בני יששכר מאמרי חודש אייר/מאמר א

בני יששכר • מאמרי חודש אייר • מאמר א • מאמר הבא

מאמר א - מהות החודש

בו ידובר הצירוף של הוי"ה השולט בחודש הזה, וסגולת החודש וכל הזמנים אשר בזה החודש:

א

צירוף הוי"ה השולט בחדש הזה יהה"ו, יוצא מפסוק בראשי תיבות יתהלל המתהלל השכל וידוע (ירמיהו ט, כג). וכאשר תתבונן בדברי מרן האריז"ל בסוד תפילין דרש"י ותפילין דרבינו תם, הנה תפילין דרש"י הוא הוי"ה כפשוטה המאירה בחודש ניסן היוצא מפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ (תהלים צו, יא), ותפילין דר"ת הם בסוד צירוף יהה"ו היוצא מפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע. וכתב האריז"ל, שהתפילין הללו המה מסוגלים מאד להשגת חכמה (נראה לי כי המה בסוד המוחין דאבא חכמה, על כן הצירוף הזה נרמז בפסוק הנ"ל "השכל וידוע"). כאשר תתבונן כל זה תבין כי גם החודש הזה אשר מאיר בו הצירוף הנ"ל מסוגל להשגה:

ב

בספר יצירה [פ"ה מ"ט], המליך אות ו' בהרהור, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה, וכוליא ימנית בנפש זכר ונקבה ע"כ. על פי הדברים הנ"ל, כיון שהצירוף הנ"ל המאיר בחדש אייר הוא "יתהלל המתהלל השכל וידוע", והוא מסוגל להשכלה וידיעה כעניין תפילין דר"ת, על כן שייך לחדש הזה בריאת ההרהור, שהוא במוח ההשכלה. ועיין מה שאכתוב עוד במאמר ב' פסח שני עניין ו' מוסיף על עניין ראשון, ובעניין הרהור כדיבור דמי:

ג

חודש אייר הוא נבחן ומנוסה בחכמת הרפואה שהוא מסוגל לרפואה להריק האצטומכא מן העיפושים וחולשת המרה. ונראה לי הטעם דנשאר זה בסגולה בחודש הזה, דהנה כל החולשות והחולאים על פי הרוב באים מן המאכלים שאינם לפי מזג האדם. והנה בחודש הזה התחיל המן לירד, "לחם אבירים" (תהלים עח, כה), לחם הנבלע באיברים (יומא עה, ב), ולא היה בא מזה שום חולי ושום מכאוב. נמצא בחודש הזה נתרפאו כל החולאים, על כן נשאר טבע קיים בחודש הזה סגולה לרפואה, עיין מה שאכתוב לקמן סימן ה':

ד

חדש אייר נקרא במקרא זִו (מלכים א ו, א). הנה אמרו רז"ל: לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן (מכילתא בשלח יז). הנה בחדש סיון ניתנה התורה, וירידת המן שהוא הכנה לתורה (מבואר בזוהר הקדוש ח"ב קפ"ג ע"ב) היה תחילת ירידתו באייר. והנה בריאת חודש אייר היה על ידי אות ו', כמו"ש לעיל מן ספר יצירה. ובריאת חדש סיון היה על ידי אות ז', כמבואר בספר יצירה. והנה התורה נסמכת לאוכלי המן שירד בחדש הזה, על כן החדש הזה נקרא זִ"ו, אות הז' נסמכת אל אות ו', לרמז, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן:

ה

נקרא זה החודש איי"ר. אמרו דורשי רשומות, שהוא ראשי תיבות: אברהם יצחק יעקב רחל, הם ד' רגלי המרכבה. ואפשר, להיות החודש הזה הכנה לתורה, והכנה לתורה היא על ידי המידות, על כן מעשה אבות קדמה בתורה אל המצוות, כי במעשי אבות מבוארים המידות. על כן מנהג ישראל ללמוד מסכת אבות בימים ההם, וכפי דרכינו נקראת מסכתא זו אבות, מפני שכל המידות וחסידות המבואר במסכת זו – הכל נלמד ממעשי אבות, כאשר הוא בכתובים אצלינו. ועוד נקרא החודש איי"ר, בגימטריא אר"ך. ומבואר בזוהר (ח"ג רצ"ב ע"ב]) שהוא לשון רפואה, כמא דאת אמר: "כי אעלה ארוכה לך" (ירמיהו ל, יז). והחודש הזה הוא בסגולה לרפואה, כמו"ש לעיל סימן ג'. ועיין מ"ש במאמרי השבתות (מאמר ח אות כא) בעניין כסא דדוד רכ"א לוגין, כוסי רוי"ה הוא אר"ך, עיין שם:

ו

הנה גם מתנת הבאר ניתן לישראל בחודש הזה, חודש אייר. הנה הוא גם כן מטעם המבואר לעיל סימן ד' ה', שהחודש הזה הכנה לתורה. והנה הבאר מסוגל לידיעת והשגת התורה, וידוע מה שעשה מרן האריז"ל לתלמידו מהרח"ו זללה"ה, ששט עמו בספינה ונתן לו לשתות מימה של טבריה ממקום הכברה בים, ששם הוא הבאר, ואמר לו שבזה יהיה לו לב מבין וידיעה והשכל ברזין דאורייתא. ואגב באתי להודיעך מה שהקשו הקדמונים: מפני מה ציווה הש"י לעשות זכר לענני כבוד, ולא ציווה לעשות זכר למן ובאר? נראה לי הטעם מבואר בפסוק: "בסוכות תשבו וכו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מב), רצה לומר: מתנת ענני הכבוד היה תיכף בחודש ניסן בהוציאו אותם מארץ מצרים, וכתיב: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג). על כן מחוייבים לעשות זכר לענני כבוד, שהיה תיכף בעת צאת בני ישראל ממצרים; מה שאין כן מתנות באר ומן, זה לא ניתן להם עד חודש אייר:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.