כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה) מתוך

כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה), התשמ״ד–1984

ק״ת תשמ״ד, 1412; תשמ״ט, 729, 762; תשנ״ג, 905; תשנ״ה, 504, 661, 668; תשנ״ו, 660, 1338.

בתוקף סמכותה לפי סעיף 30 לחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977 (להלן – החוק) ובאישור שר התחבורה, מתקינה רשות שדות התעופה כללים אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

פרק ב׳: פעולות אסורות בשדה תעופה

פרק ג׳: שונות

פרק א׳: כללי

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ה]

בכללים אלה –

”אשפה“, ”השלכה“, ”מיחזור“, ”מכל יעודי“, ”מיתקן למיחזור“ ו”פסולת למיחזור“ – כהגדרתם בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993;

”בית הנתיבות“ – בית הנתיבות שבשדה תעופה;

”דלפק בידוק“ (CHECK-IN COUNTER) – דלפק בידוק נוסעים המוצב בשדה התעופה;

”המנהל“ – מנהל שדה תעופה שמונה לפי החוק, או מי שהוא הסמיכו לענין כללים אלה;

”הרשות“ – רשות שדות התעופה;

”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך בטיסה על ידי תגובות האויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;

”המוביל“ – בעלו של כלי טיס, שוכרו או מפעילו, חברת תעופה או תאגיד הנותנים שירותי קרקע בשדה תעופה על פי חוזה עם הרשות, או נציגם;

”סבבי טיסה“ – הטסת נוסעים בכלי טיס בשמי הארץ למטרת בילוי או נופש שנחיתתו הראשונה תהיה בשדה התעופה ממנו המריא;

”שער היציאה“ – השער בו יוצאים הנוסעים מאולם הנוסעים בבית הנתיבות לצורך עלייתם לכלי הטיס;

”שדה תעופה“ – שדה תעופה המפורט בתוספת לחוק או כל חלק ממנו;

”תנאי הרשאה“ – לרבות תשלומים שקבעה הרשות שישולמו לה בעד ההרשאה.

2.

הוראות כלליות [תיקון: תשנ״ו־2]

(א)

נכנס אדם לשדה תעופה, לא ישהה בו אלא אם כן הוא –

(1)

מתנהג בהתאם להוראות כללים אלה והוראות כל דין החל על שדה תעופה;

(2)

ממלא אחר הוראות הרשות או המנהל, או הוראות שניתנו מאת מי שהוסמך לכך כדין ונותן, לפי דרישת כל אחד מהם, כל מידע שימצאו לנכון לדורשו, לצורך שמירה על מילוי הוראות כללים אלה.

(ב)

(1)

המנהל רשאי, בהודעה מנומקת בכתב, לאסור על אדם להיכנס לשדה תעופה, ובלבד שניתנה קודם לכן לאותו אדם ההזדמנות להשמיע את טיעוניו בפני המנהל; עשה כן – לא ייכנס אותו אדם לאותו שדה תעופה אלא כנוסע בתום לב על פי כרטיס טיסה תקף לאותו יום. תוקף האיסור לא יעלה על 12 חודשים מהיום שבו הודע האיסור לאותו אדם;

(2)

מי שהמנהל אסר עליו כניסה כאמור רשאי לערור על החלטת המנהל בפני מנהל הרשות תוך 14 ימים מהיום שבו הודע לו האיסור;

(3)

החלטתו של מנהל הרשות בערר תהא סופית.

3.

חפץ חשוד

המוצא בשדה תעופה חפץ חשוד יודיע על כך לאלתר לאיש בטחון או לשוטר הקרובים ביותר למקום הימצאו.

פרק ב׳: פעולות אסורות בשדה תעופה

4.

איסור גרימת מכשול

(א)

לא יניח אדם מכשול, לא יתערב ולא יפריע לשימוש בשדה תעופה ולא ירשה לאחר לעשות כן.

(ב)

לא יפריע אדם לכל ממלא תפקיד בתפעול שדה תעופה, לרבות העברת נוסעים, מטעניהם או טובין אחרים, ביצוע פעולות אחזקה ומתן שירותים לכלי טיס.

5.

איסור גרימת נזק

לא יגרום אדם ולא ירשה לאחר לגרום נזק בשדה תעופה לרבות:

(1)

למבנה, מיתקן, רכוש, ציוד, מכשיר, מסלול או נתיב;

(2)

לכלי טיס או לכלי רכב;

(3)

לטובין, למיטלטלין ולכל רכוש אחר.

6.

איסור הבערת אש

(א)

לא יעשן אדם ולא יחזיק סיגריה, סיגר או מקטרת דולקים, לא ידליק גפרור ולא יחזיק גפרור דולק במקום אשר בו מוצב שילוט או סימון האוסר על כך, או במקום שהוא בתחום חמישים מטרים מכלי טיס, ממחסן, ממאגר דלק, מחמרי דלק או מחמרי נפץ.

(ב)

לא ידליק אדם אש, לא ישא אש גלויה ולא יחזיק מאור חשוף אלא במקום שהמנהל הרשה לענין זה ולמטרה שהמנהל אישר אותה מראש.

(ג)

לא יעשה אדם כל פעולה הגורמת או עלולה לגרום לשריפה.

7.

איסור ביצוע עבודות ריתוך

לא יבצע אדם בשדה תעופה עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש או כל מלאכה אחרת העלולה להתיז גצים, אלא אם כן קיבל לכך מראש את אישור המנהל ופעל בהתאם לתנאיו, ונקט את כל אמצעי הבטיחות הדרושים למניעת דליקה.

8.

כיבוי דליקות

המנהל רשאי לנקוט כל צעד הנראה לו למניעת דליקה, לכיבויה או לצמצומה, בכל מקום בשדה התעופה.

9.

הרחקת טובין ממקום דליקה

פרצה דליקה בשדה תעופה, במקום שבו מוחזקים או מאוחסנים טובין, או בקרבתו, או בכלי טיס, רשאי המנהל להרחיק את הטובין, בזמן הדליקה או כיבויה, למקום אחר בשדה או מחוצה לו, ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או שנגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, למן פרוץ הדליקה ועד שבעל הטובין קיבלם לחזקתו.

10.

בעלי חיים

(א)

לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס בעל חיים לתחום שדה תעופה, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(1)

המנהל לא הודיע כי אסר על כך או שהמנהל נתן היתר מיוחד לכך;

(2)

בעל החיים הוכנס לשדה התעופה לצורך הטסתו, כשהוא סגור בכלוב מיוחד;

(3)

אותו אדם הינו עיוור ובעל החיים הוא כלב שאומן לסייע לו והוא קשור ברצועה ועל פיו חסם.

(ב)

הכניס אדם בעל חיים לתחום שדה תעופה, כאמור בסעיף קטן (א), ישגיח על בעל החיים, לא ישאירו ללא פיקוח וימנע כל מטרד העלול להיגרם בשלו.

(ג)

ביקש המנהל ממי שהכניס בעל חיים לשדה תעופה להוציאו משטח שדה התעופה – יעשה כן לאלתר.

(ד)

לא ישחרר אדם בעל חיים בשדה תעופה אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך; השתחרר בעל חיים כאמור, יודיע האחראי לו על כך למשטרה לאלתר.

(ה)

לא ירעה אדם בעל חיים בשדה תעופה, אלא אם כן קיבל לכך היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

11.

פגיעה ברכוש הרשות [תיקון: תשנ״ה]

(א)

לא יעשה אדם בתחום שדה תעופה אחת מאלה:

(1)

יחבל בכל רכוש, לרבות בכבלים, קווי מים, קו חשמל, קו טלפון, ציוד כיבוי אש, מכשירי טלפון, או באמצעי תקשורת אחרים;

(2)

יטפס על מבנה, קיר, מחסום, גדר, שער, לוח מודעות, דלת, עמוד או מטלטלי הרשות, או יפגע בהם בכל דרך שהיא;

(3)

יעלה או ישהה על מדשאה שהעליה עליה נאסרה;

(4)

יפגע, יהרוס, יעקור או יחבל בעצים, שיחים, פרחים או כל צמח אחר;

(5)

יעשה שימוש לצורך לינה או שינה בכל מקום שלא יעד לכך המנהל.

(ב)

לא יעשה אדם בשדה תעופה אחת מאלה, אלא בהרשאה כללית או מיוחדת שנתן המנהל מראש ובהתאם לתנאי ההרשאה או להוראות המנהל:

(1)

יעבד קרקע, יחפור או ישנה את פני הקרקע, יקים או יסיר מבנים או מיתקנים, יכניס או יסיר כבלים או יבצע כל פעולה הגורמת לשינוי בקיים;

(2)

יצבע, ישים או יציב, כל אות, סימן, מודעה, שלט, ציור או קישוט;

(3)

יטפל באמצעי הנעילה של מנעולים, במערכות סגירה ונעילה, בדלתות, בחלונות, במחסומים, בשערים, במערכות חשמל וכיוצא באלה;

(4)

יזרע, ישתול או יגדל צמחים או שתילים או יטפל בהם;

(5)

יפעיל את מערכות ההשקיה וברזי המים;

(6)

יפעיל ציוד לכיבוי אש;

(7)

יפעיל מכשיר קשר אלחוטי;

(8)

יבצע פעילות חיטוי או הדברה;

(9)

יפעיל ציוד או מיתקן אשר יש בהפעלתם כדי להביא לשיבושים או להפרעות בשדה תעופה.

(ג)

לא יתניע אדם כלי טיס, לא יריץ את מנועו, לא יסיעו ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא במקום ובמועד ועל פי הנהלים וההוראות לענין זה שקבע המנהל.

(ד)

לא יתדלק אדם כלי טיס, לא יחבר צינורות תדלוק לכלי טיס ולא יזרים דלק מצנרת תת־קרקעית או ממכל דלק לכלי טיס, אלא במקום, במועד, ועל פי נהלים והוראות, לעניין זה, שקבע המנהל.

12.

מטרדים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ו־2]

(א)

לא יעשה אדם בשדה תעופה כל דבר אשר עלול לסכן את חייו, בטחונו, בריאותו, רכושו או נוחיותו של אדם, או להפריע לאדם או למנוע אותו מהשתמש בזכויותיו, וכן –

(1)

לא יכנס, ישהה, יתהלך, ישוטט או ינהג בהיותו תחת השפעת משקאות אלכוהוליים או סמים;

(2)

לא ישתהה, שלא לצורך, במקום שאין להשתהות בו, או במקום שנתבקש על ידי המנהל לפנותו;

(3)

לא יגרום רעש בלתי סביר, ולא יפעיל מקור רעש או מקור ריחות רעים במידה בלתי סבירה, הכל לדעת המנהל;

(3א)

לא ישדל אדם נוסע לנסוע משדה תעופה במונית, באוטובוס זעיר, או בשכר ברכב פרטי, או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה;

(4)

לא ישלם, יעניק, יבקש, ידרוש או יקבל תשר בעד ביצוע שירותי סבלות או שירותים אחרים;

(5)

לא ישפוך שמנים מכל סוג שלא לתוך כלי קיבול מתאים;

(6)

לא יפריח בלון, עפיפון, צעצוע עף או זיקוקין די־נור.

(ב)

לא יעשה אדם בשדה תעופה אחת מאלה, בשטח שאינו חצרים המוחזקים על ידו או על ידי מעסיקו, אלא בהרשאה מיוחדת שנתן המנהל מראש, ובהתאם לתנאי ההרשאה או להוראות המנהל:

(1)

יתרים, יבקש כספים או גמילות חסדים;

(2)

ישאיר טובין במקום שאינו מיועד לכך;

(3)

ישדר, יקליט, יצלם או יסריט, במקומות שפעילות זו הוגבלה לציבור הרחב בהוראת המנהל;

(4)

יפעיל מכשיר או מכונה היוצרים קרינה מיננת;

ראה המנהל, מטעמים של שמירת סדר, כי יש לאסור על ביצוע כל אחת מהפעולות המנויות לעיל גם בחצרים כאמור, יעשה זאת ויודיע על כך למחזיק החצרים.

(ב1)

המנהל יקבע מקום בשטח שדה התעופה לקיום התקהלויות ויציינו בשילוט מתאים; אין לקיים בשדה התעופה התקהלות, אלא במקום שנקבע כאמור; כל החפץ לקיים או לארגן בשדה התעופה התקהלות כאמור ימסור למנהל, שתים עשרה שעות מראש לפחות, הודעה בכתב על נושא ההתקהלות, מועדה ומספר המתקהלים הצפוי; לענין סעיף קטן זה, ”התקהלות“ – התארגנות של עשרה אנשים או יותר לשם קיום כנס, התכנסות, נשיאת דגלים או שלטים, נאום, הצגה, שירה, נגינה או ריקוד.

(ג)

כל התכנסות או התקהלות תתפזר והאנשים שהתכנסו או התקהלו יעזבו את שדה התעופה מיד כשידרוש מהם המנהל לעשות כן.

(ד)

לא יפריע אדם לשימוש במיתקן תברואה או במיתקני אספקת מים, ולא יגרום הפרעה כלשהי בהחזקתו היעילה של נכס בשדה תעופה מבחינה תברואית או אחרת.

13.

נשיאת נשק וחמרים אחרים

(א)

לא יכניס אדם לשדה תעופה כלי נשק, תחמושת, חפצים או חמרים, לרבות חמרים רדיו־אקטיביים, העלולים לסכן את שדה תעופה או כל אדם, בעל חיים, או רכוש שבו, לא ישא אותם ולא יעשה שימוש בהם, אלא אם כן הוא נושאם ומשתמש בהם כדין וקיבל לשם כך הרשאה מראש מאת המנהל, בין כללית ובין למקרה מיוחד, ובכל מקרה כשכלי הנשק אינו טעון והתחמושת מחוץ לכלי הנשק.

(ב)

אדם הנושא כלי נשק, תחמושת, חפצים או חמרים כאמור בסעיף קטן (א), המבקש להיכנס לשדה התעופה ולא קיבל הרשאה מהמנהל, יפקידם בכניסה לשדה התעופה או בכל מקום בו כפי שיידרש.

(ג)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על עובדי בטחון של הרשות, על עובדי המכס שהוסמכו לשאת נשק, ועל שוטרי משטרת ישראל בעת מילוי תפקידם.

14.

פרסום

(א)

לא יפרסם אדם באמצעות שלטים, סימנים, מודעות, תמונות וכיוצא באלה בשדה התעופה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)

בין המפרסם לבין הרשות נכרת חוזה לענין הפרסום והמפרסם ממלא אחר תנאי החוזה;

(2)

הפרסום נעשה באמצעות אדם שבינו לבין הרשות נכרת חוזה לענין מתן פרסום בשדה התעופה (להלן – הפרסומאי) והרשות אישרה את החוזה שבין המפרסם לבין הפרסומאי.

(ב)

פרסם אדם בתחום שדה תעופה בניגוד לסעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לאותו אדם להסיר לאלתר את הפרסום.

(ג)

לא מילא אדם אחר הוראות המנהל לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל להסיר את הפרסום; השתמש המנהל בסמכותו לפי סעיף קטן זה, ישלם מי שלא מילא אחר הוראת המנהל את ההוצאות שנגרמו לרשות עקב הסרתו של הפרסום.

15.

שימוש בנכסים וניהול עסקים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3]

(א)

לא ישתמש אדם בשדה תעופה במקרקעין של הרשות או בנכס מנכסי הרשות או במקרקעין או בנכסים המוחזקים או המופעלים על ידה, אלא אם כן ניתנה לו הרשאה לכך מאת הרשות ובהתאם לתנאיה.

(ב)

לא ינהל אדם עסק כלשהו בשדה תעופה, לא יעסוק אדם ולא יעסיק אחר בפעילות מסחרית כלשהי בשדה תעופה, בין בתשלום ובין שלא בתשלום, אלא אם כן קיבל לכך הרשאה מאת הרשות ובהתאם לתנאיה.

(ג)

לא ימכור אדם ולא יפיץ כל דבר או חפץ, לא יציעם למכירה, להשכרה, לשימוש או לצריכה ולא יציע ולא יתן את שירותיו, שירותי עסקו, שירותי מעבידו או שירותי זולתו, בשדה תעופה או בכלי טיס הנמצא בו, בין אם מקום עיסוקו העיקרי בשדה תעופה ובין מחוצה לו, אלא אם כן ניתנה לו הרשאה לכך מאת הרשות ובהתאם לתנאיה.

(ד)

לא יפעיל אדם בשדה התעופה ולא ירשה לאחרים מטעמו להפעיל בו כלי טיס לצורך הטסת כרזות או לביצוע סבבי טיסה, מכון בדק הנותן שירותיו לאחרים או בית ספר לטיס ולא יציע שירותים כאמור לאחרים, אלא אם כן קיבל לכך, בכתב ומראש, הסכמה מהבחינה התפעולית של מנהל שדה התעופה שבו או ממנו מבקש הוא לקיים אותה פעילות תעופתית, והרשאה מאת הרשות, ופעל בהתאם לתנאי ההסכמה וההרשאה האמורות.

15א.

בסיס־אם לכלי טיס [תיקון: תשמ״ט]

(א)

לא יגיש אדם בקשה למינהל התעופה האזרחית לקביעת בסיס־אם לכלי טיס שבבעלותו או שהוא מפעילו ולא יעשה אדם שימוש בשדה תעופה כבסיס־אם או כשדה הפעלה לכלי טיס כאמור, אלא אם כן קיבל לכך בכתב מראש את הסכמתו של המנהל ובהתאם לתנאי ההסכמה.

(ב)

בסעיף זה –

”בסיס־אם“ – שדה תעופה שבו כלי הטיס חונה דרך קבע;

”שדה הפעלה“ – שדה תעופה שעל אף שאינו בסיס־אם של כלי הטיס, כלי הטיס פועל בו דרך קבע;

”דרך קבע“ – רוב ימות השנה.

15ב.

חובות המוביל [תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ג, תשנ״ה]

(א)

המוביל יהא מופקד על שער היציאה במשך כל זמן תהליך הוצאת נוסעי המוביל אל כלי הטיס.

(ב)

המוביל לא יתיר מעבר בשער היציאה אלא למי שמחזיק בכרטיס עליה לכלי הטיס לאותה טיסה, או לעובדו המחזיק ברשיון כניסה תקף לאותו אזור בשטח המוגבל על פי כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983, וכניסתו היא לצורך ביצוע תפקיד לענין אותה טיסה. היתה הטיסה טיסה יוצאת אל מחוץ לישראל – לא יתיר המוביל מעבר בשער היציאה אלא למי שמחזיק בכרטיס עליה לכלי הטיס לאותה טיסה, שעליו הוטבעה חותמת משטרת הגבולות, הנושאת את תאריך הטיסה.

(ג)

המוביל יציב נציגים מטעמו בתחתית המדרגות היוצאות משער היציאה ובכניסה לכל אוטובוס המוביל את הנוסעים אל כלי הטיס, אלא אם כן פטר אותו המנהל מלעשות כן, כדי להבטיח את כניסת הנוסעים אך ורק לאוטובוס המיועד להסיעם לכלי הטיס שבו הם מתעתדים להמריא.

(ד)

המוביל לא יתחיל בהעלאת נוסעים ולא יכניס נוסע לכלי הטיס אלא אם כן בדק ומצא כי בכלי הטיס לא נמצא אדם שאינו נמנה עם אנשי הצוות של המוביל או הנותן שירותים למוביל או לכלי הטיס.

(ה)

המוביל לא יתיר לנוסע לעלות לכלי הטיס אלא אם כן בידו כרטיס עליה למטוס כאמור בסעיף קטן (ב).

(ו)

על המוביל לדאוג לכך שהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יפורטו ב”רשימת התיוג“ של הפעולות שמתדרך בהן מי שהוא מינה לכך, לגבי כל טיסה יוצאת, ולבצע תדרוך חוזר אחת לששה חודשים לפחות.

(ז)

המוביל מופקד בנמל התעופה בן־גוריון על העלאת הנוסעים המגיעים בטיסות נכנסות לאוטובוסים שיעדם בית הנתיבות, ולמנוע את הליכתם של הנוסעים ברגל מכלי הטיס או מסביבתו לבית הנתיבות.

(ח)

נציג המוביל ילווה באורח צמוד נוסעים הנזקקים לכסאות גלגלים מבית הנתיבות לכלי הטיס בטיסות יוצאות, ומכלי הטיס לבית הנתיבות בטיסות נכנסות; תנועת הנוסעים בכסאות הגלגלים מכלי הטיס ואליו תיעשה באמצעות רכב שהרשות אישרה לביצוע פעולה זו.

(ט)

המוביל לא יגרום ולא ירשה לאחר לגרום לזיהום בשטח המבצעי הנובע מפעולות הכרוכות בהספקת דלק, שמנים, מים, מזון או ניקוי כלי־הטיס; ארע זיהום כאמור – יודיע על כך המוביל למנהל לאלתר; נתנה הרשות בשדה התעופה שירות של סילוק זיהום שנגרם כאמור, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, ישלם המוביל לרשות בעד הספקת השירות את התשלומים שקבעה לכך מזמן לזמן.

15ג.

שימוש בדלפק בידוק [תיקון: תשנ״ה]

(א)

לא ישתמש מוביל בדלפק בידוק, לצורך טיסה מסוימת, מספר טיסות, או לפרק זמן מסוים, אלא אם כן ניתנה לו הרשאה לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההרשאה.

(ב)

המנהל יקבע את סוג דלפקי הבידוק שיוקצו למוביל בין לשימושו הבלעדי ובין במשותף עם מוביל אחר, ומספרם.

(ג)

ראה המנהל כי הדבר דרוש לצורך מתן שירות יעיל לנוסעיו של מוביל – רשאי הוא לחייבו להשתמש, לצורך טיסה מסוימת מספר טיסות או לפרק זמן מסוים, בדלפקי בידוק נוספים על אלה שהעמיד לשימושו.

(ד)

התקת ציוד דלפקי הבידוק, לרבות מחשבים, ואיושם ייעשו לפי הוראות המנהל ובאישורו.

(ה)

מוביל לא יאפשר ולא יתיר למוביל אחר או לעובדיו להשתמש בדלפק בידוק שהמנהל הקצה לו אלא באישור המנהל ובהתאם לתנאי האישור.

16.

שמירה על רמת תברואה נאותה

(א)

העוסק בשדה תעופה בביצוע תפקיד או במתן שירות, לרבות כל העוסק בכל נכס, חנות, מקום שירות, מפעל, מסעדה, מזנון, מזנון נייד או בייצור או בהספקה של מזון או משקאות למטוסים, למסעדות או למזנונים, וכן העוסק בגידולים חקלאיים, חייבים בשמירה על נקיון וסדר ובשמירת רמה נאותה של תברואה, בביעור עשבי בר שבתחום הנכס שבו הם מחזיקים ובמילוי אחר הוראת כל דין לענינים אלה.

(ב)

בשדה תעופה –

(1)

לא ישליך אדם, לא יפזר ולא ישאיר פסולת, ניירות, דברי אוכל, בדלי סיגריות, אבנים, חול, מתכת, בקבוקים, שברי זכוכית או חרס;

(2)

לא יפזר אדם אשפה ופסולת, ולא ינבור בכלי קיבול המיועדים לאשפה או לפסולת;

(3)

לא ישפוך אדם מים או נוזלים אחרים ולא יניח להם שיזלו מרשותו לכל מקום בשדה התעופה או אל מחוצה לו;

(4)

לא יאגור אדם נוזלים מכל מין או יזרימם במיתקנים פתוחים שיש בהם כדי למשוך בעלי חיים או עופות;

(5)

לא יפזר אדם פירורי מזון או גרגרים כדי למשוך או להאכיל בעלי חיים או עופות;

(6)

לא יאחסן אדם, לא יניח ולא ישאיר מטענים, חמרי אריזה, חמרי בנין, חמרי הדברה, דשנים וחמרים רעילים לשימוש חקלאי, כלי חפירה, חלפים ומיטלטלים למיניהם, אלא במקומות שיעד לכך המנהל ועל פי הוראותיו.

(ג)

אדם כאמור בסעיף קטן (א) שבשטח שבשימושו נוצרה היקוות מים או נוזלים על הקרקע – ידאג ליבושה המיידי.

17.

זיהום אוויר

לא יגרום אדם ולא ירשה לאחר לגרום לזיהום האויר בשדה תעופה באופן שיש בו כדי לסכן בריאותו של אדם או לפגוע בצומח, בעל חיים, או רכוש, או שיש בו כדי לפגוע, באופן בלתי סביר, במהלך הפעילות הרגילה של שדה תעופה או בהפעלת כלי טיס על הקרקע או באויר.

18.

זיהום מים

(א)

לא יטפל אדם במערכת המים שבשדה תעופה, לרבות בבאר, בריכה, מנהרת מים, תעלת מים, סכר, קידוח, מוביל, צינור, משאבה, מיתקן או ציוד מים, אלא בהרשאת המנהל ובהתאם להוראותיו.

(ב)

לא יכניס אדם למערכת מים שבשדה תעופה, כמפורט בסעיף קטן (א), כל חומר אורגני או בלתי אורגני, בכמויות, בריכוז או באיזון אשר יש בהם כדי לסכן בריאותו של אדם, או כדי לפגוע בצורה כלשהי במערכת המים או בבעל חיים, בצומח או ברכוש.

19.

אספקת מים [תיקון: תשמ״ט]

(א)

נתנה הרשות בשדה תעופה שירות של אספקת מים, לרבות מי שתיה, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, לא יתן אדם אחר שירות כאמור באותו שדה תעופה, אלא על פי הרשאת הרשות ובהתאם לתנאיה.

(ב)

מקבלי השירות מהרשות ישלמו לרשות בעד אספקת המים את התשלומים שקבעה לכך.

(ג)

נתנה הרשות בשדה תעופה שירות של הספקת חשמל בין בעצמה ובין באמצעות אחרים – ישלמו מקבלי השירות לרשות בעד הספקת החשמל את התשלומים שקבעה לכך מזמן לזמן.

20.

הזרמת שפכים וטיהורם

(א)

לא יזרים אדם למערכת הביוב בשדה תעופה שפכים, לרבות שפכי חמרים מסוכנים, באופן, בכמות או מסוג העלולים לגרום נזק למערכת הביוב או לפעולת הזרמת השפכים או להליכי הטיפול בהם, או באופן העלול להיות מטרד או לגרום סכנה לאדם או לרכוש.

(ב)

לא יפגע אדם בצינור שפכים, בצינור דלוחים, בצינור איוורור, בביוב, בבור שפכים, או בתא בקרה, באופן שגזים או נוזלים שבהם עלולים לפרוץ החוצה או לחלחל מתוכם.

(ג)

(1)

נתנה הרשות בשדה תעופה שירות של טיהור שפכים, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, לא יתן אדם אחר שירות כאמור באותו שדה תעופה, אלא על פי הרשאת הרשות ובהתאם לתנאיה;

(2)

מקבלי השירות מהרשות ישלמו לרשות בעד השירות את התשלומים שקבעה לכך.

(ד)

דרשה הרשות ממשתמש בשדה תעופה לבצע תהליך בטיהור שפכים בנכס שבו הוא משתמש, הנמצא בשדה תעופה, ימלא המשתמש אחר הוראות הרשות.

21.

איסוף אשפה ופסולת למיחזור [תיקון: תשנ״ה]

(א)

לא יציב אדם בשדה התעופה מיתקנים או כלי קיבול לאשפה ולפסולת למיחזור או מכלים יעודיים או מיתקני מיחזור אלא בהרשאת המנהל ובהתאם לתנאיו ולהוראותיו.

(ב)

בשדה התעופה לא ישליך אדם אשפה למכל יעודי או למיתקן למיחזור.

(ג)

בשדה התעופה לא ישליך אדם פסולת למיחזור אלא בהתאם לסוג הפסולת שנקבע לאותו מכל או מתקן.

(ד)

לא יאסוף אדם ולא יוביל, ולא ירשה לאחר לאסוף או להוביל בתחום שדה התעופה אשפה או פסולת למיחזור אלא באמצעות רכב מיוחד המיועד לכך שבו מיתקן אחסון הניתן לסגירה הרמטית, למניעת נזילה, נפילה ממנו וכיוצא באלה.

(ה)

נתנה הרשות שירות של איסוף אשפה או פסולת למיחזור בשדה התעופה, בין בעצמה ובין על ידי אחרים, לא יתן אדם אחר שירות כאמור באותו שדה תעופה, אלא לפי הרשאת הרשות ובהתאם לתנאיה; בעד השירות כאמור ישלם מקבלו לרשות את התשלומים שקבעה לכך הרשות.

22.

רחיצת כלי טיס ורכב

(א)

לא ירחץ אדם ולא ינקה מטוס בתחום שדה תעופה, אלא במקום שהמנהל יעד לכך ובהתאם להוראותיו.

(ב)

לא ירחץ אדם ולא ינקה רכב בשדה תעופה בשטח שאינו חצריו של אותו אדם או של מעסיקו.

23.

סמכויות המנהל בשל הפרת כללים אלה [תיקון: תשנ״ה]

עשה אדם פעולה האסורה לפי כללים אלה, או לא עשה מעשה שהוא חייב בעשייתו לפי כללים אלה, ובמועד שקבע המנהל, רשאי המנהל להורות לו להסיר את המכשול, לסלק את המטרד או לחדול מהפגיעה ברכוש, להוציא מתחום שדה התעופה חפץ, כלי נשק או חמרים אחרים העלולים לסכן את שדה התעופה, או בעל חיים, הכל לפי הענין, או לסגור עסק, חנות או מקום שירות אחר או להפסיק פעילות מסחרית או אחרת המתנהלים שלא על פי הרשאה מאת הרשות או שלא על פי תנאיה או לבצע אותו מעשה שהוא חייב בעשייתו.