ביאור:מ"ג דברים יד ב
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ[עריכה]
#רש"יכי עם קדוש אתה. קדושת עצמך מאבותיך ועוד ובך בחר ה':
[מובא בפירושו לפסוק א'] ורש"י כתב לפי שאתם בניו של מקום אתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים. ואיננו נכון, שאם כן תהיה המצוה גם שלא על המת. ור"א אמר אחר שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מן האב לבנו, לא תתגודדו על כל מה שיעשה, כי כל מה שיעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו, כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו, כי עם קדוש אתה, ואינך כשאר כל הגוים, על כן לא תעשה כמעשיהם: ולפי דעתי כי טעם "עם קדוש" הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך, יאמר אחרי שאתה עם קדוש וסגלת ה' ולא ישא אלהים נפש, וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער.
[מובא בפירושו לפסוק א'] וטעם בנים. אחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו כן תעשו גם אתם כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם.
[מובא בפירושו לפסוק א'] בנים אתם לה' אלהיכם. נסמכה פרשה זו לעיר הנדחת להורות שאסור להתאבל על מתי עיר הנדחת איש על בנו ועל אחיו, ואסר על המתים גדידה בבשר, זהו שאמר לא תתגודדו. ומנהג האמוריים היה לפי שהיו עושין מן העולם הזה עיקר וכאשר ימות להם מת ויאבד מביניהם הנה הוא אבודו לעולם, אבל אתם אינכם כן כי בנים אתם לה' אלהיכם ודרך האב להוריש לבנו מנה יפה שיש לו, ולפיכך העוה"ב שבראתי הוא מעותד לכם, ועל כן אי אתם רשאין להתגודד על המת ולא למרט שער הראש כי בטוחים אתם שאם יאבד הגוף בעוה"ז שתירשו חיי העוה"ב שהוא העיקר, וזהו שאמר כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, וענין "קדוש" נבדל, יאמר לפי שאתם בדלים משאר בני נח, כענין (ויקרא כ) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ויכלול עוד באמרו כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, ענין שכר העוה"ב, יאמר לפי שאתם עם דבק באל הקדוש ואתם מעותדים למעלה זאת היא מעלת העוה"ב אין ראוי לכם לעשות מה שהם עושים:
כי עם קדוש אתה. מזומן לחיי העולם הבא, אשר שעת קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה (אבות ד, יז). סגלה מכל העמים. ולכן הוא אוסר זה לכם, ולא אסר אותו לבני נח שאינם כל כך סגלה.
[מובא בפירושו לפסוק א'] ולא-תשימו קרחה בין עיניכם למת, כי עם קדוש אתה. וגם כן אין להצטער מאד בשביל נזק מגיע למת במיתתו
וּבְךָ בָּחַר יְקֹוָק לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:[עריכה]
כי עם קדוש אתה. קדושת עצמך מאבותיך ועוד ובך בחר ה':
[מובא בפירושו לפסוק א'] (...) ומ"ש לעם סגולה קאי גם על בין עיניכם המורה על מקום הדמעות.
כי עם קדוש אתה. מזומן לחיי העולם הבא, אשר שעת קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה (אבות ד, יז). סגלה מכל העמים. ולכן הוא אוסר זה לכם, ולא אסר אותו לבני נח שאינם כל כך סגלה.
מכל העמים אשר על פני האדמה. וסמיך ליה לא תאכל כל תועבה. לומר לך שלא יתערבו עם האומות והאומות נמשלו לבהמות.
וטעם הסמך פרשת לא תאכל כל תועבה כי אתה עם קדוש בלב ובפה ותהיו מובדלים מן העמים וכל רואיכם יכירו אתכם כי לא תקרחו על מת ולא תאכלו כל חי ואם אתה עם קדוש אין ראוי שתאכל טמא ותטמא הנפש: