ביאור:שחיטת המזלות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראש חודש ניסן, לפני יציאת מצרים, נצטוו בני ישראל לשחוט שה לקרבן פסח,  שמות יב ג: " "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה" "לְבֵית אָבֹת, שֶׂה" "לַבָּיִת" ". מפרשים רבים מסבירים, שהשה מסמל את מזל טָלֶה, שהיה אחד מאלהי המצרים, ושחיטתו מסמלת התנערות והתנתקות מהדת האלילית המצרית:  "איש שה לבית אבות. טעם המצוה הזאת, בעבור כי מזל טלה בחדש ניסן בכחו הגדול, כי הוא מזל הצומח, לכך צוה לשחוט טלה ולאכול אותו, להודיע שלא בכח מזל יצאנו משם אלא בגזרת עליון. ועל דעת רבותינו שהיו המצרים עובדים אותו (שמו"ר טז ב), כש"כ שהודיע במצוה הזאת שהשפיל אלהיהם וכחם בהיותו במעלה העליונה שלו. וכך אמרו (שם) קחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים:" (רמב"ן) .

מה לגבי 11 המזלות הנוספים - האם גם הם "נשחטו" באופן סמלי?

בשבעה עשר בתמוז, כשמשה היה על הר סיני, עשו בני ישראל עֵגֶל זהב, (תהלים קו כ): "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב".  כשמשה ירד מן ההר, הוא שרף את העגל, וכך סימן את שחיטת מזל שור.

ביום הכיפורים נצטוו ישראל להקריב שני שעירי-עיזים, (ויקרא טז ה): "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה". לפי חכמי המדרש, בשני השעירים הללו יש דין מיוחד - הם צריכים (לכתחילה) להיות שוים: "יקח...שעירי - מיעוט שעירים שנים.   אם כן למה נאמר שני? שיהיו שווים". אם כך, שחיטתם יכולה לסמל את שחיטת מזל תאומים.

שחיטת מזל אריה נרמזת, אולי, בסיפור שמשון,   (שופטים יד ה): "...וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ . וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ...".

שחיטת מזל בתולה - נרמזת אולי בשחיטת הפרה האדומה,  (במדבר יט ב): "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"( פירוט ), או בשחיטת העגלה כשנמצא חלל באדמה, (דברים כא ג): "וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל, וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל", וצ"ע.

שחיטת מזל דגים - נרמזת אולי במכת דם, (שמות ז כא): "וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר; וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר, וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם"(ע"פ גליה) .

את שאר המזלות לא הצלחתי למצוא - האם יש לכם רעיון?

תגובות

אולי: וישחטו שעיר עזים אצל יוסף - גדי. קריעת ים סוף - דלי (מים) ציפורה כורתת את ערלת בנה ומסירה איזושהיא סכנה לבנה -, אולי סרטן או עקרב. .

לעתיד לבוא וכתתו תרבותם לאתים - אולי קשת

-- Omer Zeevi, 2018-09-23 08:17:36

השור הוא רמז לבכור ולראשית. שנאמר שגר אלפיך.. ולפיכך מכת הבכורות. וזה כנגד האחרון והאחרית הוא יום השבת שנרמז עם הכבש והצאן. שנאמר ועשתרות צאנך.. יתרה מכך השור והפרה נרמזים עם מצרים והשמש, ואלו הצאן נרמז עם חרן והירח. ואלו כנען היא חרן למצרים. ולראיה לבן-לבנה כנגד פרעה-אל השמש.

האריה נרמז עם הניצב הזקוף כנגד הדך. שנאמר משגב לדך.. רדיית הדבש היא לעקרון ימי בארץ הוא זרע-קציר.

חרן+כנען+מצרים=828 צפנת פענח.

-- Yacov Damary, 2019-11-29 13:05:20

ואלו כנען היא נמצאת בין חרן למצרים. ואולי נרמזת עם כוכב השחר.

שחר=508 יצחק בן אברהם.

-- Yacov Damary, 2019-11-29 13:09:28

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-04-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/mzlot