ביאור:עזרא ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

רְחוּם בַּעַל-דברים שיודע לערוך ולסגנן את המכתב וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר שיודע לכתוב בכתב יפה ובלא שגיאות כָּתְבוּ אִגֶּרֶת אַחַת בשליחות צרי יהודה המוזכרים בפסוק ז עַל יְרוּשָׁלַיִם, לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ כֵּן.

מי היה ארתחששתא המלך?

  • אם נספור את המלכים שמוזכרים בדניאל ועזרא נקבל ששה מלכים ממלכי מדי ופרס שמלכו מאז חורבן בבל.

א. דריוש המדי: דניאל ו וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת כְּבֶן שָׁנִים שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. (אחרי מפלת בבל)

ב. כורש הפרסי: דניאל ו וְדָנִיֵּאל זֶה הִצְלִיחַ בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ הַפַּרְסִי.

ג. אחשורוש: עזרא ד פסוק ה: וְסֹכְרִים (ושוכרים) עֲלֵיהֶם (צרי יהודה ובנימין) יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם (לבנות את בית המקדש בימי שלשה מלכים, כורש הפרסי, אחשורוש, ואחתחששתא. והפסוק מונה את שלשת המלכים) כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם.

ד. ארתחששתא: עזרא ד פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס, וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.

ה. דריוש הפרסי: עזרא ד אֲזַי בָּטְלָה עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה בְּטֵלָה עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. (בפרק ה' ו' מסופר על בנית בית המקדש ועל הסכמת דריוש לבנותו)

ו. ארתחששתא: עזרא ז וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס וכו'. (עזרא הסופר עלה לארץ ישראל)

  • רש"י והמצודות דוד אומרים: שהיו רק ארבעה מלכים למלכי מדי ופרס מאז חורבן מלכות בבל. (וכן הוא בסדר עולם רבא) והמלך ארתחששתא שמוזכר בעזרא ד אחרי כורש הוא כורש. (רש"י עזרא ד ז) והמלך ארחששתא שמוזכר בעזרא ז אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי. (רש"י עזרא ז א) ארתחששתא הוא שם לכל מלכי פרס כמו פרעה למלכי מצרים, ואבימלך למלכי פלישתים.
    דברי רש"י והמצודות מבוססים על הגמרא ב ראש השנה ג ב שאומרת שדרויש הפרסי הוא ארתחששתא, ונקרא ארתחששתא על שם מלכותו. ורש"י למד שגם כורש נקרא ארתחששתא על שם מלכותו.

לפי דבריהם יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.[1]
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
דריוש הפרסי השני, י"א שהיה בן אסתר. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.
  • האבן עזרא בדניאל בדניאל יא ב' מביא את דעת רבי משה כהן הספרדי שסובר כפשוטו של מקרא שהיו ששה מלכין למלכי מדי ופרס אחרי חורבן מלכות בבל.

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים. הוא לא הרשה לבנות את בית המקדש, בגלל מה ששלחו לו צרי יהודה ובנימין שאם היהודים יבנו את בית המקדש הם ימרדו בו.
ארתחששתא הראשון. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. מלך כמה חודשים. חייבים לומר שמלך רק כמה חודשים, כיון שה-70 שנה של גלות בבל נגמרו בשנת שתיים לדריוש הפרסי, ואם הוא מלך יותר משנה החשבון יצא יותר מ-70 שנה. וגם כדי שיהיה רק 52 שנה למלכי מדי ופרס.

הוא צוה לא לבנות את בית המקדש, בגלל האגרת ששלחו לו צרי יהודה ובנימין.

דריוש הפרסי השני, י"א שהיה בן אסתר. מלך 6 שנים. בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.
ארתחששתא השני שמלך אחרי דריוש הפרסי. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל. והמוזכר בנחמיה ב מלך 28 שנה[2] עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון. בתחילת מלכותו עלה עזרא הסופר מבבל.
  • האבן עזרא עצמו סובר שהיו חמישה מלכים וארתחששתא שמוזכר כאן הוא אחשורוש ולא כורש. ומה שכתוב פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הוא חוזר על הפסק הקודם פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם. (עיי"ש באבן עזרא שיש בו הרבה טעויות דפוס)

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים. הוא לא הרשה לבנות את בית המקדש, בגלל מה ששלחו לו צרי יהודה ובנימין שאם היהודים יבנו את בית המקדש הם ימרדו בו.
דריוש הפרסי השני, י"א שהיה בן אסתר. מלך 6 שנים. בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.
ארתחששתא שמלך אחרי דריוש הפרסי. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 28 שנה עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון. בתחילת מלכותו עלה עזרא הסופר מבבל.
  • שיטת הילקוט שמעוני: שהיו רק ארבעה מלכים כדעת רש"י והמצודות. וארתחששתא המוזכר בפרק אצלנו הוא אחשורוש ולא כורש (כשיטת האבן עזרא). וארתחששתא המוזכר שמוזכר בעזרא ז' אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי כמבואר בגמרא ראש השנה ג ב (כשיטת רש"י)
    וז"ל הילקוט שמעוני: ארתחששתא הוא אחשורוש, כל המלכות כלה נקרא ארתחששתא. ואי את מוצא מלכים לפרס אלא שלשה (כורש, אחשורוש, דריוש הפרסי), ולמדי אחד (דריוש המדי), ומלכות מדי ופרס חמשים ושתים שנה.

לפי דברי הילקוט יוצא שסדר המלכים הוא כך:

מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל כמה שנים מלכו הערות
הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
דריוש המדי מלך שנה 1 א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. דניאל ט א והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
כורש הגדול מלך פרס. מלך 3 שנים הוא כורש שנתן רשות לבנות את בית המקדש. רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ד.

היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה

מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
דריוש הפרסי השני י"א שהיה בן אסתר. והוא המלך ארתחששתא המוזכר בעזרא ז שבימיו עלה עזרא מבבל, והמוזכר בנחמיה ב מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ועיין במכללת הרצוג שדן בכל התאריכים ושנות מלכותם של מלכי מדי ופרס, לחז"ל ולהיסטוריונים
  2. ^ וצ"ע שהרי כתוב בנחמיה יג וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָלָיִם, כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ. מוכח שְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא המֶלֶךְ מלך יותר מ-28 שנים.