ילקוט שמעוני על בראשית טו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[עריכה]

עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות, ונפל עליו שנת תרדמה וישן לו. וכי יש לך אדם שהוא שוכב וישן ויכול להתפלל? אלא ללמדך שהיה אברהם ישן מכח התפלה, כדי שלא ישתעבדו בניו. אימה, זו מלכות הרביעית, שנאמר: "דחילו ואמתני". חשכה, זו מלכות יון, שהחשיכה עיניהן של ישראל. גדולה, זו מלכות מדי, שגדלה למכור ישראל חנם. נופלת, זו מלכות בבל, שנאמר: "נפלה נפלה בבל". עליו, אלו בני ישמעאל, שעליהם בן דוד יצמח, שנאמר: "אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו".

[עריכה]

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תחילת מפולת שינה, דמיך ליה ולא לעי באורייתא, דמיך ליה ולא לעי בעבידתא. רב אמר, שלוש תרדמות הן. תרדמת שינה, "ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן". תרדמת נבואה, ותרדמה נפלה על אברם. תרדמת מרמיטה, שנאמר: ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם. ורבנן אמרין: אף תרדמה של שטות, שנאמר: "כי נסך ה' עליכם רוח תרדמה". ר' חנינא ברבי יצחק אמר: ג' נובלות הן. נובלות מיתה שינה, נובלות נבואה חלום, נובלות העולם הבא שבת. רבי אבין מוסיף תרתין: נובלות אורה של מעלה גלגל חמה, נובלות חכמה של מעלה תורה.

והנה אימה, זו בבל דכתיב: "באדין נבוכדנאצר התמלי חמא". חשכה זה מדי, שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית. גדולה זו יון; ר' סימון אמר: שהיא מעמדת ק"כ דוכסין, ק"כ איפרכין, ק"כ אסטרטיוטין. ורבנן אמרין: מששים ששים, דכתיב: "נחש שרף ועקרב"; מה עקרב זו יולדת לששים, כך מלכות יון מעמדת מס' ס'. נופלת זו מלכות רביעית, דכתיב: "מקול נפלם רעשה הארץ". ויש שמחליפים: נופלת זו בבל, דכתיב: "נפלה נפלה בבל". גדולה זו מדי, דכתיב: "גידל המלך אחשורוש". חשכה זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרות, שהיו אומרים: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. אימה זו מלכות רביעית, "דחילה ואמתני ותקיפא".