חוק חינוך מיוחד
חוק חינוך מיוחד מתוך 
חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תש״ס־2, תשס״ג, תשע״ח]
(א)
בחוק זה –
”שירותי חינוך מיוחדים“ – הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לתלמיד עם צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים או שירותים מיוחדים, לפי העניין, הכל לפי צרכיו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים;
”תלמיד עם צרכים מיוחדים“ – אדם בגיל 3 עד 21, שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה, המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה;
”מוגבלות“ – מוגבלות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית־התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או מוגבלויות התפתחותיות כוללניות;
”מוסד חינוך מוכר“ – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
”מוסד לחינוך מיוחד“ – מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שניתנים בה שירותי חינוך מיוחדים;
”מוסד חינוך רגיל“ – מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד;
”מתי״א“ – מרכז תמיכה יישובי או אזורי שבו ניתנים, בין השאר, מידע, הנחיה וסיוע לצוות חינוכי וכן שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים; לעניין זה, ”צוות חינוכי“ – עובדי הוראה, מטפלים הנותנים שירותים פארא־רפואיים וסייעים, העוסקים במתן שירותי חינוך מיוחדים;
”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”צוות רב־מקצועי“ – כמשמעותו בפרק ד׳1;
”שירותים נלווים“ – שירותי הסעה וליווי, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארא־רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכן כל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; בחוק זה –
”שירותי הסעה וליווי“ – כמשמעותם לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994;
”עזרים מסייעים“ – כמשמעותם לפי חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”שירותים פארה–רפואיים“ – לרבות שירותים הניתנים בידי מי שהוא בעל תעודה במקצועות הבריאות לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008, וטיפול באמנות;
”ארגון ציבורי“ – ארגון ארצי או ארגון מקומי של מתנדבים העוסק בטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו;
”ועדת זכאות ואפיון“ – ועדה שמונתה לפי סעיף 5;
”חוזר מנכ״ל“ – חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך, המפורסם באתר האינטרנט של משרד החינוך;
”השר“ – שר החינוך והתרבות.
(ב)
מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה.
[תיקון: תשע״ח]
פרק ב׳: שירותי חינוך מיוחדים
מטרות שירותי החינוך המיוחדים [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
מטרות שירותי החינוך המיוחדים הן –
(1)
לקדם ולפתח את הלמידה, הכישורים והיכולות של התלמיד עם הצרכים המיוחדים ואת תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי, החברתי וההתנהגותי ולהקנות לו ידע, מיומנויות, כישורי חיים וכישורים חברתיים;
(2)
לעגן את זכותו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי יכולותיו;
(3)
לקדם את שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים.
שירותי חינוך מיוחדים חינם [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי לשירותי חינוך מיוחדים חינם באזור מגוריו.
(ב)
לא נמצא מוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו של תלמיד כאמור בסעיף קטן (א), אחראית רשות החינוך המקומית למתן שירותי חינוך מיוחדים לתלמיד במוסד מתאים קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
(ג)
לא נמצא מוסד חינוך רגיל שהוא מוסד חינוך מתאים כמשמעותו בסעיף 7א לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 (בסעיף זה – מוסד חינוך מתאים), באזור מגוריו של תלמיד כאמור בסעיף קטן (א), אחראית רשות החינוך המקומית למתן שירותי חינוך מיוחדים לתלמיד במוסד חינוך מתאים לפי הוראות החוק האמור.
(ד)
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.
אחריות למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
המדינה אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם לפי חוק זה.
(ב)
קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף.
(ג)
רשות חינוך מקומית ששלחה תלמיד עם צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן – הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגין התלמיד עם הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעור ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם התלמיד עם הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הפיקוח).
(ד)
השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לתלמידים עם צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות.
[תיקון: תשע״ח]
פרק ג׳: זכאות ואפיון
מינוי ועדות זכאות ואפיון [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
השר ימנה ועדות זכאות ואפיון לתלמידים עם צרכים מיוחדים ויקבע את אזור פעולתן.
הרכב ועדת זכאות ואפיון [תיקון: תשנ״ו, תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
בוועדת זכאות ואפיון יהיו שישה חברים כמפורט להלן:
(1)
עובד משרד החינוך שהוא בעל מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך מיוחד, והוא יהיה יושב הראש;
(2)
נציג רשות החינוך המקומית שהוא מנהל מחלקת החינוך כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס״א–2001, או מי מטעמו שהוא בעל ניסיון או הכשרה בחינוך מיוחד;
(3)
שני מפקחים כוללים של משרד החינוך, האחד מפקח כולל לחינוך מיוחד והאחר מפקח כולל לחינוך רגיל, או נציגיהם;
(4)
פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 (בחוק זה – פסיכולוג חינוכי) מטעם הרשות המקומית;
(5)
הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים שימנה השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
(ב)
יושב ראש ועדת זכאות ואפיון יזמן את הוועדה.
קביעת זכאות ואפיון [תיקון: תש״ן, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז, תשע״ח]
(א)
(1)
ועדת זכאות ואפיון תקבע את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים של תלמיד שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה, המגבילה את תפקודו לפי אחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה, וכן את היקף סל השירותים שיינתן לו לפי רמת תפקודו, כמפורט בחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת השנייה, ולפי צרכיו.
(2)
הוועדה תקבע את רמת התפקוד והצרכים של התלמיד בהתאם למצבו בין השאר בתחומים אלה: קוגניטיבי, לימודי, שפתי, רגשי, חברתי, עצמאות תפקודית והתארגנות, ותקשורת.
(3)
בחוק זה, ”רמת תפקוד“ – רמת תפקוד כמפורט בתוספת השנייה, לפי אמות המידה שנקבעו בחוזר מנכ״ל.
(א1)
(בוטל).
(ב)
(1)
ועדת זכאות ואפיון שקבעה את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים, תמסור להורי התלמיד מידע בכתב בדבר פירוט השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית שבה ילמד מבין אלה (בסעיף זה – מסגרת חינוכית):
(א)
כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות פרק ד׳1;
(ב)
כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים;
(ג)
מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים.
(2)
הורי התלמיד יבחרו את המסגרת החינוכית שבה ילמד ילדם מבין האפשרויות המנויות בפסקה (1)(א) עד (ג), ויודיעו על בחירתם לוועדת הזכאות והאפיון בתוך 14 ימים מיום שנודע להם על קביעת הוועדה כאמור בסעיף קטן (א).
(3)
לא הודיעו הורי התלמיד על בחירתם בתוך התקופה האמורה בפסקה (2), רשאית ועדת הזכאות והאפיון להחליט על המסגרת החינוכית המתאימה לתלמיד; בבואה להחליט כאמור, תעניק ועדת הזכאות והאפיון זכות קדימה לשילוב הילד במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות פרק ד׳1.
(4)
(א)
סברה ועדת הזכאות והאפיון, בהסתמך על חוות דעת של גורמים טיפוליים, ולעניין תלמיד הלומד במוסד חינוך או במעון יום שיקומי – גם על מידע בכתב ממוסד החינוך או ממעון היום השיקומי, כי יש חשש ממשי שהשמתו של התלמיד במסגרת חינוכית בהתאם לבחירת הוריו לפי פסקה (2) תביא לפגיעה ממשית בשלומו או בשלומם של אחרים, רשאית היא להחליט על השמתו במסגרת חינוכית אחרת המתאימה לו.
(ב)
החלטת הוועדה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן לאחר שנתנה להורי התלמיד הזדמנות להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת ההורים על בחירתם לפי פסקה (2), היא טעונה אישור של מנהל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך או סגנו, ויחולו עליה הוראות סעיף 13.
(ג)
השר ימסור לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מא׳ בחשוון, דיווח על ההחלטות שהתקבלו לפי פסקה זו בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח.
(ד)
בסעיף זה, ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000.
(5)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תלמיד שוועדת זכאות ואפיון או הצוות הרב־מקצועי קבעו שהוא זכאי למענה פרטני או קבוצתי כמשמעותו בתוספת השנייה; נקבע כאמור, ילמד התלמיד בכיתה רגילה במוסד חינוך רגיל בהתאם להוראות פרק ד׳1.
(ב1)
סל השירותים שיינתן לתלמיד עם צרכים מיוחדים שוועדת זכאות ואפיון קבעה את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים ייקבע לפי רמת תפקודו של התלמיד ולפי צרכיו, וכן בכפוף למאפיינים המובנים של המסגרת החינוכית שבה הוא לומד; בסעיף זה, ”מאפיינים מובנים“ – יום לימודים ארוך, משך שנת הלימודים, מספר תלמידים בכיתה, ארוחות ומיתקנים ייחודיים של מוסד לחינוך מיוחד.
(ג)
(בוטל).
(ד)
הובא לפני ועדת זכאות ואפיון ענינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים שועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, קבעה שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תתחשב ועדת זכאות ואפיון, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לענינו.
(ה)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את התקציב להרחבת מספר הזכאים לחינוך מיוחד ולתוספת הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי פרק ד׳1; השר יקבע לכל ועדת זכאות ואפיון את מספר הזכאים שהיא רשאית לאשר בכל שנת לימודים, על פי כללים שיבטיחו שסך עלות החינוך המיוחד לכל הזכאים החדשים לא יעלה על התקציב שייקבע כאמור לאותה שנה.
הפניה לועדת זכאות ואפיון [תיקון: תשע״ח]
ועדת זכאות ואפיון תדון בענינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות חינוך מקומית, ארגון ציבורי או מי שהשר, שר העבודה והרווחה או שר הבריאות הסמיך לכך.
סמכויות ועדת זכאות ואפיון והדיון בה [תיקון: תש״ס־2, תשס״ה, תשע״ח]
(א)
ועדת זכאות ואפיון רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לתלמיד עם צרכים מיוחדים, ולהפנות את התלמיד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה.
(ב)
(1)
לפני דיון בוועדת זכאות ואפיון בעניינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד חינוך ימסור מוסד החינוך לוועדה מידע על התלמיד ואת חוות דעתו לגביו, והכול בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין זה בדרך האמורה בסעיף קטן (ו); המידע וחוות הדעת יהיו לפני הוועדה בעת הדיון.
(2)
לדיון בעניינו של תלמיד כאמור בפסקה (1) יוזמן איש צוות ממוסד החינוך שבו לומד התלמיד שהוא איש הצוות הרב־מקצועי במוסד כמשמעותו בפרק ד׳1.
(3)
הוועדה תזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם, ולהגיש מסמכים וחוות דעת מטעמם, וכן תמסור להם, לא יאוחר מ־14 ימים לפני הדיון בוועדה, כל מסמך הנמצא בידיה ועשוי לשמש אותה לשם דיוניה או קבלת החלטתה.
(4)
הוועדה רשאית להזמין אנשי מקצוע מתחומים שונים, לפי הצורך, להשתתף בדיוני הוועדה, ובהם רופא מומחה או עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996; ביקשו זאת הורי התלמיד שעניינו נדון בוועדה, תזמין הוועדה רופא מומחה או עובד סוציאלי כאמור.
(ג)
(1)
דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הפרוטוקול יימסר להורי התלמיד, ככל האפשר עם תום הדיון בוועדה ולא יאוחר מ־14 ימים מתום הדיון או מהמועד שבו נמסרה להורים החלטת הוועדה, לפי המוקדם.
(ג1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג)(2), הוועדה רשאית להחליט, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, כי מסמך שהובא לפניה או פרוטוקול הדיון, כולו או חלקו, לא יימסר להורי התלמיד, אם שוכנעה כי המידע הנכלל בו עלול לסכן את התלמיד או אדם אחר, ובלבד שיינתן להורי התלמיד חלק הפרוטוקול של הדיון שבו השתתפו.
(ד)
הועדה תודיע בהחלטה מנומקת בכתב להורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הועדה כי החלטתה ונימוקיה, כולם או חלקם, לא יימסרו להורי התלמיד, אם שוכנעה כי המידע הנכלל בהם עלול לסכן את התלמיד או אדם אחר; ואולם עורך דין, פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו על כל דיוני ועדת זכאות ואפיון, לרבות על דיון נוסף לפי החלטה של ועדת השגה כאמור בסעיף 13(ב)(2).
(ו)
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות זכאות אפיון וסדרי עבודתן.
דיון חוזר [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
מנהל מוסד חינוך יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת זכאות ואפיון (להלן – דיון חוזר).
(ב)
דיון חוזר יכול שיתקיים גם לאחר תקופה קצרה מזו שנקבעה בסעיף קטן (א), בין מיזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת הורה או ארגון ציבורי, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה בעניינו של תלמיד; ואולם כל אחד מהמנויים בסעיף קטן זה רשאי להביא את עניינו של תלמיד לדיון חוזר בוועדת זכאות ואפיון פעם אחת בטרם חלפה שנה כאמור, או – באישורו של מנהל המחוז במשרד החינוך – פעמים נוספות.
(ג)
(בוטל).
(ד)
על אף האמור בסעיף 9(ב), בדיון חוזר רשאית ועדת זכאות ואפיון להחליט על סמך מסמכים בלבד, ואולם בדיון כאמור לא תהיה נתונה לוועדה הסמכות לפי סעיף 7(ב)(4).
דיוני ועדת זכאות ואפיון והחלטותיה [תיקון: תשע״ח]
(א)
המניין החוקי לדיוני ועדת זכאות ואפיון ולהחלטותיה הוא ארבעה חברים, ובהם: יושב ראש הוועדה, נציג רשות החינוך המקומית, הפסיכולוג החינוכי והמפקח הכולל לחינוך מיוחד או נציגו.
(ב)
החלטות ועדת זכאות ואפיון יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בדיון; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
מינוי ועדת השגה [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
השר ימנה ועדת השגה בת שישה חברים.
(ב)
חברי ועדת השגה יהיו:
(1)
מנהל מחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו והוא יהיה היושב ראש;
(2)
פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות;
(3)
מפקח לחינוך מיוחד ומפקח לחינוך רגיל;
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך;
(7)
נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר.
(ג)
יושב ראש ועדת השגה יזמן את הועדה; הוראות סעיף 9(ג), (ג1) ו־(ד) יחולו על דיוני ועדת ההשגה, בשינויים המחויבים.
(ד)
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות השגה וסדרי עבודתן.
השגה [תיקון: תש״ס־2, תשס״ה, תשע״ח]
(א)
על החלטת ועדת זכאות ואפיון רשאי תלמיד עם צרכים מיוחדים, הורה או נציג של ארגון ציבורי להגיש השגה לועדת השגה, תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה.
(א1)
ועדת השגה תזמין את הורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים את התלמיד, ותאפשר להם או למי מטעמם, להשמיע את טיעוניהם.
(ב)
ועדת השגה רשאית –
(1)
לקבל את ההשגה ולשנות את החלטת ועדת זכאות ואפיון;
(2)
להחזיר את הענין לועדת זכאות ואפיון לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן;
(3)
לדחות את ההשגה.
(ג)
ועדת השגה תתן החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה ההשגה, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
החלטת ועדת השגה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
(ה)
החלטת ועדת השגה תהיה סופית.
פרק ד׳: הלימודים במוסד לחינוך מיוחד
משך שנת לימודים [תיקון: תשמ״ט]
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי שנת הלימודים במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, תוארך מעבר לשנת לימודים רגילה; כן רשאי השר לקבוע כי לימודים במוסדות כאמור יתקיימו גם בתקופות של חופשת לימודים רגילה.
יום לימודים ארוך [תיקון: תשמ״ט]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע יום לימודים ארוך במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, ואת מספר שעות הלימוד ביום לימודים כאמור.
(ב)
השר יקבע את השירותים הנלווים המתחייבים מקיום יום לימודים ארוך.
(ג)
קביעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לגבי מוסד לחינוך מיוחד הנמצא במעון המשמש מקום מגורים כמשמעותו בחוק הפיקוח, תיעשה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
מורים
(א)
מורה במוסד לחינוך מיוחד יהיה מורה מוסמך בעל הכשרה לחינוך מיוחד או מורה שקיבל היתר זמני מאת המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות לשמש כמורה במוסד לחינוך מיוחד.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע העסקתו של אדם שאינו מורה כאמור בסעיף קטן (א), כמסייע למורה במוסד לחינוך מיוחד, כפי שיקבע המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
כיתה [תיקון: תשמ״ט]
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מוסד לחינוך מיוחד, לפי סוגו ואופיו של המוסד.
מטפלים שאינם מורים [תיקון: תשמ״ט, תשס״ח, תש״ע]
(א)
השר רשאי לקבוע תקנים ואמות מידה מקצועיות לפסיכולוגים ולבעלי מקצועות פארא־רפואיים ואחרים שאינם מורים, המועסקים בחינוך המיוחד; קביעה כאמור תהא בהסכמת שר הבריאות או בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; קביעה כאמור לענין תקנים תהא גם בהסכמת שר האוצר.
(ב)
בעלי מקצועות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בעלי הסמכה או רישוי כנדרש במקצועם, לפי הענין.
(ג)
הטיפולים הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, או הריפוי בדיבור יינתנו על ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, או קלינאי תקשורת, לפי העניין, כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008.
תכנית לימודים אישית [תיקון: תשע״ח]
(א)
בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר מחודשיים מתחילת שנת הלימודים או ממועד קביעת הזכאות והאפיון של תלמיד עם צרכים מיוחדים, לפי המאוחר, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תכנית לימודים אישית לכל תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד; נקבעה לתלמיד במוסד החינוך תכנית לימודים אישית בשנת לימודים קודמת, ימשיך הצוות המטפל במוסד ביישומה גם בשנת הלימודים שלאחריה, עד לקביעת תכנית חדשה לפי סעיף זה.
(ב)
לצורך קביעת תכנית הלימודים האישית יוזמנו התלמיד עם הצרכים המיוחדים והוריו, ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם; העתק תכנית הלימודים האישית יועבר להורי התלמיד.
(ג)
בסעיף זה, ”תכנית לימודים אישית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו וצרכיו, לרבות בעניין התאמות בתכנון הלמידה והתאמות בדרכי הערכה ומדידה, של התלמיד עם הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
הערכה מסכמת [תיקון: תש״ס־2, תשע״ח]
בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי תלמיד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד לחינוך מיוחד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של התלמיד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית הלימודים האישית.
[תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
פרק ד׳1: שילוב תלמיד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
בפרק זה –
”תלמיד משולב“ – תלמיד עם צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
ועדת זכאות ואפיון החליטה על זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים, והוריו בחרו כי ילמד במסגרת מוסד חינוך רגיל בכיתה רגילה לפי סעיף 7(ב)(2) או שוועדת זכאות ואפיון החליטה על כך לפי סעיף 7(ב)(3) או (4);
(2)
הצוות הרב־מקצועי במוסד קבע את זכאותו לפי סעיף 20ד;
”מוסד חינוך רגיל“ – מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד;
”עובד חינוך“ – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך;
”שירותים מיוחדים“ – שירותי הסעה וליווי, עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא־רפואיים וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין;
”תכנית השילוב“ – התכנית שקבע השר לפי סעיף 20ג.
זכאות תלמיד עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל [תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
תכנית שילוב [תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תכנית לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים; התכנית תכלול גם את אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים.
צוות רב־
(א)
במוסד חינוך רגיל יפעל צוות רב־מקצועי שתפקידיו יהיו:
(1)
(א)
לקבוע את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים של תלמיד במוסד החינוך, שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה, המגבילה את תפקודו לפי אחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה, המזכות במענה פרטני או קבוצתי כמשמעותו באותה תוספת, וכן את היקף סל השירותים שיינתן לו לפי רמת התפקוד שלו, כמפורט בחלק א׳ לתוספת השנייה, ולפי צרכיו.
(ב)
הצוות הרב־מקצועי יקבע את רמת התפקוד והצרכים של התלמיד בהתאם למצבו בין השאר בתחומים אלה: קוגניטיבי, לימודי, שפתי, רגשי, חברתי, עצמאות תפקודית והתארגנות, ותקשורת;
(2)
לקבוע את הרכב סל השירותים של תלמיד משולב בהתאם לצרכיו של התלמיד;
(3)
לקבוע את התכנית החינוכית היחידנית של תלמיד משולב לפי סעיף 20ז.
(ב)
(1)
וזה הרכבו של הצוות הרב־מקצועי:
(א)
מנהל מוסד החינוך הרגיל, ובמוסד חינוך שהוא גן ילדים – נציג המתי״א, והוא יהיה היושב ראש;
(ב)
מחנך הכיתה או מנהל הגן של התלמיד;
(ג)
פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי;
(ד)
עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד או נציג המתי״א המומחה למוגבלות של התלמיד המשולב;
(ה)
לעניין קביעת הרכב סל השירותים לפי סעיף קטן (א)(2) וקביעת התכנית החינוכית היחידנית לפי סעיף קטן (א)(3) – גם הורי התלמיד, שלהם יהיה קול אחד.
(2)
זימון התלמיד לדיוני הצוות הרב־מקצועי, ובכלל זה אופן הזימון, ייקבע בשיתוף עם הורי התלמיד.
(ג)
היו למוסד החינוך הרגיל פסיכולוג חינוכי ויועץ חינוכי, יהיה הפסיכולוג החינוכי החבר בצוות הרב־מקצועי; לא היה למוסד פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, יהיה חבר הצוות הרב־מקצועי פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי שימונה לפי ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ח).
(ד)
החלטות הצוות הרב־מקצועי יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
(ה)
הצוות הרב־מקצועי יקבע את סדרי עבודתו ככל שלא נקבעו בתקנות.
(ו)
הצוות הרב־מקצועי ידון בעניינו של תלמיד במוסד החינוך הרגיל על פי בקשה של הורה, עובד חינוך במוסד החינוך הרגיל, רשות חינוך מקומית, ועדת זכאות ואפיון או מי שהשר או שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הסמיך לעניין זה.
(ז)
הצוות הרב־מקצועי ייתן הזדמנות טרם החלטתו להורי התלמיד להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
(ח)
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הקמת צוותים רב־מקצועיים וסדרי עבודתם.
השגה לוועדת זכאות ואפיון [תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
(א)
על החלטת הצוות הרב־מקצועי רשאי תלמיד או הורה להגיש השגה לוועדת זכאות ואפיון, בתוך 21 ימים מיום שקיבל את החלטת הצוות בכתב; ועדת זכאות ואפיון רשאית לקבל את ההשגה, להחזיר את העניין לצוות הרב־מקצועי לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את ההשגה.
(ב)
ועדת זכאות ואפיון תיתן את החלטתה בתוך 21 ימים מיום שהוגשה ההשגה, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
מורים ומטפלים שאינם מורים [תיקון: תשס״ג]
תכנית חינוכית יחידנית לתלמיד משולב [תיקון: תשס״ג, תשע״ח]
(א)
(1)
עם תחילת לימודיו של תלמיד משולב במוסד חינוך רגיל, ובראשית כל שנת לימודים, לא יאוחר מחודשיים מתחילת שנת הלימודים או ממועד קביעת הזכאות והאפיון של התלמיד, לפי המאוחר, תיקבע במוסד החינוך הרגיל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד משולב הלומד באותו מוסד; נקבעה לתלמיד במוסד החינוך תכנית חינוכית יחידנית בשנת לימודים קודמת, ימשיך המוסד ביישומה גם בשנת הלימודים שלאחריה, עד לקביעת תכנית חדשה לפי סעיף זה.
(2)
התכנית החינוכית היחידנית תיקבע, ככל האפשר, מתוך מגמה לשלב את התלמיד בתכנית הלימודים הרגילה, לפי צרכיו של התלמיד המשולב ובהתחשב בסוגי מוגבלויותיו, בחומרתן ובגילו של התלמיד, והכל במסגרת תכנית השילוב שנקבעה לפי סעיף 20ג ולפי החלטת ועדת זכאות ואפיון או הצוות הרב־מקצועי.
(ב)
(1)
אתהצוות הרב־מקצועי יקבע את התכנית החינוכית היחידנית; לצורך קביעת התכנית החינוכית היחידנית יוזמנו הוריו של התלמיד המשולב והתלמיד עצמו להשמיע את דבריהם ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם.
(2)
העתק התכנית החינוכית היחידנית יועבר להורי התלמיד המשולב.
(ג)
בסעיף זה, ”תכנית חינוכית יחידנית“ – תכנית המתארת את רמת תפקודו וצרכיו, לרבות בעניין התאמות בתכנון הלמידה והתאמות בדרכי הערכה ומדידה של התלמיד המשולב בעת הכנתה, בתחומים שבהם יטופל, וקובעת לו מטרות ויעדים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם.
הערכה מסכמת לתלמיד משולב [תיקון: תשס״ג]
בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי התלמיד המשולב ממוסד החינוך הרגיל שבו הוא לומד, הערכה בכתב על מידת התקדמותו של התלמיד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית החינוכית היחידנית.
פרק ה׳: שונות
הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
שמירת דינים [תיקון: תש״ס]
(א)
חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חוק ולא לגרוע ממנו.
(ב)
שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות, לענין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
ביצוע ותקנות ושינוי התוספות [תיקון: תשע״ח]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות ועם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.
תחילה ותחולה [תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תש״ס־2, תשע״ח]
(א)
הוראות חוק זה לענין –
(1)
מתן חינוך מיוחד לתלמידים עם צרכים מיוחדים בגיל שלוש וארבע, או בגיל העולה על שמונה עשרה שנים;
(2)
מתן שירותים נלווים,
יוחלו בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ״ב, על פי צווים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, לכל אחד מהענינים האמורים, כולו או מקצתו, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ״ט.
(ב)
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הלימודים התש״ן והתשנ״א ייערך בשני איזורים שייקבעו בצו שיתקין השר בהסכמת שר האוצר ניסוי של החלת ההוראות הנזכרות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או מקצתן, הכל בהיקף, בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו כאמור.
(ד)
תחילתן של יתר הוראות חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.
[תיקון: תשע״ח]
תוספת ראשונה
(ההגדרה ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, וסעיפים 7(א) ו־20ד(א))
סוגי מוגבלות
| טור א׳ סוג המוגבלות | טור ב׳ הגורם המקצועי שאבחנתו או חוות דעתו קבילה |
|---|---|
| משכל גבולי | פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני |
| מוגבלות שכלית–התפתחותית | ועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, ובמידת הצורך – גורם מקצועי נוסף שאבחנתו קבילה בהלימה למוגבלות או למוגבלויות נוספות |
| חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית | פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני |
| הפרעות התנהגותיות ורגשיות | פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג קליני או רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער |
| מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD | רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד; נוסף על כך, באבחון הראשון – אבחון של פסיכולוג קליני מומחה בתחום הקליני של הילד, פסיכולוג התפתחותי, או פסיכולוג שיקומי או חינוכי בעל הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם |
| הפרעות נפשיות | רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער |
| לקות למידה רב־בעייתית | פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג מומחה שהוכשר בנושא לקויות למידה, או פסיכולוג מומחה ומאבחן דידקטי בין במסמך אחד ובין במסמכים נפרדים |
| AD(H)D | פסיכולוג מומחה, רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד, רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער או רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד |
| מוגבלות פיזית | רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד |
| מוגבלות שמיעה | קלינאי תקשורת שהוסמך לאודיולוגיה; לעניין זה, ”אודיולוגיה“ – עריכת בדיקות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה |
| מוגבלות ראייה | מכון לראייה ירודה או רופא עיניים |
| עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי | רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד, או פסיכולוג חינוכי או התפתחותי – יחד עם קלינאי תקשורת או מרפא בעיסוק |
| עיכוב התפתחותי בתחום השפתי | קלינאי תקשורת במכון להתפתחות הילד |
| מחלות ותסמונות נדירות | רופא ילדים בעל ניסיון עבודה של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד |
תוספת שנייה
(ההגדרה ”תלמיד עם צרכים מיוחדים“, וסעיפים 7(א) ו־20ד(א))
חלק א׳: כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל
1.
תלמיד משולב כהגדרתו בסעיף 20א זכאי לשירותי חינוך מיוחדים כמפורט בטבלה שלהלן, לפי העניין, והכול נוסף על התקציב הבסיסי של מוסד החינוך בעבור כלל התלמידים במוסד.
2.
תלמיד משולב כהגדרתו בסעיף 20א, שאינו תלמיד הזכאי למענה פרטני או קבוצתי בהתאם להוראות חוזר מנכ״ל, כמפורט בטבלה שלהלן, יהיה זכאי לסל אישי, וכן לשירותים המנויים בטורים ב׳ עד ה׳, לצד סוג המוגבלות, לפי העניין; הסל האישי יכלול בין השאר תקציב אישי גמיש הכולל שעות הוראה, טיפול וסיוע, וכן הנחיית הצוות במוסד החינוך; ניתן לבצע חלוקה שונה מזו שנקבעה לשעות שהוקצו להוראה, לטיפול ולסיוע בהתאם לצרכים האישיים של התלמיד, על פי המלצת הצוות הרב־מקצועי ובשיתוף הורי התלמיד; היקף השעות השבועיות במסגרת הסל האישי, בחלוקה לשכבות גיל יהיה כמפורט להלן:
(א)
גן ילדים, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים – 2.7 (הוראה, טיפול והנחיית הצוות);
(ב)
חטיבה עליונה (פרט ללקויות למידה רב־בעייתיות, הפרעות התנהגותיות ורגשיות ומשכל גבולי) – 4.55 (הוראה, טיפול והנחיית הצוות);
(ג)
חטיבה עליונה (ללקויות למידה רב־בעייתיות, הפרעות התנהגותיות ורגשיות ומשכל גבולי) – 2.4 עד 2.9.
| טור א׳ סוג המוגבלות | טור ב׳ רמת תפקוד 1 גבוהה | טור ג׳ רמת תפקוד 2 בינונית גבוהה | טור ד׳ רמת תפקוד 3 בינונית נמוכה | טור ה׳ רמת תפקוד 4 נמוכה |
|---|---|---|---|---|
| משכל גבולי | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל |
| מוגבלות שכלית–התפתחותית | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| הפרעות התנהגותיות ורגשיות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל |
| מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| הפרעות נפשיות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| לקות למידה רב־בעייתית AD(H)D | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל |
| מוגבלות פיזית | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| מוגבלות שמיעה | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| מוגבלות ראייה | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
| עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל |
| עיכוב התפתחותי בתחום השפתי | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | מענה פרטני או קבוצתי, וכן הנחיית הצוות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל |
| מחלות ותסמונות נדירות | במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ״ל | 8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות | 24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות |
חלק ב׳: כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים או מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים
| סוג המוגבלות | סל השירותים (בהתאם לחוזר מנכ״ל) | |||
|---|---|---|---|---|
| אורך יום לימודים והזנה | פעילות ותכניות בחופשה | שירותים פארא־רפואיים | סיוע כיתתי | |
| משכל גבולי | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | בגני ילדים וכן בבתי ספר שהם מוסדות חינוך מוכרים שניתנים בהם שירותי חינוך מיוחדים (להלן – בתי ספר לחינוך מיוחד) | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| מוגבלות שכלית–התפתחותית | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| חשד למוגבלות שכלית–התפתחותית | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| מוגבלות פיזית | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| הפרעות התנהגותיות ורגשיות | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| מוגבלות על רצף האוטיזם / ASD | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| הפרעות נפשיות | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, וכן הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| לקות למידה רב־בעייתית AD(H)D | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, ללא הארכת יום לימודים | יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות במוסד חינוך רגיל שהוא בית ספר יסודי רגילים, ובמוסד לחינוך מיוחד – עד כיתה י׳ |
| מוגבלות שמיעה | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| מוגבלות ראייה | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים ובהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | יש הארכה | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| עיכוב התפתחותי בתחום השפתי | 100% שעות ההוראה הנדרשות כדי לקיים תקן כיתה לפי מספר תלמידים בהתאם לחוזר מנכ״ל, בלא הארכת יום לימודים | יש הארכה בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד | 100% ממספר השעות המזערי המוקצה לשירותים פארא־רפואיים | יש זכאות |
| מחלות ותסמונות נדירות | בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים | בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים | בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים | בהתאם לסוג הכיתה שבה לומד התלמיד שהיא כיתה המיועדת לאחד מסוגי המוגבלות האחרים |
נתקבל בכנסת ביום כ״ז בתמוז התשמ״ח (12 ביולי 1988).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - יצחק נבון
שר החינוך והתרבות - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.