בראשית רבה ג

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ג

בראשית רבה פרשה ג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

א. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" רבי יצחק פתח (תהלים קיט, קל): "פֵּתַח דְּבָרֶךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" ר"י ור' נחמיה:

רבי יהודה אומר האורה נבראת תחלה משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים כך האורה נבראת תחלה.
ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין.
ע"כ דרש רבי יודן אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק פתח "פתח דברך יאיר מבין פתיים" מפתח פומך לן הוה נהורא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וְגוֹ'":

ב. [ עריכה ]
רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים לג, ו): "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְגוֹ'" רבי יהודה בר סימון אמר לא בעמל לא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא "בִּדְבַר ה'" וכבר "שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" אף הכא והיה אור אין כתיב כאן אלא "וַיְהִי אוֹר" כבר היה:

ג. [ עריכה ]
רשב"י פתח (משלי טו, כג): "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טוֹב".

"שִׂמְחָה לָאִישׁ" זה הקב"ה שנאמר (שמות טו, ג): "ה' איש מלחמה ה' שמו".
"בְּמַעֲנֵה פִיו" - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר".

"וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טוֹב" - "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב":

ד. [ עריכה ]
ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה – מהיכן נבראת האורה?

א"ל: מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה.

א"ל: מקרא מלא הוא: (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" ואת אמרת לי בלחישה אתמהא.

א"ל כשם ששמעתיה בלחישה, כך אמרתיה לך בלחישה.

א"ר ברכיה: אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים — לא היה אפשר לאומרה!

מקמי כן - מה היו אמרין?

רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר: ממקום בית המקדש נבראת האורה; הה"ד: (יחזקאל מג, ב): "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְגוֹ' וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ]". ואין כבודו אלא בהמ"ק, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וְגוֹ'":

ה. [ עריכה ]
א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" - כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו.
"וַיְהִי אוֹר" - כנגד ספר ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה.
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" - כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות.
"וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" - כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" - כנגד ספר משנה תורה שהוא מלא הלכות רבות.

מתיבין חברייא לרבי סימון והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות אמר להן אף הוא שנה בו דבר:

ו. [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל החמה ובלילה אינה יכולה שלא נבראת להאיר אלא ביום והיכן היא נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיה ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" אתמהא שבעת ולא שלשה הן והלא ברביעי נבראו המאורות אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי.

רבי נחמיה אמר אלו שבעת ימי אבילות של מתושלח הצדיק. שהשפיע להן הקדוש ברוך הוא אורה.

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקסרין מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו מן הכא "וַיַּרְא" "וַיַּבְדֵּל" רבי יהודה בר' סימון אמר הבדילו לו רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו.
א"ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש ויבדל הבדלה ממש משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין א' שליט ביום וא' שליט בלילה והיו שניהם מדיינין זה עם זה זה אומר ביום אני שולט וזה אומר ביום אני שולט קרא המלך לראשון א"ל פלוני יום יהא תחומך וכן לשני א"ל פלוני לילה יהא תחומך כך "ויקרא אלהים לאור יום" א"ל יום יהא תחומך ולחשך קרא לילה אמר ליה לילה יהא תחומך. א"ר יוחנן הוא שהקב"ה אומר לאיוב (איוב לח, יב): "הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ" הידעת מקומו אי זה הוא אתמהא.
א"ר תנחומא אנא אמרי טעמא (ישעיה מה, ז): "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום" משנבראו עושה שלום.

"ויקרא אלהים לאור יום" א"ר אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" ולחושך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן אלא "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה":

ז. [ עריכה ]
אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן אלא "ויהי ערב" מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן.

א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי

א"ר פנחס טעמיה דר' אבהו "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב" מאד דין הניין לי

יתהון לא הניין לי:

ח. [ עריכה ]
א"ר ינאי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים.

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" אלו מעשיהם של רשעים "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" אלו מעשיהן של צדיקים "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" אלו מעשיהן של צדיקים "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" אלו מעשיהן של רשעים.
"וַיְהִי עֶרֶב" אלו מעשיהן של רשעים "וַיְהִי בֹקֶר" אלו מעשיהן של צדיקים.
"יוֹם אֶחָד" שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה זה יוה"כ.

א"ר תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים הרים שמים וארץ ואורה א"ר יודן שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו שלא היה בעולמו אלא הוא אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים הה"ד (תהלים קד, ד): "המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח" וכתיב "עושה מלאכיו רוחות" רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב (ישעיה ו, ב): "ובשתים יעופף" רבי לוליאני בר טבראי בשם ר' יצחק אמר בין על דעתיה דר"ח בין על דעתיה דר"י הכל מודים שלא נברא ביום הראשון כלום שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעיתו אלא (שם מד, כד) "אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי" מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם:

ט. [ עריכה ]
א"ר שמואל בר אמי מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים

מה נפשך אם לענין החשבון לא היה צריך למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני ושלישי - שמא אחד שני שלישי אתמהא אימתי פרע להם הקדוש ברוך הוא להלן בהקמת המשכן שנאמר (במדבר ז, יב): "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו" ראשון לברייתו של עולם אמר הקב"ה כאילו באותו יום בראתי את עולמי תני עשר עטרות נטל אותו היום ראשון למעשה בראשית ראשון למלכים ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לשכינה שנאמר (שמות כה, ח): "ועשו לי מקדש" ראשון לברכה ראשון לעבודה ראשון לאיסור הבמה ראשון לשחיטה בצפון ראשון לירידת האש שנאמר (ויקרא ט, כד): "ותצא אש מלפני ה' וגו'".

<< · בראשית רבה · ג · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.

פרשת בראשית