בן סירא ל יב
מידע על המהדורה • ביאור לפרק זה
המקור העברי - כתבי היד
כפתן על חי תפגע \ רציץ מתניו שעודנו נער:
כיף ראשו בנערותו \ ובקע מתניו כשהוא קטן:
למה ישקה (שוליים: יקשיח) (שוליים: ישקיח) ומרה בך \ ונולד (שוליים: לך) ממנו (שוליים ולוד ממך) מפח נפש:
מהדורות נוספות
כוף רישה עד הוא טליא ופקע מתנתה עד הו זעור דלא נעשן ונמרד מנך: