ילקוט שמעוני על בראשית יז כו
| ילקוט שמעוני על בראשית • פרק י"ז • פסוק כ"ו | >>
• א • ה • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
רבן גמליאל אומר: שלח אברהם וקרא לשם בן נח ומל את בשר ערלתו, וישמעאל בנו, בעצם היום בגבורת השמש, בחצי היום בעשור לחדש ביום הכיפורים. כתיב התם: "כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה", וכתיב הכא בעצם היום הזה נמול. ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם ברית מילתו של אברהם אבינו ומכפר על עונותיהם של ישראל, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם":
"לכל זמן ועת לכל חפץ". זמן היה לו לאברהם אבינו אימתי שנתנה לו המילה, בעצם היום הזה נמול אברהם. זמן היה שימולו בניו, "כי מולים היו כל העם היוצאים".
בעצם היום הזה נמול אברהם. כתיב: "לא מראש בסתר דברתי". אמר הקב"ה: אילו מל אברהם בלילה, עכשיו יהו כל דורו אמרין: כך וכך! [אילו] היינו יודעים לא היינו מניחין אותו למול. אלא בעצם היום, ודרגש ליה ימלל. נמול אברהם, הרגיש ונצטער, כדי שיכפול לו הקב"ה שכרו. אמר ר' לוי: "מל אברהם" אין כתיב כאן, אלא נמול אברהם; בדק עצמו ונמצא מהול. בההיא עונתא אקיל ר' ברכיה לר' לוי, אמר ליה: כזבנא שקרנא את, אלא הרגיש ונצטער, כדי שיכפול לו הקב"ה שכרו.