלא נגעתי בה? אמר ליה: כי נביא הוא. אמר ליה: ומי מודיע לכל? אמר ליה: ויתפלל בעדך וחיה.
ואם אינך משיב דע כי מות תמות. מכאן שאין התראה לבני נח.