בן סירא/דוד כהנא/ל
(ט) יסר בנך לבל תבוש, ואם תשחק עמו יכלימך.
(יא) אל תמשילהו בנעוריו, ואל תשא לשחיתותיו.
(יב) כוף ראשו בנערותו, ובקע מתניו כשהוא קטן.
(*יב) למה ישקה ומרה בך, ונולד ממנו מפח נפש.
(יג) יסר בנך והכבד עולו, פן באולתו יבלע בך.
(יד) טוב מסכן וחי בעצמו, מעשיר ונגע בבשרו.
(טו) חיי שר איביתי מפז, ורוח טובה מפנינים.
(טז) אין עושר על עושר שר עצם, ואין טובה על טוב לבב.
(יז) טוב למות מחיי שוא, ונוחת עולם מכאב נאמן.
(יח) טובה שפוכה על פה סתום, תנופה מצגת לפני גלול.
(יט) מה יעריכו לאלילי הגוים, אשר לא יאכלון ולא יריחון.
(כ) כן מי שיש לו עושר, ואין נהנה ממנו.
(כא) ראה בעיניו ומתאנח, כאשר סריס יחבק נערה.
(כב) כנאמן לן עם בתולה, כן עושה באונס משפט, ויהוה מבקש מידו.
(כג) אל תתן לדין נפשך, ואל תכשל בעונך.
(כד) שמחת לב הם חיי איש, וגיל אדם האריך אפו.
(כה) פוג נפשך ופיג לבך, וקצפון הרחק ממך.
(כו) כי רבים הרג דין, ואין תעלה בקצפון.
(כז) קנאה ודין יקצרו ימים, ובלא עת תזקין דאגה.
(כח) שנות לב טוב תחת מטעמים, ומאכלו יעלה עליו.