התורה והמצוה על דברים כב כו
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"ב • פסוק כ"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כב כו:
קו.
ולנערה לא תעשה דבר, אין לנערה חטא מות . מיותר. ודריש, שאילו לא היה כתוב [אלא] רק " ולנערה לא תעשה דבר ", הייתי אומר, שפטרה רק ממיתה שמדבר בכאן. כי " דבר ", יש לפרשו על מה שמדברים בכאן, שהוא המיתה.
לכן כתב " חטא מות ": " חטא " בא לפוטרה מקרבן שבא על חטא, ו" מות " בא להורות שמה שכתוב מקודם " דבר ", הוא דבר כל שהוא, שהוא המלקות. שאם הוראתו מיתה, הלא כתיב כאן אין לנערה חטא מות !.
" כי כאשר יקום ": אחרי שבאר שלנערה לא יעשה מאומה, למה נצרך להאריך שהיא כמו נרצחת? אלא להורות שניתן להציל הנרדף, בנפשו של רודף. כמו שכתוב כאן, צעקה ואין מושיע לה . הא אם יש לה מושיעים - יושיעוה בכל מה שבידם, אף בלקיחת נפשו.
" כן הדבר הזה ". תיבת " הדבר " מיותר, והיה לו לכתוב "כן זה", ופירושו, שהאיש המאנס אותה, הוא כמו רוצח! אלא בא להורות, שלאו דוקא נערה המאורסה, רק כל דבר ערוה באונס, הוא כמו רציחה. וזהו שאמר בספרי "אין לי כו', ת"ל כן הדבר ".
ומ"ש "יכול כו' ", שקשה להם, שאם כן מיותר תיבת " הזה ", ולכתוב רק "כן הדבר"! לכן אמר שרק בענין כזה. וכדאיתא בגמרא ( סנהדרין עג ע"ב ), "רק כשיש בהם כריתות או מיתת בית-דין, וקלון להנרדף. יצאו כל העריות, שאינם [אלא] רק חייבי לאוין, והרודף אחר הבהמה אף שהוא בסקילה; מפני שאין בה קלון להנרדף".
וגם ממעטינן שאר חייבי סקילה, כמו מחלל שבת ועובד עבודה זרה, אף שעונשם חמור, בסקילה, בכל זאת לא ניתן להצילם בנפשם, מפני שאינם מענין עריות.
ומה שאמרו בספרי כאן "ואין כל אלו בסקילה", פירושו שאין כל אלו ניתן להצילם בנפשם, אף שהם בסקילה.
<< · התורה והמצוה על דברים · כב · כו · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-22-26