ביאור:מ"ג דברים יד כ
כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ:
[עריכה]כל עוף טהור. כארבה:
[מובא בפירושו לפסוק ג'] לא תאכל כל תועבה. הנה רצה להוסיף ביאור במאכלים האסורים, ולכך אמר "לא תאכל כל תועבה" להגיד כי כל הנאסרים נתעבים לנפש הטהורה. וענין כל תיעוב, שנאה ומיאוס, כענין כי נתעב דבר המלך (דהי"א כא ו), כל אכל תתעב נפשם (תהלים קז יח), כי המאכלים האסורים גסים יולידו עובי ואטימות בנפש, כאשר הזכרתי במקומו (שמות כב ל). ועל כן אמר עוד (פסוק כ) כל עוף טהור תאכלו, להגיד כי אלה אשר אסר נתעבים והשאר טהורים וראויים לנפש טהורה: ובספרי אמרו רבי שמעון אומר כל עוף טהור תאכלו, אלו חגבים טהורים, וכל שרץ העוף (פסוק יט), אלו חגבים טמאים, ויפה אמר: והנה טעם הכתוב כי הזכיר לאסור כל שרץ העוף והם ההולכים על ארבע, וחזר ואמר כל עוף טהור תאכלו, להתיר מהם אשר לו כרעים ממעל לרגליו הארבה והסלעם והחרגול והחגב, ולא הוצרך לפרש זה שכבר הוזכר (ויקרא יא כא כב). אבל הזכיר בכלל דרך קצרה כל עוף טהור תאכלו, כלומר אלו הנזכרים מאכלים נתעבים ושאר העופות למיניהם למרביתם תאכלו מהם כל טהור שלא אסרתיו:
כל עוף טהור תאכלו. ולא את הטמא בא ליתן עשה על לא תעשה וכן בבהמה אותה תאכלו ולא בהמה טמאה לאו הבא מכלל עשה עשה לעבור עליהם בעשה ולא תעשה: