להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן – שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;

(2)

לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;

(3)

לנקוט אמצעים לבטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;

(4)

לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הבטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)

בנוסף על שירות שהרשות תתן על פי סעיף קטן (א) רשאית היא לתת שירותים אחרים בשדות התעופה של הרשות או בקשר אתם שניתן לתתם אגב מילוי תפקידיה כאמור.

(ג)

במלאה את תפקידיה ובמתן שירותים לפי סעיף זה תונחה הרשות בעקרונות קידום התובלה האוירית ופיתוחה, יעילות תפעול שדות התעופה של הרשות והשגת הרמה הנאותה של בטיחות הטיסה ושמירתה.

(ד)

האמור בסעיף זה לא יתפרש כגורע מסמכות על פי חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 ומחוק הטיס, התשע״א–2011.

6.

הפסקת הפעלתו של שדה תעופה

הרשות רשאית להפסיק את הפעלתו של שדה תעופה משדות התעופה שלה לתקופה שתקבע מראש או עד למתן הודעה על ביטול ההפסקה, בתנאים ובמועדים שתקבע, והכל באישור שר התחבורה.

7.

הרשות – מפעל כלכלי

קו מנחה בפעולות הרשות יהיה לנהל את כלל שדותיה, ועד כמה שניתן – כל שדה תעופה משדותיה, על יסוד חישובים כלכליים ובמפעל הנושא את עצמו.

פרק ב׳: מועצת הרשות

8.

מועצת הרשות והרכבה

(א)

מועצת הרשות (להלן – המועצה) תהיה של חמישה עשר חברים.

(ב)

שר התחבורה, באישור הממשלה, ימנה את חברי המועצה, שבעה מקרב נציגי הציבור, שבעה מקרב עובדי המדינה, ואחד יושב ראש המועצה; שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כשירויות למועמדים לחברות במועצה, לרבות הזכות להציע מועמדים כאמור.

(ג)

שר התחבורה רשאי, בהתייעצות עם המועצה, למנות ליושב ראש המועצה ממלא מקום אחד או סגן אחד מקרב חבריה שהם עובדי המדינה.

(ד)

הודעה על מינוי חברי המועצה, היושב ראש שלה, ממלא מקומו או סגנו תפורסם ברשומות.

(ה)

בידי המועצה תהא כל סמכות של הרשות שלא יוחדה בחוק זה או בחיקוק אחר למוסד אחר ממוסדותיה.

9.

תקופת כהונה

(א)

תקופת כהונתו של חבר המועצה תהא ארבע שנים.

(ב)

חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה רשאי שר התחבורה למנות אותו מחדש לתקופה נוספת; הארכה לתקופת כהונה שלישית תהיה טעונה אישור הממשלה.

10.

סייגים למינוי

(א)

לא יתמנה חבר המועצה מי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא איננו אזרח ישראלי;

(2)

תוך עשר השנים שקדמו להחלטה בדבר מינויו הורשע או נשא עונש מאסר על עבירה שיש עמה קלון;

(3)

הינו פושט רגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט.

(ב)

לא יתמנה חבר המועצה מי שקשור בעסקאות מסחריות או קבלניות עם הרשות, או מי שיש לו שליטה בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור; אולם לא יהיו פסולים נציגי גופים ציבוריים או נציגי חברות ממשלתיות בגלל זה בלבד שהגופים או החברות שהם מייצגים קשורים כאמור.

11.

פקיעת כהונה

(א)

חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות לשר התחבורה;

(2)

הורשע בעבירה שיש עמה קלון;

(3)

הורשע בעבירה על סעיף 14 או סעיף 15;

(4)

פשט את הרגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט;

(5)

שר התחבורה מצא כי חבר המועצה איבד את הכושר הגופני או הנפשי למלא את תפקידיו;

(6)

נמצא כי נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, זולת אם קבע שר התחבורה, בהודעה למועצה, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרות;

(7)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו ושר התחבורה, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;

(8)

חדל להיות אזרח ישראלי;

(9)

אם הוא עובד המדינה – פרש משירות המדינה.

(ב)

חדל חבר המועצה למלא תפקיד בשירות המדינה או בשירות אחר שאותו מילא בעת מינויו, רשאי שר התחבורה להעבירו מכהונתו.

12.

השעיה

הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שיש עמה קלון – ישעה אותו שר התחבורה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו.

13.

מינוי חליף

(א)

חבר המועצה שנפטר או שחדל לכהן לפי סעיף 11, ימנה שר התחבורה במקומו אדם אחר בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 8.

(ב)

חבר המועצה שנבצר ממנו, באורח זמני, למלא את תפקידיו, לרבות מי שהושעה לפי סעיף 12, רשאי שר התחבורה למנות לו ממלא מקום עד שובו לתפקידיו.

14.

איסור עסקאות עם הרשות

(א)

חבר המועצה ותאגיד שבשליטתו לא יתקשרו עם הרשות בעסקה, פרט לעסקה לקבלת שירותים שהרשות נותנת, אלא אם שר התחבורה התיר את העסקה ובתנאים שקבע, הכל באישור הממשלה.

(ב)

הודעה על היתר לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

15.

חובת גילוי זיקה בעסקה

(א)

חבר המועצה שיש לו או עשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או זיקה בכל עסקה או ענין שעומדים לדיון במועצה, וידוע לו על החלק או הזיקה –

(1)

יודיע על כך ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, בדרך ובתנאים שיפורטו בתקנות;

(2)

לא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותם עסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.

(ב)

אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 14.

(ג)

לא יראו כעסקה או כענין שסעיף קטן (א) חל לגביהם עסקה או ענין של גוף ציבורי או חברה ממשלתית שאותו חבר המועצה מייצג אותם.

16.

גמול

(א)

חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהא זכאי לקבל את הוצאותיו הממשיות ובלבד שלא יעלו על השיעורים שקבעה המועצה באישור שר התחבורה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר התחבורה, בהתייעצות עם שר האוצר, להורות על הענקת גמול סביר ליושב ראש המועצה, לממלא מקומו או לסגנו, ואם ראה נסיבות מיוחדות לעשות כן – גם לחבר המועצה הממלא תפקיד של יושב ראש ועדה שהיא הקימה, ובלבד שקבע תחילה בצו ובהתייעצות כאמור את השיעור המירבי של הגמול שישולם לנושא התפקיד הנדון.

פורסם צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד), התשנ״ו–1996.

פורסם צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה), התשע״ו–2015.

(ג)

הודעה על הענקת גמול לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

17.

חובת מתן ידיעות

נודע לחבר המועצה על מעשה או מחדל של הרשות, של מוסד ממוסדותיה, של עובד מעובדיה, של מי שפועל בשמה או של חבר במוסד כאמור, שהיו בהם לכאורה עבירה או פגם בטוהר המידות, יביא את הדבר, ללא דיחוי, לידיעת יושב ראש המועצה או שר התחבורה.

18.

סדרי נוהל

(א)

המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

(ב)

המנין החוקי בישיבות המועצה יהא רוב חברי המועצה כשביניהם היושב ראש שלה, ממלא מקומו או סגנון לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, רשאי היושב ראש, ממלא מקומו או סגנו לדחות את הישיבה בשלושים דקות; לאחר עבור זמן זה תהא הישיבה כדין גם אם השתתפו כה שליש ממספר החברים ובנוסף עליהם היושב ראש, ממלא מקומו או סגנו.

(ג)

משנפתחה ישיבת המועצה במנין חוקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש מחברי המועצה ובנוסף עליהם היושב ראש, ממלא מקומו או סגנו.

(ד)

ראתה המועצה שיש לעשות כן בשל דחיפות הענין, רשאית היא לקבל החלטה במשאל בין חבריה בדרך ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; דינה של החלטה שהתקבלה כאמור כדין החלטה שנתקבלה בישיבת המועצה.

פורסמו תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל), תש״ם–1980.

(ה)

על פי דרישת שר התחבורה תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו.

(ו)

על מנהל הרשות להשתתף בישיבות המועצה.

19.

ישיבות המועצה [תיקון: תשע״ח]

(א)

ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לששה שבועות או לפי דרישת שר התחבורה, או שר האוצר, או שלושה מחברי המועצה, או לפי סעיף 38ב(ג).

(ב)

נדרש יושב ראש המועצה לכנס אותה על פי סעיף קטן (א), תתכנס המועצה לישיבה תוך 14 יום מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר, ובאותה ישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים באותה דרישה.

(ג)

יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע זמנן, מקומן וסדר יומן בכפוף להוראות פרק זה.

(ד)

החלטת המועצה בישיבה שהתקיימה על פי דרישת שר התחבורה תובא לידיעתו ללא דיחוי.

20.

סמכות למנות ועדות

המועצה רשאית למנות מבין חבריה או שלא מביניהם ועדות קבועות או לענין מסויים; סיכומיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות למועצה זולת אם החליטה המועצה אחרת; אצלה המועצה סמכות מסמכויותיה לועדה שמונתה כאמור – יהיה יושב ראש הועדה אחד מחברי המועצה.

21.

תוקף פעולות

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

פרק ג׳: עובדי הרשות

22.

מנהל כללי ומנהלי שדות תעופה

(א)

המועצה באישור הממשלה, תמנה על פי הצעת שר התחבורה שניתנה לאחר התייעצות עם המועצה מנהל כללי לרשות (להלן – מנהל הרשות); המועצה באישור הממשלה, תקבע את משכורתו ותנאי עבודתו של מנהל הרשות.

(ב)

המועצה תמנה, באישור שר התחבורה ולאחר שהובאה לפניה המלצת מנהל הרשות, את מנהלי שדות התעופה של הרשות.

(ג)

הודעה על מינוי מנהל הרשות ומנהלי שדות התעופה של הרשות תפורסם ברשומות.

23.

תקופת כהונתו של מנהל הרשות

(א)

תקופת הכהונה של מנהל הרשות תהא חמש שנים, אך רשאית המועצה, על פי הצעת שר התחבורה, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת אחת לאחר שהודיע שר התחבורה לממשלה מראש על כך.

(ב)

תקופת כהונתו של מנהל הרשות תפקע אם אירע אחד מאלה:

(1)

הוא התפטר בהודעה בכתב לשר התחבורה שהוגשה לו באמצעות המועצה;

(2)

שר התחבורה, לאחר התייעצות עם המועצה, קבע כי נבצר ממנהל הרשות, דרך קבע, למלא תפקידו, או החליט, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.

(ג)

התפטר מנהל הרשות, תיפסק כהונתו כתום 30 יום לאחר הגשת כתב ההתפטרות זולת אם הסכים שר התחבורה למועד קצר מזה.

24.

ממלא מקום למנהל הרשות

(א)

המועצה תמנה, על פי הצעת שר התחבורה שניתנה לאחר התייעצות עם המועצה, ממלא מקום למנהל הרשות שימלא את תפקידיו וישתמש בסמכויותיו כל עוד נבצר ממנו, מטעמים כלשהם, לעשות כן; לא נתמנה ממלא מקום כאמור, או נבצר גם מממלא המקום למלא את תפקידיו ולהשתמש בסמכויותיו, ישמש יושב ראש המועצה מנהל הרשות.

(ב)

מינוי ממלא מקום למנהל הרשות יובא לידיעת הממשלה, והודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

25.

קבלת עובדים תנאי עבודתם

(א)

סדרי קבלת העובדים לשירות הרשות ומינוייהם יהיו מותאמים לאלה של עובדי המדינה, בשינויים שתקבע הרשות באישור הממשלה.

(ב)

תנאי עבודתם של עובדי הרשות ושכרם ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות ובאישור הממשלה.

(ג)

המועצה רשאית, באישור שרי התחבורה והאוצר ולאחר שהביאה זאת לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע משרות או סוגים של משרות שעליהן לא תחול הוראת סעיף קטן (ב).

26.

העברת עובדים לרשות

(א)

עובדי המדינה שהיו מועסקים ערב תחילתו של חוק זה באחד השירותים שיעברו לידי הרשות, ימשיכו בשירותם זה כעובדי הרשות, בתנאי שירות שלא יהיו גרועים מתנאי שירותם ערב תחילת החוק.

(ב)

זכויות עובדי הרשות שהועברו לשירותה הנובעות מעבודתם כעובדי המדינה ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודה בשירות הרשות.

(ג)

ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים אשר עובדים שיועברו לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין הממשלה.

פרק ד׳: סמכויות הרשות

27.

סמכויות לספי חוקי הטיס

סמכויות שר התחבורה לפי חוקי הטיס ותקנות שהותקנו לפיהם, בכל הענינים הנוגעים לשדות התעופה של הרשות ולתפעולם, רשאי שר התחבורה, על פי בקשת הרשות, לאצלן גם לרשות, למנהל הרשות או לעובד מעובדיה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות תוצא תחיקתי.

28.

תקנות לפי חוקי הטיס

(א)

הרשות רשאית להציע לשר התחבורה להתקין תקנות מכוח סמכויותיו לפי חוקי הטיס בכל הענינים הנוגעים לשדות התעופה של הרשות ולתפעולם.

(ב)

שר התחבורה, בבואו להתקין תקנות לפי חוקי הטיס בענינים הנוגעים לשדות התעופה של הרשות, יתייעץ תחילה עם הרשות.

29.

תעריפי אגרות

(א)

הרשות רשאית להציע לשר התחבורה תקנות בדבר תעריפי אגרות שישתלמו לה או לאחרים בעד השימוש בשדות התעופה של הרשות ובמיתקנים שבהם ובעד השירותים שנותנים בהם היא או אחרים, ובדבר סדרי גבייתם ותשלומם; שר התחבורה רשאי להתקין תקנות כאמור אף אם הרשות לא הציעה לו אותן, ובלבד שיתייעץ ברשות תחילה; כל תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)

תעריפי האגרות יכולים להיות כוללים או מסווגים לפי סיווג כלשהו.

(ג)

תעריפי האגרות ייקבעו בשים לב להנחיות שנקבעו בסעיפים 7 ו־40.

(ד)

האמור בסעיף זה לא יתפרש כגורע מסמכות הרשות לתת שירות ולגבות בעדו תשלום אף אם לא נקבעה לאותו שירות אגרה בתקנות, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות.

פורסמו תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991.

פורסמו תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ״ה–1994.

30.

סמכויות לקבוע כללים [תיקון: תשע״ה]

(א)

הרשות רשאית לקבוע, באישור שר התחבורה, כללים להחזקת שדות התעופה של הרשות, ניהולם, הפעלתם והפיקוח עליהם ולביצועם היעיל של תפקידיה ושל סמכויותיה לפי חוק זה.

(ב)

שר התחבורה רשאי לדרוש מהרשות שתקבע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא העבירה הרשות כללים כאמור לאישור שר התחבורה תוך תקופה שיקבע ושלא תפחת מ־90 יום מהיום שבו נדרשה הרשות לעשות כן, רשאי שר התחבורה לקבוע את הכללים במקומה.

(ג)

לא יאשר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ולא יקבע כללים, לפי סעיף זה, לעניין הפעלתם או בטיחותם של שדות תעופה, אלא בהתייעצות עם רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן־גוריון), התשמ״ג–1983.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה), התשמ״ד–1984.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים), התשמ״ו–1985.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם), התשמ״ח–1988.

פורסמו כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן־גוריון), התשנ״ו–1996.

31.

ביצוע תפקידים ושירותים

(א)

הרשות רשאית להטיל על אחר למלא תפקיד מתפקידיה או לתת שירות, הכל כמפורט בסעיף 5; אולם בכל הנוגע לנושאי בטיחות הטיס ובטחונו ובטחון שדות התעופה של הרשות – לא תעשה כן אלא באישור שר התחבורה.

(ב)

הרשות רשאית, באישור שר התחבורה, לקבוע הסדרים ולהתנות תנאים למתן שירותים, בין בעצמה ובין על ידי אחרים, לרבות התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחרים לאחר עריכת מכרז.

(ג)

הרשות רשאית, לאחר עריכת מכרז, להעניק זכיון למתן שירות שהיא חייבת או מוסמכת לתתו בשדות התעופה של הרשות או באחד מהם.

(ד)

התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר כאמור בסעיף קטן (א), והטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, לתקופה של למעלה מעשר שנים – טעונות אישור הממשלה.

(ה)

התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, המקנות זכות לחדשן או להאריכן לתקופה נוספת שבצירופה לקודמתה הן עולות יחד על עשר שנים, וכן התקשרות או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות כאמור לתקופה נוספת כאמור – טעונות אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו)

התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר כאמור בסעיף קטן (א), או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, בדרך הענקת זכיון – טעונות אישור הממשלה; אולם רשאית הממשלה לקבוע סוגים של שירותים נלווים כאמור בסעיף 5(א)(1) שעל הענקת הזכיון לביצועם לא תחול הוראה זו.

(ז)

התקשרות בדבר מסירת ביצוע שירות לאחר, או הטלת תפקיד מתפקידי הרשות על אחר, שלא נתקבל עליה האישור הדרוש לפי סעיף זה – בטלה.

32.

הגבלה בעסקאות מקרקעין [תיקון: תשל״ח]

(א)

עסקה כמשמעותה בסעיף 6 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, במקרקעי הרשות, למעט החכרתם לתקופה שאינה עולה על עשרים וחמש שנים, טעונה אישור הממשלה.

(ב)

החכרת מקרקעין שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על עשרים וחמש שנים, והחכרה שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור עשרים וחמש שנים מגמירת חוזה ההחכרה – טעונות אישור הממשלה.

(ג)

עסקה במקרקעין שלא נתקבל עליה האישור הדרוש לפי סעיף זה – בטלה.

33.

זכות עכבון לגבי טובין

לרשות תהיה זכות עכבון על כל הטובין שברשותה שלגביהם מגיעים לה אגרה או תשלום אחר; זכות העכבון תקנה לה גם זכות קדימה לגבות את המגיע לה מדמי המכר של הטובין לפני כל זכות קדימה אחרת על טובין אלה; הוראה זו אינה באה לפגוע בכל האמור בפקודת המכס.

פרק ה׳: ניהול הרשות ושדות התעופה שלה

34.

הגדרות תפקידים ואצילת סמכויות

(א)

הרשות תגדיר את תפקידי מנהל הרשות ומנהלי שדות התעופה של הרשות.

(ב)

הרשות רשאית לאצול למנהל הרשות ולכל מנהל של שדה תעופה שלה כל סמכות מסמכויותיה, למעט הסמכות לקביעת כללים, תקציבים ותכניות פיתוח כאמור בסעיפים 30 ו־37, הסמכות לעריכת דו״חות שנתיים כאמור בסעיף 38, הסמכות למינוי מנהל הרשות ומנהלי שדות התעופה כאמור בסעיף 22 והסמכויות לפי סעיף 25; כן רשאית הרשות לאצול לאחר מסמכויותיה במידה הדרושה לו לביצוע תפקידיו לפי חוק זה או לפי דין אחר.

(ג)

בהגדירה את התפקידים ובאצלה את הסמכויות לפי סעיף זה תקנה הרשות למנהלי שדות התעופה של הרשות את הסמכויות הדרושות להחזקת שדות התעופה שהם מנהלים, לניהולם ולהפעלתם.

(ד)

אצילת סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לענין סעיפים 28 ו־29 טעונה אישור שר התחבורה.

35.

סמכות חתימה

הרשות רשאית לייפות כוחו של מנהל הרשות או של כל אדם אחר לחתום בשמה, דרך כלל, על מסמך מסויים או על סוג מסויים של מסמכים, בכפוף לכל סייג שבייפוי הכוח.

36.

אחריות מנהלי שדות התעופה

בכפוף להוראות סעיף 34 ולהחלטות הרשות ומנהלה, יהיו מנהלי שדות התעופה אחראים כלפי מנהל הרשות, כל אחד לגבי שדה התעופה שהוא מנהלו, לביצוע תפקידי הרשות והחלטותיה.

פרק ו׳: תקציב וכספים

37.

תקציבים ותכניות פיתוח [תיקון: תשנ״א]

(א)

הרשות תכין ותגיש לשר התחבורה לאישורו, כל שנה עד 31 ביולי, את תקציבה לפעולותיה השוטפות וכן תכנית ותקציב לפיתוח של כל שדה תעופה משדות התעופה שלה, הכל לגבי שנת העסקים המתחילה באחד בינואר שלאחר מכן; כל תכנית פיתוח ותקציב פיתוח יפרטו את דרכי מימונם.

(ב)

תכנית פיתוח ותקציב פיתוח, וכן תקציב שוטף שתוצאותיו אינן מתכסות במלואן על ידי הכנסות הרשות – טעונים אישור הממשלה.

(ג)

הרשות רשאית להגיש כאמור, בנוסף על תכנית ותקציב שנתיים, תכנית ותקציב פיתוח למספר שנים.

(ד)

תקציב שאינו טעון אישור הממשלה לפי סעיף זה יובא לידיעתה.

(ה)

נוצר גרעון בביצוע תקציב שוטף שלא היה טעון אישור הממשלה לפי סעיף קטן (ב) בסכום העולה על מה שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר האוצר, או עלה הגרעון בתקציב השוטף שאישרה הממשלה כאמור על הגרעון הקבוע באותו תקציב, תביא הרשות את דבר הגרעון שנוצר לידיעת שרי התחבורה והאוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת העסקים שבה נוצר הגרעון.

38.

דו״חות שנתיים [תיקון: תשע״ח]

הרשות תערוך ותגיש לשר התחבורה, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תום שנת העסקים שלה, דין וחשבון שיכלול –

(1)

מאזן הקרנות כאמור בסעיף 40;

(2)

דו״ח בעניין יעוד עודפי הכנסות של הרשות ושל כל אחד משדות התעופה שלה;

(2א)

דוחות כספיים כאמור בסעיף 38א;

(3)

דו״ח המשאבים ואופן השימוש בהם;

(4)

סקירה המשקפת את ביצועם של התקציב השוטף ושל תקציב הפיתוח של הרשות באותה שנת עסקים;

(5)

סקירה על פעולותיה אותה שנה.

38א.

דוחות כספיים [תיקון: תשע״ח]

(א)

המועצה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים המפורטים של הרשות ולאישורם; הדוחות הכספיים ייערכו בהתאם לנדרש לפי כללי חשבונאות מקובלים.

(ב)

הוראות סעיפים 171 ו־172 לחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות), לעניין עריכת דוחות כספיים, החלות על חברה שאינה תאגיד מדווח, יחולו בשינויים המחויבים על הרשות, בכפוף להוראות חוק זה.

(ג)

הדוחות הכספיים של הרשות יאושרו בידי המועצה, ייחתמו בשמה ויוגשו לשר התחבורה ולשר האוצר, לא יאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 38.

38ב.

רואה חשבון מבקר [תיקון: תשע״ח]

(א)

שר התחבורה ושר האוצר ימנו לרשות רואה חשבון מבקר (להלן – רואה החשבון המבקר), לפי המלצת הוועדה שמונתה לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, ככל שתמליץ, שיבקר את הדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולות ביקורת); על מינוי רואה החשבון המבקר ועל שכרו יחולו כללים לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות האמור, בשינויים המחויבים; הרשות תישא בעלות שכרו של רואה החשבון המבקר.

(ב)

רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם, הוא יהיה רשאי להשתתף בכל ישיבת מועצה או ועדה מוועדותיה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת מועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ג), ויחולו עליו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי סעיפים 160 ו־161 לחוק החברות.

(ג)

רואה החשבון המבקר חייב, על אף כל דין אחר, למסור למועצה, לשר התחבורה או לשר האוצר, לפי דרישתם, ידיעות על ענייני הרשות, לערוך ברשות ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה; נודע לרואה החשבון המבקר, אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הרשות, ידווח על כך לשר התחבורה, לשר האוצר ולמועצה; יושב ראש המועצה יזמן, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו כאמור.

(ד)

רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הרשות וכלפי שר התחבורה ושר האוצר לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין באמור בהוראה זו כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

39.

דיווח לפי דרישת שר התחבורה או שר האוצר [תיקון: תשע״ח]

שר התחבורה או שר האוצר רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשכון וכן מידע שוטף או חד־פעמי, על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

40.

קרנות

הרשות תיצור ותקיים קרנות לחידוש המבנים, המיתקנים והציוד של שדות התעופה של הרשות, לפיתוח שדות התעופה שלה, להרחבת השירותים בהם ולתשלום חובותיה.

40א.

תשלום שנתי [תיקון: תשמ״ח]

(א)

החל בשנת הכספים 1988 תשלם הרשות תשלום שנתי למדינה.

(ב)

התשלום השנתי יהיה בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים, מחשבון ההון של הרשות, והוא ישולם בשנים עשר תשלומים חדשיים, ב־14 בכל חודש, בתוספת הפרשים למדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) מן המדד היסודי עד המדד החדש; לענין זה, ”המדד היסודי“ – המדד הממוצע בשנת הכספים 1987, ו”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני כל יום תשלום.

(ג)

אם בשנה פלונית יהיו הן הריבית התחשיבית והן תקבולי הרשות מריבית גבוהים מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב) כשהוא צמוד כאמור בו, יוגדל הסכום השנתי לסכום הריבית התחשיבית או לסכום תקבולי הרשות מריבית, לפי הנמוך; לענין זה –

(1)

”הריבית התחשיבית“ – הריבית התחשיבית שנזקפה בשנת הכספים הקודמת על הרכוש הקבוע בשימוש הרשות ובהקמה, כשהיא מתואמת לתאריך המאזן של שנת הכספים הקודמת, לפני ניכוי הוצאות הפחת;

(2)

”תקבולי הרשות מריבית“ – הסכום הכולל של תקבולי הריבית – למעט ריבית על קרנות הפנסיה – שהרשות קיבלה בפועל בשנת הכספים הקודמת, כשהוא מתואם לתאריך המאזן של שנת הכספים הקודמת;

(3)

לצורך החישוב לפי סעיף זה יהיו סכומי הריבית התחשיבית ותקבולי הרשות מריבית צמודים למדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תאריך המאזן של שנת הכספים הקודמת עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום.

(ד)

השר ושר האוצר, לאחר התייעצות ברשות וכאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות בצו את סכום התשלום השנתי.

40א1.

תמלוגים מהרווח הנקי [תיקון: תשע״ח, תשפ״א]

(א)

(1)

נוסף על התשלום לפי סעיף 40א(ב), תשלם הרשות למדינה, בעבור כל שנה החל בשנת 2020, תמלוגים בשיעור של 50% מהרווח השנתי הנקי, ובלבד שסכום התמלוגים לא יעלה על סכום ההכנסה החייבת השנתית.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), בחישוב התמלוגים כאמור באותה פסקה, בעבור כל שנה החל משנת 2023 יופחת מהרווח השנתי הנקי החזר קרן מילוות מותר בניכוי, ובלבד שהסכום הכולל שיופחת לפי הוראות פסקה זו לא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים חדשים; ואולם, עלה מספר הנוסעים מישראל או אליה דרך נמל התעופה בן־גוריון על 24 מיליון נוסעים, בשנה מסוימת, לא יופחת החזר קרן מילוות כאמור מהרווח השנתי הנקי בחישוב התמלוגים בעבור כל שנה מאותה שנה ואילך.

(ב)

תמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו עד יום 31 ביולי של כל שנה, בעד השנה הקודמת.

(ג)

סברה המועצה בשנה מסוימת, כי יש חשש סביר שתשלום התמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) ימנע מהרשות לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות או הצפויות, תפנה המועצה לשר התחבורה ולשר האוצר, עד 30 ביוני של אותה שנה, בבקשה להפחית את שיעור התמלוגים הקבוע בסעיף קטן (א); פנתה המועצה כאמור, רשאים שר התחבורה ושר האוצר, להורות על הפחתת שיעור התמלוגים האמור, אם שוכנעו כי קיים חשש כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יודיעו על כך השרים לוועדת הכספים של הכנסת ויפרסמו הודעה ברשומות בדבר שיעור התמלוגים המופחת.

(ד)

בסעיף זה –

”החזר קרן מילוות מותר בניכוי“ – החזר קרן שנתי בשל מילוות ואגרות חוב שנטלה הרשות לפי סעיף 41(ב), כפי שנקבע בדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א;

”ההכנסה החייבת השנתית“ – סך ההכנסות השנתיות של הרשות, ובכלל זה הכנסות מהשכרת שטחים לצרכים מסחריים, ולמעט הכנסה מאגרות ושירותים למטוסים ומאגרות ושירותים לנוסעים;

”הרווח השנתי הנקי“ – הרווח אחרי מסים על ההכנסה, כפי שנקבע בדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א.

40ב.

[תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2]

(פקע).

40ג.

[תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח]

(פקע).

40ד.

ניכוי של תגמול או תשלום לעניין פקודת מס הכנסה [תיקון: תשע״ח]

בחישוב ההכנסה החייבת כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לשם תשלום המס, תמלוג או תשלום ששילמה הרשות למדינה לפי סעיפים 40א עד 40ג לחוק זה, יותר בניכוי בשנת המס שבה שולם.

41.

מילוות ואיגרות חוב [תיקון: תשפ״א]

(א)

הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות למטרות פיתוח ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; המילוות ותנאיהם טעונים אישור שרי התחבורה והאוצר; הנפקת איגרות החוב ותנאיהן טעונים אישור הממשלה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתו של חוק רשות שדות התעופה (תיקון מס׳ 12 – הוראת שעה), התשפ״א–2020 (תחילתו של התיקון ביום 27.10.2020), ועד יום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022), רשאית הרשות, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות הן למטרות פיתוח והן לשם מימון הפעילות השוטפת של הרשות ולהנפיק למטרות אלה איגרות חוב, ובלבד שהסכום הכולל של המילוות שתקבל הרשות בתקופה האמורה ושל איגרות החוב שתנפיק באותה תקופה לא יעלה על 3.1 מיליארד שקלים חדשים; המילוות ותנאיהם והנפקת איגרות החוב ותנאיהן טעונים את אישור הממשלה; אישורים לפי סעיף קטן זה יינתנו לפי הצעת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר ובשים לב בין השאר למצבה הכספי של הרשות ולצפי לעניין יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לפי תנאי המילוות ואיגרות החוב, וכן לצפי לעניין היקף הפעילות בענף התעופה.

42.

שימוש בהכנסות

(א)

כל הכנסה שתקבל הרשות תעמוד לרשותה ותשמש, במסגרת תקציבה, למטרות שתועיד הרשות לשם ביצוע תפקידיה.

(ב)

לא ישולם סכום מכספי הרשות אלא על פי תקציב שאושר ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטת המועצה שאושרה בידי שר התחבורה.

פרק ז׳: העברת נכסים, זכויות והתחייבויות

43.

העברת נכסים לרשות [תיקון: תש״ן]

(א)

הממשלה תעביר לרשות מקרקעין של המדינה שנמצאו ערב תחילתו של חוק זה בתחומי שדות התעופה של הרשות וכל נכסי מיטלטלין של המדינה שהיו ערב תחילת חוק זה ברשות שדות התעופה של הרשות, וכן כל זכות או זיקה שהיתה למדינה באותו מועד בכל אחד משדות התעופה של הרשות, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו כאמור בסעיף 46.

(ב)

חובת ההעברה האמורה בסעיף קטן (א) לא תחול לענין מניות של המדינה בכל תאגיד המפעיל בשדה תעופה של הרשות שירותים שהרשות חייבת או רשאית לתתם לפי סעיף 5 ושהפעלתם היא מטרתו העיקרית.

44.

העברת זכויות וחובות

(א)

הממשלה תעביר לרשות כל זכות וסמכות של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שדות התעופה של הרשות ערב תחילתו של חוק זה, ומהיום שייקבע בכתב ההעברה יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לרשות והחובות וההתחייבויות המוטלות על המדינה בהסכמים, בהתקשרויות ובעסקאות אלה או בקשר לנכסים שהועברו כאמור בסעיף 43 או בקשר לתפעול כל אחד משדות התעופה של הרשות, יהיו מוטלות על הרשות, והיא תבוא לגביהם במקום המדינה לכל דבר.

(ב)

הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים שהוקצו לשדות התעופה של הרשות, לפי שנקבע בתקציב השוטף ובתקציב הפיתוח לגבי כל שדה תעופה, עד לסיום שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה.

(ג)

עד לסיום שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה, המסגרת התקציבית לפעולות הרשות תהיה לפי שנקבע בתקציב המדינה לאותה שנה, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

45.

תביעות ועילות

כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של חוק זה בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות, לעסקאות או לתפעול כל אחד משדות התעופה של הרשות כאמור בסעיפים 43 ו־44 וכן כל עילה של תביעה כזאת שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.

46.

תנאי ההעברה [תיקון: תש״ן]

(א)

תנאי ההעברה כאמור בסעיפים 43 ו־44 ופירוט הנכסים, הזכויות והזיקות, ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין הממשלה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שתנאי ההסכם לא יפגעו בהנחיות שבסעיפים 7 ו־40 הממשלה והרשות יביאו את ההסכם לאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת לא יאוחר מיום ג׳ באדר התש״ן (28 בפברואר 1990).

(ב)

סכומים שהעמיד אוצר המדינה לצרכי פיתוח לרשותם של שדות התעופה שיעברו לפי חוק זה לרשות והותנה שיוחזרו להכנסותיה הכלליות של המדינה, יראו אותם, במידה שלא הוחזרו ערב תחילתו של חוק זה, כאילו ניתנו לרשות כהלוואה באותו יום ובתנאים שייקבעו בהסכם כאמור לפי סעיף קטן (א).

פרק ח׳: הוראות שונות

47.

פיקוח על הרשות

(א)

הרשות תעמוד לפיקוחו הכללי של שר התחבורה.

(ב)

במילוי תפקידיה לפי סעיף 5(א)(2) תפעל הרשות על פי הוראות שר התחבורה שיינתנו לה לאחר התייעצות עם המועצה.

47א.

פטור ממסים המשתלמים לרשות מקומית [תיקון: תשע״ח]

כל נכסי הרשות בנמל התעופה בן גוריון יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר, המשתלמים לרשות מקומית.

48.

[תיקון: תשנ״ז]

(בוטל).

49.

אחריות בנזיקין

דין הרשות כדין המדינה לענין חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952.

50.

צווי מניעה

דין הרשות כדין המדינה לענין סעד בדרך צו מניעה.

51.

דין חברי המועצה ועובדי הרשות

דין חברי המועצה ועובדי הרשות לענין חיקוקים אלה כדין עובדי המדינה:

(1)

חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי״ז–1957;

(2)

פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971;

(3)

פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

52.

משמעת

(א)

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, יחול על עובדי הרשות כאילו היו עובדי המדינה, ולענין זה יבוא שר התחבורה במקומו של השר בכל מקום שמדובר בחוק האמור בשר ומנהל הרשות יבוא במקום המנהל הכללי של המשרד בכל מקום שמדובר בו בחוק האמור.

(ב)

הממשלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאית לקבוע הוראות נוספות כדי להתאים את הוראות החוק האמור למכנה הרשות.

53.

מפות גבולות

ביום תחילתו של חוק זה יהיו הגבולות של שדות התעופה המפורטים בתוספת כפי שקבע שר התחבורה במפות שהופקדו לפני אותו יום בידי ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה.

54.

עבירות ועונשין

העובר על הוראות סעיפים 14, 15 או 17 או על תקנות או כללים לפי חוק זה שנאמר בהם שאי־קיומם מהווה עבירה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 100,000 לירות.

55.

שינוי התוספת

(א)

שר התחבורה רשאי בצו, בהתייעצות עם המועצה, להוסיף שדה תעופה לרשימה שבתוספת או לגרוע ממנה; גרע שר התחבורה שדה תעופה מהתוספת יביא את הדבר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)

גרע שר התחבורה לפי סעיף זה שדה תעופה פלוני מהתוספת, רשאית הממשלה, אם ראתה שמן הצדק לעשות כן, להורות שנכסי הרשות המשמשים אותו שדה תעופה, כולם או מקצתם, יוקנו למדינה במועדים ובתנאים שתקבע, בתמורה או בלעדיה; נכסים שהוקנו כאמור יירשמו על שם המדינה בכל פנקס המתנהל על פי חיקוק.

(ג)

הוסיף שר התחבורה שדה תעופה לתוספת, יחולו הוראות סעיף 26 והוראות פרק ז׳ כאילו במקום יום תחילתו של חוק זה בא יום תחילתו של הצו שעל פיו הוסף שדה התעופה לתוספת.

56.

הנוסח שולב בחוק הטיס, 1927.

57.

ביצוע ותקנות

שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בידיעה מוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת, בכל ענין שהסמכות להסדרתו לא ניתנה בחוק זה לרשות במפורש.

58.

תחילה

תחילתו של חוק זה בתום 90 יום מיום קבלתו בכנסת.

58א.

הוראות מעבר לענין ביטול סעיף 48 [תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״ב, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז]

(א)

על אף הוראות פקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), לגבי הענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), יחולו ההוראות הבאות:

(1)

הוצאה של הרשות, לרבות תשלום, הפרשה, הפקדה או הוצאה של הרשות שעליה לרשמה בספריה (להלן – הוצאה של הרשות), בשל שנת מס הקודמת לשנת המס 1997, לא תותר בניכוי לענין הפקודה;

(2)

(א)

הכנסה של הרשות שהופקה או שנצמחה החל בשנת המס 1997, תתחייב במס אף אם נתקבלה קודם לשנת המס 1997;

(ב)

הכנסה של הרשות שהופקה או שנצמחה לפני תחילת שנת המס 1997 לא תתחייב במס אף אם נתקבלה לאחר תחילת שנת המס 1997;

(3)

לענין סעיף 23 לפקודה ולענין ההגדרה ”יתרת מחיר מקורי“ שבסעיף 88 לפקודה, יראו כאילו הותרו ניכויי פחת של נכסי הרשות בשנות המס שבהן היתה הרשות פטורה ממס בגובה הפחת הנצבר המתואם; לענין זה, ”הפחת הנצבר המתואם“ – סך כל הפחת בשל נכס של הרשות שנרשם בספרי הרשות כשהוא מתואם ליום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים;

(4)

לענין סעיף 21 לפקודה ובמקום ההגדרה ”מחיר מקורי“ שבסעיף 88 לפקודה בנוגע לנכס שהגיע לידי הרשות לפני תחילת שנת המס 1997, ייחשב המחיר המקורי של נכס כאמור כעלות המתואמת של הנכס ליום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים; אולם לגבי זכויות במקרקעין כמשמעותן בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מס שבח), שעל מכירתן מוטל מס שבח או שהיה מוטל אילולא קיומו של פטור לפי החוק האמור, יהיה המחיר המקורי – שווין ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996);

(5)

במקום ההגדרה ”יום הרכישה“ שבסעיף 88 לפקודה בנוגע לנכס שהגיע לידי הרשות לפני תחילת שנת המס 1997, יהיה ”יום הרכישה“ יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996).

(ב)

על אף הוראות סעיף 6(ז) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985, לענין רווח או הפסד ממימוש ניירות ערך שהם נכסים קבועים של הרשות, ההגדרה ”המחיר המקורי המתואם“ תיקרא כאילו במקום ”1991“ נאמר בה ”1996“.

(ג)

לענין הוראות חוק מס שבח בנוגע לזכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין שרכשה הרשות לפני יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) (להלן – היום הקובע), יהיה ”שווי הרכישה“ השווי ביום הקובע, ו”יום הרכישה“ – היום הקובע.

(ד)

המנהל, כהגדרתו בפקודה, רשאי לפטור את הרשות ממס המוטל על הכנסה כאמור בסעיף 2(4) לפקודה, או על הכנסה כאמור בסעיף 6 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985, לעניין התקופה שבה היה הסעיף האמור בתוקף, שהופקה עד שנת המס 2021, והכול בשל סכומים שיועדו על ידה להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, ובלבד שסכומים אלה וכן הריבית, הפרשי ההצמדה והרווחים האחרים שמקורם בסכומים אלה הופקדו בקופת גמל מרכזית לקצבה כאמור, לפני יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021).

59.

פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות תוך חמישה עשר יום מיום קבלתו בכנסת.

התוספת

(סעיף 5(א)(1))

נמל תעופה בן־גוריון

[תיקון: ק״ת תשפ״א]

(נמחק)

[תיקון: ק״ת תשע״ט]

(נמחק)

[תיקון: י״פ תשל״ח]

שדה תעופה חיפה

[תיקון: י״פ תשל״ח]

שדה תעופה יצחק בן־יעקב (מחניים)

[תיקון: י״פ תשל״ח, ק״ת תש״ף]

שדה תעופה הרצליה על שם מודי אלון

[תיקון: י״פ תש״ם, י״פ תשמ״ד]

(נמחק)

[תיקון: י״פ תש״ם, י״פ תשמ״ד]

(נמחק)

[תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2]

שדה תעופה רמון על שם אילן ואסף רמון.

נתקבל בכנסת ביום כ״ו באדר תשל״ז (16 במרס 1977).

יצחק רבין
ראש הממשלה
גד יעקבי
שר התחבורה
אפרים קציר
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.