ילקוט שמעוני על בראשית א כה
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק א' • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יב • יג • יד • טז • יז • יח • כ • כא • כד • כה • כו • כז • כח • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
ויעש אלהים את חית הארץ למינה, זה הנחש. בנפשות הוא אומר ארבע, ובגופים הוא אומר שלש? אלו שדים, שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות גופן, וקדש שבת ולא בראן. ללמדך דרך ארץ מן התורה, שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת עם חשכה, אומרים לו: השלך מידך; שמי שאמר והיה העולם היה עוסק בברייתו של עולם, וברא נשמתן של שדים, וקידש השבת ולא ברא גופן: