ביאור:מ"ג דברים יד יא
כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ:[עריכה]
מה פסוק זה בא ללמדנו?
רש"י
כל צפור טהורה תאכלו. (קידושין נז) להתיר משולחת שבמצורע:
רמב"ן
[מובא בפירושו לפסוק ג'] (...) ולרבותינו עוד מדרשים (חולין סג:) למה נשנו, בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה. ועוד מדרש (ספרי צח, קידושין נז.) בכל צפור טהורה תאכלו, להתיר משולחת של מצורע, וזה אשר לא תאכלו מהם, לאסור את השחוטה. קבלו כן לרמוז ב"כל צפור טהורה" שהצפור שלא קבלה טומאה מותרת, וטומאת המצורע לא תדבק בחיה, שאין בעלי חיים בבהמה ובעוף מקבלים טומאה בנוגעם במת או בשרץ, אבל השחוטה שראויה לקבל טומאה, ידבק בה רוח הטומאה הפורחת מן המצורע ואיננה טהורה, והיא בכלל תועבה כי אכילתה נתעבת:
הערה לשמותם של בעלי החיים המעופפים
אבן עזרא
כל צפור טהורה תאכלו. הנה צפור שם כלל ותור וגוזל על השני מינין שהם תחת צפור וכן דיה ואיה תחת דאה כי עתה הוסיף לבאר:
ביאור לסמיכות העניינים
בעלי טורים
טמא הוא לכם. וסמיך ליה כל צפור. לרבות צפור משולחת של מצורע: