לדלג לתוכן

הגאון מווילנה על משלי יד לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק י"ד • פסוק ל"א |
ז • ח • יג • טו • טז • יז • יח • כד • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, ל"א:

עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ
  וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃


"עושק דל חירף עושהו" - פירושו כמו שאמרו בזוהר חדש על (ישעיהו כז ה): "או יחזיק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי". פירוש:

כשאין מחזיקים ידי עני, ועושקים את חוקם הצריך ליתן להם, אז הוא צועק לקב"ה על גריעתו ופחיתתו מכולם במה שהוא עני, ומדבר נגד ה' יתברך, ובאמת הכל בצדק ויושר ולא עוולתה בו, ולכן מעניש את העני על דבריו נגדו.

וזהו, כשאתם מחזיקים במעוזי, שהוא העני, שאני צריך להיות לו לעזר ולמעוז, כמו שנאמר (ישעיהו כה ד): "כי היית מעוז לדל", יעשה שלום לי, שהוא אינו מדבר נגדי, ואחר כך שלום יעשה לי, שאין אני מענישו.

וזהו עושק דל, מחמת זה העני מחרף עושהו. ומכבדו להקב"ה מי שהוא חונן אביון: "אביון" הוא התאב לדבר, ואין שייך "עושק", רק שצריך לתת לו אף שאין ראוי לפי הדין, כי מה לאביון להתאוות תאוה, ולכן אמר "חונן".