ילקוט שמעוני על בראשית יז טז
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק י"ז • פסוק ט"ז | >>
• א • ה • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
וברכתי אותה. ר' יהודה אומר: וברכתי אותה, ליתן לה בן; וברכתיה, לברכה בחלב. אמר ליה ר' נחמיה: וכי כבר נתבשרה וכו'? אלא מלמד שהחזירה הקב"ה לימי נערותה. ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנין: נותן אני יראתה על כל אומות העולם, דלא יהו מונין לה וקורין לה עקרתא. ר' יודן בשם ר' שמעון בן לקיש: עיקר מטרין לא היה לה, וגלף לה הקב"ה עיקר מטרון.
מלכי עמים ממנה יהיו. מכאן דרש אברהם והחזיר קטורה.