ילקוט שמעוני על בראשית א לא
| ילקוט שמעוני על בראשית • פרק א' • פסוק ל"א |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יב • יג • יד • טז • יז • יח • כ • כא • כד • כה • כו • כז • כח • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. מכאן שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי. וירא אלהים את כל אשר עשה. מלך בשר ודם בונה פלטין, מביט בעליונים בראיה אחת ובתחתונים בראיה אחת; אבל הקב"ה מביט בעליונים ותחתונים בראיה אחת. והנה טוב, זה העולם; מאד, זה העולם הבא; הביט בהן הקב"ה בראיה אחת. למלך שבנה פלטין, ראה אותה וערבה לו. אמר: פלטין פלטין, הלואי תהא מעלת חן בעיני כל עת, כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. למלך שהיה משיא בתו, ועשה לה חופה וסיידה וכיירה, וראה אותה וערבה לו. אמר לה: בתי בתי, הלואי ותהא חופה זו מעלת חן לפני כו'.
בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב: והנה טוב, זו מות. ראוי היה אדם הראשון שלא יטעום טעם מיתה, אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר מלך בבל וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלוהות, לפיכך נקנסה מיתה על האדם. הדא הוא דכתיב: "בעדן גן אלהים היית"; וכי בעדן גן היה חירם? אלא אמר לו: אתה גרמת לאותו שבעדן שימות. אם כן, יגזור מיתה על הרשעים ואל יגזור מיתה על הצדיקים? אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמאות ואמרים: כלום הצדיקים חיין, אלא שהן מסגלין מצוות ומעשים טובים? נמצאת עשייתן שלא לשמן:
והנה טוב מאד, זו שינה. וכי שינה טוב מאד? והא תנינן: יין ושינה לרשעים, הנייה להם והנייה לעולם, שאין חוטאין; לצדיקים – רע להם ורע לעולם? אלא מתוך שהוא ישן קימעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה. והנה טוב, זה יצר טוב; מאד, זה יצר הרע. וכי יצר הרע טוב מאד? אלא אילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן, וכן שלמה הוא אומר: "כי היא קנאת איש מרעהו". והנה טוב, זהו מדת הטוב; מאד, זו מדת יסורין, שעל ידיה הבריות באין לחיי העולם הבא, שנאמר: "ודרך חיים תוכחות מוסר". והנה טוב, זה גן עדן; מאד, זה גיהנם. למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכה פועלין, ובנה אוצר על פתחו. אמר: כל מי שמתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצר, וכל מי שאינו מתכשר אל יכנס. כך כל מי שמסגל מצוות ומעשים טובים יכנס לגן עדן, ואם לאו הרי גיהנם. והנה טוב, זה מלאך חיים; מאד, זה מלאך המות. למלך שעשה סעודה, וזימן את האורחים ואמר: כל מי שאוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, ואם לאו יותז ראשו בסייף. והנה טוב, זו מדת טוב; מאד, זו מדת פורענות. וכי מדת הפורענות טובה היא? אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה; כל מדות בטלו, מדה במדה לא בטלה. והנה טוב מאד, הוא אדם, אתין דדין כאתין דדין. והנה טוב, זה מלכות שמים; מאד, זה מלכות הארץ שהיא תובעת רקיון של בריות, שנאמר: "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי":
ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. זו שעה שמוסיפין מחול על הקודש, ובה נגמרה מלאכת העולם, דאמר רבי סימון: על כן כתיב הששי, עד כאן מונין לברייתו של עולם, מכאן ואילך מונין מנין אחר. אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית: אם ישראל מקיימין את התורה, אתם מתקיימים; ואם לאו, אחזיר אתכם לתהו ובהו. היינו דכתיב: "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה". אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא מתחילה יראה ולבסוף שקטה: