ביאור:משלי טז יט
משלי טז יט: "טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים[עֲנָוִים], מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים."
תרגום מצודות: יותר טוב להיות שפל רוח להתחבר עם הענוים, אף אם מעט ירויח עמהם, מלהיות מחלק שלל (הון) רב מאשר ירויח עם הגאים, כי פן ילמד ממעשיהם.
תרגום ויקיטקסט: טוב יותר להיות צנוע ושפל רוח ולהתרועע עם אנשים עניים וענוים, מלהתרועע עם אנשים עשירים וגאים כדי לקבל חלק מהשלל שהם משיגים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז יט.
דקויות
[עריכה]1. יש אנשים שאומרים: "אני צריך להרוויח הרבה כסף ולהיות עשיר, כדי שאוכל לעזור לעניים", או "אני צריך ללכת לעבוד בחו"ל ולהרוויח הרבה כסף, כדי שאוכל לחזור לארץ ולקדם את הכלכלה הישראלית". מרוב רצון להרוויח הרבה כסף, הם עלולים להתחבר עם אנשים יהירים שמבטיחים להם שיעזרו להם להתעשר, והמידות שלהם נפגעות. על כך נאמר בפסוק שלנו: אֶת = עִם; טוב שפל רוח את ענוים = עדיף להיות שפל-רוח, ולשבת עם אנשים ענווים ועניים, מאשר ללכת ולשבת עם אנשים גאוותנים, בתקוה לזכות בחלק מהשלל שלהם, גם אם המטרה היא לחלק את ה"שלל" הזה לעניים.
2. ניתן לראות בפסוק זה גם הדרכה למעסיק, שאמור לבחור בין עובדים. ההמלצה של ספר משלי אליו היא, שעדיף לו לקבל לעבודה אדם עניו, שאינו מתגאה ביכולותיו, למרות שאין הרבה התלהבות בקליטה שלו לעבודה (שפל רוח), מלבחור אדם שמתגאה ביכולותיו, שנותן הרגשה ש"אם תבחר בי נוכל להתחלק בשלל רב" (על-פי יעל).
3. ניתן לראות בפסוק גם המלצה למי שמחפש עבודה. בדרך-כלל ההמלצה היום היא ללמוד איך לשווק את עצמך, ולומר כמה שיותר דברים חיוביים, ולטייח בעיות. אבל לפעמים, דווקא כאשר אדם אינו מתגאה, אלא מספר על הלבטים וגם קצת על החסרונות שלו, הוא יוצר תדמית של אדם ישר, שאפשר לסמוך עליו, ומסיר את הפחד של המעסיקים מפני מתחזה (על-פי יעל).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-19