ביאור:עזרא ד ו
עזרא ד ו: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:עזרא ד ו.
הקבלות
[עריכה]אחשורוש נזכר רק כאן ובמגילת אסתר. וחכמי המדרש קישרו בין הדברים, וכתבו שהאנשים ש"כתבו שטנה" היו בניו של המן (קטע:רש"י על אסתר ט י): "עשרת בני המן - ראיתי בסדר עולם: אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים, כמו שכתוב בספר עזרא... ומה היא השטנה? לבטל העולים מן הגולה בימי כורש, שהתחילו לבנות את הבית והלשינו עליהם הכותים והחדילום. וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין, ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן".
זה יכול להסביר גם מדוע מרדכי סירב להשתחוות להמן: לא בגלל סיבה רוחנית או אישית, אלא בגלל יריבות לאומית. מרדכי היהודי סירב להשתחוות לאדם שהתנכל לממלכת יהודה.
בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ
[עריכה]אחשורוש חגג את עלייתו לשלטון רק (אסתר א ג): "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ". מסתבר שהיו בעיות בממלכה עד שמעמדו של המלך אחשורוש התיצב.
כָּתְבוּ שִׂטְנָה
[עריכה]במגילת אסתר נזכרים גם דברי-שטנה אחרים: הלשינו על אסתר שהיא הרגה את בני המן, ללא רשות וכבוד (אסתר ט יא), והמלך נתן לאסתר יום נוסף כדי לתלות בכבוד את בני המן ולהרוג את המלשינים, עושי הצרות ליהודים (אסתר ט יד).