התורה והמצוה על דברים יח א

<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ח • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא •

לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃

מ.

לא יהיה לכהנים הלוים . ומוסיף לא לבד לכהנים, כי גם לכל שבט לוי שהם לוים.

ואמר מלת " כל ", ר”ל אף בעלי מומים שאין ראוים לשירות.

ואמר " חלק " שהוא חלוקה בביזה.

" ונחלה " היא ירושת הארץ.

ונגד החלק אמר אשי ה' , שהם קדשי המקדש. שעליהם אמר, חלקם נתתי אותה מאשי , שנוטלים חלק מהשייך לגבוה.

ונגד ה נחלה אמר ונחלתו יאכלון , שהם קדשי הגבול. שהם נחלה תמיד, אף בזמן שאין בהמ"ק קיים, כמ"ש בספרי (פ' קרח מו ו קרח נד ).