ביאור:פלגש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פילגש = נשואה למחצה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פלגש
פילגש היא אישה שלבעלה אין התחייבות ממונית כלפיה.
בזמן המקרא, היה מקובל שכל איש הלוקח אישה נותן לה מוהר - התחייבות לשלם לה סכום כסף מסויים אם הנישואין יסתיימו, כדי להבטיח את עתידה הכלכלי. בלשון חז"ל ההתחייבות הזאת נקראת כתובה, והיא נחשבת לחובה הלכתית.
אולם, בזמן המקרא הכתובה עדיין לא נקבעה כחובה, ואנשים יכלו גם לקחת נשים ללא התחייבות ממונית, והן נקראו פילגשים.
פילגש כאישה שניה
[עריכה]בחלק מהמקרים, הפילגש היתה אשה שניה, כמשמעות המילה פילגש בלשון ימינו, למשל:
- (בראשית כב כד): "וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה, וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה"(פילגש נחור, נזכרה אחרי אשתו מלכה)
- (בראשית לו יב): "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו" (נזכרה אחרי רשימה של 5 בני אליפז, כנראה מאשתו הראשונה)
- דברי הימים א ב מו-מח: " "וְעֵיפָה פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב יָלְדָה אֶת חָרָן וְאֶת מוֹצָא וְאֶת גָּזֵז וְחָרָן הֹלִיד אֶת גָּזֵז" ... "פִּלֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת תִּרְחֲנָה" " - אחרי תיאור מפורט של בני כלב.
בני הפילגש נמנים, בדרך כלל, אחרי בני האישה העיקרית, כי מעמדם נמוך יותר - אין להם זכויות ממוניות או זכויות ירושה.
אולם, לא ייתכן שהמשמעות המדוייקת של המילה פילגש היא "אישה שניה" (כמו בלשון ימינו), כי:
- פילגש יכולה להיות האישה היחידה, למשל שופטים יט א: " "...וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם, וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" ..." - בכל הסיפור לא נאמר שלאותו אִישׁ לֵוִי היתה אִישׁה ראשונה; האִישׁה היחידה שנזכרת היא הפִילֶגֶשׁ שלו. גם כאן: (דברי הימים א א לב): "ובני קטורה פִילֶגֶשׁ אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן"- אברהם לקח את קטורה אחרי ששרה אשתו נפטרה (בראשית כה), כך שבאותו זמן היא היתה אשתו היחידה, ובכל זאת היא נקראה פילגש.
- אישה שניה לא תמיד נקראת פילגש, למשל (שמואל ב ה יג): "וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן..."- דוד לקח עוד נשים, אבל רק חלקן נקראו "פילגשים"; וכן (מלכים א יא ג): "וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת..."- לשלמה היו 1000 נשים ורק 300 מתוכן נקראו "פילגשים"; וכן, (שיר השירים ו ח): "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר"וכן (דברי הימים ב יא כא): "וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת"
פילגש כשפחה
[עריכה]יש שפחות שנקראו פילגשים, למשל:
- (בראשית לה כב): "...וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו..."- בלהה היתה שפחתה של רחל (בראשית ל ג-ד), והיא נקראת כאן פילגש;
- (שופטים ח לא): "וּפִילַגְשׁוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה לּוֹ גַם הִיא בֵּן, וַיָּשֶׂם אֶת שְׁמוֹ אֲבִימֶלֶךְ"- פילגשו של גדעון, אמו של אבימלך, נקראת, בדברי יותם, "אמתו" (שופטים ט יח)
הפילגש היתה, במקרים רבים, שפחה-לשעבר, כי רק לשפחה היה כדאי להסכים להיות פילגש; עבור שפחה, כל נישואין עם אדם חופשי הם עליה בדרגה, גם אם אין לה כל זכויות ממוניות; אבל אשה רגילה, בדרך כלל, לא היתה מסכימה לכך - היא היתה מצפה לקבל את הזכויות הממוניות המקובלות.
יש שפירשו שמשמעות המילה פילגש היא מעין שפחה (ראו למשל פירוש הגר"א - אדרת אליהו - על פרשת אמה עבריה, שמות כא ז-יא; כך כתב גם אברהם אבן שושן בקונקורדנציה - "אשה שפחה"; וכך פירש גם הרב יעקב אריאל במגדים ח : "פילגש = שפחה שיועדה לאישות"; ראו גם את דבריהם שם הרב מרדכי ברוייאר במגדים טז , הרב דוד הנשקה במגדים כ ) .
אולם, לא סביר שזו המשמעות המדוייקת של המילה "פילגש", כי:
- בשמות כא, בפרשת אמה עבריה, לא נזכר המושג "פילגש", ומכאן שיש הבדל בין המושגים.
- לא כל פילגש היא שפחה - למשל (שופטים יט א): "...וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם, וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה..."- בשום מקום לא נזכר שמדובר בשפחה;
- כך גם לגבי פילגשי המלכים (דוד, שלמה ורחבעם) שנזכרו למעלה.
- (בראשית לו יב): "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו": "להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים להידבק בזרעו. תמנע זו בת אלופים הייתה... אמרה, איני זוכה להינשא לך, הלוואי ואהיה פילגש" (רש"י) - למרות הייחוס המכובד של תמנע, שהיה רחוק מאד מזה של שפחה, היא הסכימה להיות אשה במעמד נמוך, ללא זכויות ממוניות.
- (יחזקאל כג כ): "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם": הנביא מוכיח את אהילבה (שהיא משל ליהודה), שמרוב תאוותה לזנות, היא ויתרה על כבודה והצטרפה לפילגשיהם של גברים רבים מעמים שונים (משל לעבודת אלילים): "חשקה אל פילגשותם, להיות להם לפילגש המוכנת למשכב המשגל... ודרך זונה מופקרת בתכלית ההפקר להתאוות באלה" (ע"פ רש"י ומצודת דוד) .
פילגשות לעומת פיתוי
[עריכה]ישנו מצב אחד שבו חוקי התורה מחייבים איש לקחת אישה עם מוהר מלא, כלומר כאישה ולא כפילגש:
- (שמות כב טו): "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, וְשָׁכַב עִמָּהּ - מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה"
מכיוון שהוא פיתה נערה בתולה, שעדיין אינה מודעת לגמרי למשמעות של מעשיה, אסור לו לגרום לכך שהיא תיפגע מבחינה כלכלית, ואם ברצונו לקחת אותה לאישה, הוא חייב לכתוב לה מוהר כמו לכל בתולה (ראו הלכות פיתוי ).
פילגש בימי המשנה התלמוד ובימינו
[עריכה]בתקופת המשנה והתלמוד לא נזכרו כלל פילגשים - לא בסיפורים ולא בדיונים הרבים על ההתחייבויות הממוניות והאחרות שבין איש לאשתו (למשל במסכת כתובות). הדבר אומר דרשני, כי בתלמוד ישנה התייחסות לנשים מסוגים שונים ומשונים, כגון: חציה שפחה וחציה בת-חורין, איילונית, נערה בין גיל 12 ל-12.5, ועוד. העובדה שאין שום התייחסות לפילגש מלמדת שבזמן התלמוד לא היו כלל פילגשים בעם ישראל.
נראה שהסיבה היא, שחז"ל קבעו את הכתובה כחובה: הם קבעו שכל איש חייב לכתוב כתובה לאשתו, כדי שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה. בימי התנ"ך, כל איש ואשה היו יכולים להחליט אם הם רוצים להינשא באופן מלא ולכתוב כתובה, או להינשא באופן "חצוי" ומפולג ולא לכתוב כתובה (ואז הקשר ביניהם נחשב ל"פילגשות"); חז"ל קבעו שהכתובה היא חובה, ושכל מי שנמצא עם אישה בלא כתובה, הרי בעילותיו בעילת זנות.
תקנת הכתובה מסתמכת על המשמעות היסודית של המושג זנות = יחסי מין זולים, במסגרת קשר שניתן לזנוח בקלות . קשר שבו אין מחוייבות ממונית בין האיש לאשה הוא קשר "זול" שניתן לפרק בקלות. ובקשר כזה, מן הסתם, הצד הגופני תופס מקום הרבה יותר מרכזי, הרבה מעבר לתפקיד שלשמו הוא נוצר.
מאחר שהכתובה נקבעה כחובה, למעשה לא נשארה אפשרות הלכתית לקחת פילגשים, ומעמד הפילגשות בטל ועבר מן העולם.
מקורות נוספים
[עריכה]הפירוש שמובא במאמר זה מסתמך על פירוש רש"י לפסוק:
(בראשית כה ו): "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת, וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם": "נשים - בכתובה, פילגשים - בלא כתובה" (רש"י) .
הכתובה הארמית שמשתמשים בה בימינו היא, כידוע, תקנה שתיקנו חז"ל בתקופה מאוחרת, ובוודאי שלא היתה קיימת בצורתה הנוכחית בימי ספר בראשית, אולם, המושג " כתובה " הוא כללי יותר - הוא מציין את המחוייבות הממונית לטווח הארוך - חובתו של האיש לדאוג לאשתו ולילדיה במקרה שהם מתגרשים, זכותה של האישה להתפרנס מממון הבעל אם הוא נפטר לפניה, ואולי גם זכויות הירושה לילדיה של האישה; חובות מסוג זה בוודאי היו נהוגות גם בימי בראשית, ובמקביל היה מצב של "פילגשות" שבו חובות אלו לא היו קיימות.
רש"י הסתמך על דברי רב יהודה בשם רב (תלמוד בבלי, סנהדרין כא.): "נשים - בכתובה ובקידושין, פילגשים - בלא כתובה ובלא קידושין"; דברים אלה נאמרו ביחס לדוד (שמואל ב ה יג), ורש"י "תירגם" אותם לימי אברהם בכך שהשמיט את נושא הקידושין, כי הקידושין הם ייחודיים לעם ישראל ונוצרו רק לאחר מתן תורה, ולא היו קיימים לפני מתן תורה (ראו רמב"ם, אישות א א, מלכים ומלחמות ט-י) ; ההבדל המהותי בין נשים לבין פילגשים אינו בטקס הקידושין, שהוא טקס קצר וחד-פעמי, אלא בכתובה, המבטאת התחייבות ממונית לאורך זמן.
רמב"ן פירש באופן דומה (שם): "בעבור שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא בזרע אחר, היו כל נשיו אצלו פילגשים, שאין זרען ביורשיו...", כלומר, פילגש היא אישה שילדיה אינם יורשים את אביהם; לאברהם היו פילגשים, ובניהן לא היו אמורים לרשת אותו, ולכן הוא נתן להם מתנות ושילח אותם עוד בחייו אל ארץ אחרת.
אמנם בהמשך דבריו רמב"ן חלק על רש"י וכתב: "...ואין הדבר כן, כי לא תיקרא פילגש אלא כשהיא בלא קידושין, כי הכתובה מדברי סופרים..." אבל הוסיף: "אבל אפשר שגם בני נוח, כאשר ישאו להם נשים כמשפטן בבעילה, היו נוהגים לכתוב להן מוהר ומתן; ואשר רצונה שתהיה להם פילגש, וישלח אותה כאשר ירצה, ולא יהיו בניה בנוחלים את שלו, לא היה כותב לה כלום".
מדוע בימינו אין פילגשות
[עריכה]1. הסברנו למעלה, שהפילגשות הסתיימה בימי חז"ל, כשאסרו להיות עם אישה בלי כתובה.
2. יש שהסבירו, שהפילגשות הסתיימה יחד עם ביטול העבדות (כסף משנה על הלכות אישות א' ד) .
- אולם פירוש זה מסתמך על ההנחה ש"פילגש" היא שפחה, פירוש שדחינו למעלה.
3. יש שהסבירו, שגם בזמן התנ"ך הפילגש הותרה רק לאדם חשוב, כמו מלך או נשיא (רדב"ז, חלק ד' רכה) .
4. ויש שהסבירו, שהפילגשות הסתיימה בתקופת דוד, כשגזרו שאסור להתייחד עם פנויה ( ריב"ש, תשובה תכה ) .
- אולם, האיסור להתייחד עם פנויה נועד למנוע מקרים של אונס (כמו מקרה אמנון ותמר), ולכן לא מסתבר שהאיסור חל גם על איש המתייחד עם פילגשו.
5. ויש שהסבירו, שבאופן עקרוני, גם בימינו מותרת הפילגשות: ""כסף משנה" מביא תשובת רמב"ן, שפילגש מותרת להדיוט, שהרי דוד נשא פילגשים, ולא הזכיר לא בכתוב ולא בגמרא החילוק בין מלך להדיוט. ומצינו כמה גדולי ישראל שנשאו פילגשים שנאמר: ועיפה פילגש כלב ילדה וגו (דהי"א ב; מ"ו). ופילגש בגבעה, אילו הייתה אסורה עליו, לא אמר הכתוב ויקם "אישה" וילך. ואבי הפילגש קרא אותו "חתנו"" אולם לפי הרמב"ן יש לאסרה מסיבות מעשיות: "ואתה במקומך תזהירם מן הפילגשים, שאם ידעו ההיתר יזנו ויפרצו ויבואו אליהן בנדותן" (אנציקלופדיה יהודית דעת, פילגש ); ולפי יעב"ץ יש להתירה גם בימינו.
שורש המילה "פילגש"
[עריכה]השורש "פלגש" הוא שורש מרובע, שאינו נפוץ בעברית; בדרך כלל, שורשים כאלו הם הרכב של שורשים קצרים יותר, וישנן שתי דעות לגבי השורש המקורי:
א. השורש המקורי הוא פלג שמשמעו חצי; לפי זה, "פילגשו" היא "פלג אשתו", חצי אשתו, לא לגמרי אשתו; היא אשתו לעניינים מסויימים אבל לא לעניינים אחרים. כפי שהסברנו למעלה, הכוונה היא שאין לה זכויות ממוניות של אישה רגילה.
- ע"פ רש"ר הירש, ישנם שורשים מרובעים נוספים שמסתיימים באות ש, ובכולם האות ש נוספת, למשל רטפש (מהשורש רטפ = רטב) ועוד; גם המילה "פלגס" , בלשון התלמוד, מציינת חיה שהיא חצי-חצי.
- וב"שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין כא., כתב בשם הרה"א רוט: " "מהות הקשר הרופף של הפילגש רמוז בשמה, שהרי המילה פילגשים היא כמו פלג שם; כי אצל כל בני זוג הנישאים בקדושה כדת וכדין, נמצא שמו של הקב"ה (בן יהוידע, ראה עיון יעקב) . כיצד? האות י משמו של הקב"ה נמצא אצל הא י ש, והאות ה משמו נמצאת אצל האש ה (סוטה יז.) . כדי להשלים את שמו של הקב"ה, שהוא י-ה-ו-ה, יש להוסיף עוד את האות ו ואת האות ה, זאת עושים על-ידי הכתובה, שהיא כמו שתי מילים "כתב- וה ", כלומר, להוסיף ולכתוב את האותיות הללו. לכן, נישואים רופפים, ללא כתובה, יש בהם רק "פלג-שם", חצי שם." ".
ב. השורש המקורי הוא לגש שמשמעו כמו שגל = יחסי מין. כך כתב ראב"ד (אישות א ד): "ובעלי הלשון דורשים פילגש מילה הפוכה ומורכבת - פי שגל - עומדת לפרקים למשגל ולשמש את הבית, ופעמים למשכב".
שני הפירושים משלימים זה את זה: הפילגש היא "פלג אשה", חצי אישה; אישה רק לעניין יחסי מין ולא לעניין חובות ממוניות.
פסוקים נוספים
[עריכה]- (שופטים יט ב): "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ, וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים"- זנות היא קשר שאפשר לפרק בקלות; הפילגש פירקה בקלות את הקשר עם בן-זוגה בכך שעזבה אותו מיוזמתה והלכה אל בית הוריה ( פירוט ).
- (שמואל ב ג ז): "וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה וַיֹּאמֶר אֶל אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי"
- (שמואל ב טו טז): "וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת"
- (שמואל ב טז כא): "וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ"
- (שמואל ב טז כב): "וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"
- (שמואל ב יט ו): "וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ הַבָּיִת וַיֹּאמֶר הֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת פְּנֵי כָל עֲבָדֶיךָ הַמְמַלְּטִים אֶת נַפְשְׁךָ הַיּוֹם וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ"
- (שמואל ב כ ג): "וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת"
- (שמואל ב כא יא): "וַיֻּגַּד לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה רִצְפָּה בַת אַיָּה פִּלֶגֶשׁ שָׁאוּל"
- (דברי הימים א ג ט): "כֹּל בְּנֵי דָוִיד מִלְּבַד בְּנֵי פִילַגְשִׁים וְתָמָר אֲחוֹתָם"
- (דברי הימים א ז יד): "בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלְדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלָדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד"
- (שיר השירים ו ח): "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר"
- (שיר השירים ו ט): "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ"
- (אסתר ב יד): "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם"
- לגבי פילגשיהם של המלכים, כתב הרב יעקב אריאל במגדים ח : "לפילגש בבית המלכות נועד תפקיד אחר; לא רק לפתור בעיות אישיות שהתעוררו, אלא לפתור בעיות ממלכתיות. קשרי חיתון תפסו בימי המקרא את מקומם של היחסים הדיפלומטיים הנהוגים כיום. כדי להבטיח את מעמד המלכות היה המלך חייב לשאת את בנותיהם של מלכים, נשיאי שבטים וראשי משפחות חשובות, בעם ומחוצה לו... וכשם שכיום יש מעמד של 'צירות' ומעמד של 'שגרירות' ומעמד של 'מיופה כוח' בלבד, כך גם בימיהם. לא כל ייצוג דיפלומטי זכה למעמד של נישואין; ייצוג נמוך יותר זכה רק למעמד של פילגשות."
- מוהר = כתובה .
תגובות
[עריכה]יש גם צד אחר שסובר שפלגש מותרת היום. כמו למשל הרמב"ן הרא"ש היעב"ץ וכו'
- -- Yedi Bruck, 2012-11-09 00:12:55
הוספתי, תודה. אולם לענ"ד קשה על דעה זו, שלא מצאנו שום פילגשים ושום התייחסות לפילגשים בכל תקופת התלמוד.
- -- Erel Segal Halevi, 2012-11-09 05:43:03
א. בירושלמי כתובות פרק ה הלכה ב מובאת מחלוקת תנאים מהי פילגש.
ב. הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ד הלכה ד מתיר פילגש למלך.
כתבתי מאמר על דין פילגש לשיטת הרמב"ם. אם אתה רוצה, אתה יכול לשלוח לי מייל ל uag9996@gmail.com ואשלח לך אותו.
- -- אוריאל גרינבלט, 2016-05-02 19:38:07
באדם גרוש שאינו חזק ברוחניות ,(זרע לבטלה),ואינו יכול נפשית להתחתן,לא יתיר פילגש לעצמו???!! ,ויסמוך על המתירים! ,הרי לא נתיר לו, ,מי יקח על עצמו להגיד כדעת האוסרין,ובוודאי יפגום,ואיני מדבר כלל לכתחילה,ולהורות לרבים ח"ו.ועוד בדורינו,הרי בתלמוד מסופר על רבי עמרם חסידא שלקח סולם ......ומה אנחנו.......? אשמח לתשובה עניינית,תודה.
- -- אריק סלומון, 2017-08-16 00:37:47
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פילגש - נשואה למחצה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-27.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/plgj