ילקוט שמעוני על בראשית טו יג
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ט"ו • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
ויאמר לאברם ידוע תדע. ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן. ידוע שאני משעבדן, תדע שאני גואלן. כי גר יהיה זרעך, משתראה לך זרע ת' שנה. אמר ר' יודן: גרות עבדות וענוי. בארץ לא להם ארבע מאות שנה, לאספטיה שלהן:
אמר ליה הקב"ה: אתה אמרת "במה אדע", חייך שני פעמים, ידוע תדע.
ר' אלעזר בן עזריה אומר: והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא ר"י שנים? תדע שהוא כן, בוא וראה: כשירד יוסף למצרים היה בן י"ז שנה, ובעמדו לפני פרעה היה בן ל', ושבע שני השבע וב' שני הרעב הרי ל"ט, ולוי היה גדול מיוסף ו' שנים, ובירידתו למצרים היה בן מ"ה, ושני חייו במצרים צ"ב שנה, הרי כולם קל"ז שנה, "ושני חיי לוי קל"ז", ובירידתו למצרים ילדה לו אשתו יוכבד בתו, ובת ק"ל ילדה את משה, "ומשה בן פ' שנה בעמדו לפני פרעה", הרי ר"י שנים. וכאן הוא אומר: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה? א"ל ר' אלעזר בן ערך: לא אמר לו הקב"ה לאבינו אברהם, אלא משהיה לו זרע, שנאמר: כי גר יהיה זרעך; ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים, ת' שנה. א"ל: והכתיב, "ומושב בני ישראל" וגו'? א"ל: ר"י שנים ישבו ישראל במצרים, וה' שנים עד שלא ירד יעקב למצרים נולד ליוסף ב' שבטים, מנשה ואפרים, הרי רט"ו שנה. ימים ולילות, הרי ת"ל שנה, שדילג הקב"ה על הקץ בזכות אבות שהן הרי עולם, ובזכות בני יעקב שהן גבעות עולם, שנאמר: "קול דודי הנה זה בא" וגו':
נאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, זה יצחק, שנאמר: "כי ביצחק יקרא לך זרע". "ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם". יעקב אבינו אמר: "ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה", הרי ק"צ שנים. נשתייר ר"י, סימן שנותיו של איוב. ובאותו הפרק נולד איוב, "ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה", ואומר: "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה". נמצאת אומר: כשירדו ישראל למצרים נולד איוב, וכשעלו מת. או יכול כל ת' שנה היו במצרים? והלא קהת מיורדי מצרים היה, ושני חיי קהת קל"ג שנים, ושני חיי עמרם קל"ז שנים, ופ' שנים של משה, הרי ש"נ שנה. ומה תלמוד לומר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה? כל זמן שזרעו בארץ לא להם, ת' שנה; ועבדום, אלו ימי השעבוד; וענו אותם, אלו ימי העינוי; כולן ארבע מאות שנה: