לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נזיר/פרק ראשון

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – כל כינוי נזירות

[עריכה]

-----------------------------------דף א

[עריכה]
ירושלמי מאיר נזיר א


ירושלמי נזיר, פרק א, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני': כל א_אכינוי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזירות. אלו הן ידות נזירות א_בהאומר אהא, או אהא נאוה. ואלו הן כינויי נזירות א_גנזיר נזיק נזיח פזיח, הרי זה נזיר. א_דהריני כזה, א_ההריני מסלסל, הרי אני מכלכל, הרי עלי לשלח פרע, הרי זה נזיר. הרי עלי צפרים, °רבי מאיר רבי מאיר אומר נזיר. וחכמים אומרים א_ואינו נזיר:

גמ’: כתיב (במדבר מטות ל ג) איש כי ידור נדר. איש כי ידור , מה תלמוד לומר נדר? אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים. כתיב (במדבר מטות ל ג) או השבע שבועה. או השבע מה תלמוד לומר שבועה אלא מיכן שכינוי שבועה כשבועה גר"ש ראש"ה דנדרי"ם קדמית"א ע"ד דמט"י אשכח תני הכוונה שכל המשך הסוגיה גרסינן שם בראשה דנדרים פרק קדמיתא עד דמטי לתיבות אשכח תני
ציטוט ממסכת נדרים כתיב (ויקרא בחקותי כז כח) אך כל חרם אשר יחרים. אך כל חרם, מה תלמוד לומר יחרים? אלא מיכן שכינויי חרמים כחרמים. כתיב (במדבר נשא ו ב) נדר נזיר להזיר. נדר נזיר, מה תלמוד לומר להזיר? אלא מיכן שכינויי נזירות כנזירות. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא דאמר לשונות כפולין ריבויין הן. ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דאמר לשונות כפולין הן והתורה דיברה כדרכה כלשון בני אדם כגון. (בראשית ויצא לא ל) הלוך הלכת (בראשית ויצא לא ל) נכסף נכספת (בראשית וישב מ טו) גונב גונבתי. כינויים מנלן? מדכתיב, איש כי ידר נדר ליי' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה. מה תלמוד לומר ככל היוצא מפיו יעשה? אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים וכינויי שבועה כשבועה. ומניין שכינויי חרמים כחרמים? אתיא נדר נדר. בנדרים כתיב (במדבר מטות ל ג) איש כי ידר נדר. ובפרשת ערכין וחרמים כתיב (ויקרא בחקותי כז ב) איש כי יפליא נדר בערכך. מה נדר שנאמר להלן גבי נדר ושבועה, כינויי נדרים כנדרים. וכינויי שבועה כשבועה. אף נדר שנאמר כאן גבי ערכין וחרמים, כינוי חרמין כחרמין. ומניין שכינויי נזירות כנזירות? אתיא נדר נדר. בנדרים כתיב (במדבר מטות ל ג) איש כי ידר נדר. וכתיב בנזירות (במדבר נשא ו ב) נדר נזיר להזיר. מה נדר שנאמר להלן בנדרים, כינויי נדרים כנדרים. אף נדר שנאמר כאן גבי נזיר, כינוי נזירות כנזירות מה מקיים °רבי עקיבה רבי עקיבא (במדבר מטות ל ג) ככל היוצא מפיו יעשה? מיכן לנדר שבטל מקצתו בטל כולו. ולית ליה ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל כן? כולה מן תמן. אית ליה מיכן שכינויי נדרים כנדרים וכינויי שבועות כשבועות. ואית ליה מיכן לנדר שבטל מקצתו בטל כולו. מה מקיים °רבי ישמעאל רבי ישמעאל נדר נזיר להזיר? מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך נזירותו. ולית ל°רבי עקיבה רבי עקיבא כן? כולה מתמן. אית ליה מכן שכינויי נזירות כנזירות. ואית ליה מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך נזירותו. עד כאן ציטוט ממסכת נדרים
תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כתיב איש כי ידור נדר נזיר להזיר . מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך ימי נזירותו. תני כל כינויי נזירות כנזירות, ולוקין עליהן. אף על גב דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אין לוקין על האיסרות, מודה הוא הכא בכינויי נזירות שהוא לוקה, דאיתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין לוקין על האיסרות כגון שאמר קונם עלי כיכר זה ואכלו. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר, לוקין שאיסור קונמות מדאוריתא. אף על גב ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר ספק נזירות להחמיר אבל אינו מביא קרבן, מודה הוא הוא הכא בכינויי נזירות שהוא לוקה שאין זה ספק אלא ודאי. אף על גב ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר ספק נזירות מותר, מודה הוא הכא בכינויי נזירות שהוא לוקה שאין זה ספק אלא ודאי. תנן, נזיר נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר. מה אנן קיימין?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] אם במתכוין ליזור, אפילו אמר כשאזכיר פת אהא נזיר, הרי הוא נזיר. ואם בשאינו מתכוין ליזור, אף על גב שהוציא נזירות מפיו, לא יהא נזיר. וכי כך אתה אומר שאם היה קורא בתורה והזכיר נזיר, או בשעת לימוד הזכיר נזיק, יהיה נזיר? פשיטא שלא. אלא כי אנן קיימין, באומר באחד מכל הלשונות הללו נזרתי. והתכוונתי, שאם תופש אחד מהן לשון נזירות, תחול עלי נזירות. ואם לאו, לא תחול עלי נזירות. אמור לו כתיב, שמור ושמעת. אם אמרתה לשון שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שהוא לשון נזירות, חלה עליך נזירות. תנן, האומר אהא או אהא נאוה הרי זה נזיר. אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הכא במאי עסקינן? בשראה נזירין עוברין ואמר אהא, או אהא נאוה. ראה נזירין עוברין ואמר נאוה מהו? מלעיג עליהון? או אהא כמותן קאמר? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, הלואי ואהא נזיר כמותן קאמר, והרי זה נזיר. תנן האומר אהא, או אהא נאוה, הרי זה נזיר. מה אנן קיימין? אם כשעבר לפניו נזיר ואמר אהא נוה, הדא היא קדמייתא, שאהא נאוה לא, גרע מאם אמר רק אהא. אלא בשלא עבר לפניו נזיר והיה תפוס בשערו ואמר אהא נוה. והתנן הריני כזה, הרי זה נזיר. ואמר יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°, בתפוס בשערו ואמר הריני כזה, והוא הדין בתפוס בשערו ואמר אהא אפילו בלא שיאמר נווה הרי זה נזיר, ולמה העמדנו דווקא בתפוס בשערו? אלא כי אנן קיימין, כשנזיר עובר לפניו ואמר אין נאה כזה. דמהו דתימא, אין זה נאה קאמר, קא משמע לן דלשבח קאמר, אין נאה אלא כזה. תנן, נזיק נזיח פזיק. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אלו לשונות שביררו להן ראשונים ואין רשות לבירייה להוסיף עליהן. והא תני רבי חייה רבי חייא רבה° רזיח הזיח? אמר רבי שילא רב שילא°, לשונות שביררו להן משניות, אין רשות לבירייה להוסיף עליהן. ואף רבי חייה רבי חייא רבה° שנה ממשנה. והא תני בר קפרא בר קפרא° חרס והוא אמורא ולא הביא מקור ממשנה? וחרס לא חספא הוא? אמר רבי זעירא רבי זעירא° אף שחרס פירושו גם חספה, כיוון שגם לשון גבוה הוא דכתיב (איוב ט', ז') האומר לחרס ולא יזרח. כיוון שאמר יהי חרס עלי, בלשון נדר אמרינן שלנדר התכוון. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר הכינויים לשון אומות העולם הוא. רבי זעירא רבי זעירא° אמר לשון ניוותאי, שלא ידעו לבטא נכון את האותיות דינון קריין לחספא, כספא. והוא הדין שבמקום חרם אמרו חרס ובמקום נזיר אמרו נזיק. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, נראין הדברים שהמשנה באה לחדש, שאף במקומות אחרים שאין מדברים כך, לשון זו תופסת. אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק פשיטא שתופס. וכי כן אני אומר , נזיר פסיליס עילג שלא יכול לבטא את המלה נזיר, או שכך קראים לנזיר במקום מסוים לא יהא נזיר ? תני °בית שמאי בית שמאי אומרים, בין כינויים, בין כינויי כינויים אסורין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, כינויין אסורין. כינויי כינויין מותרין. היי דן אינון כינויי כינויין? אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° מנזקא מנזיקנא מפחזנא. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אין אילו כינויי כינויין, דכינויין ממש אינון. דהא אילו האומר מנדרנא, אני נודר שמא אינו נדור? אילו אומר מנזירנא אני נודר להיות נזיר שמא אינו נזיר?

-----------------------------------דף ב

[עריכה]
ירושלמי מאיר נזיר ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] אף האומר מפחזנא כן אני נודר להיות פזיח. אילין אינון כינויי כינויין על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°? הדא היא דתנינן, הרי עלי ציפורין. °רבי מאיר רבי מאיר אומר נזיר. וחכמים אומרים, אינו נזיר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° טעמי ד°רבי מאיר רבי מאיר משום כינויי כינויין. דציפורים כינוי לשער, דכתיב (דניאל ד', ל') עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין. ושיער כינוי לנזיר. נמצא שציפורים כינויי כינויין לנזירות. תנן הריני כזה, הרי זה נזיר . אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° בתפוש בשערו ואמר הרני כזה. תנן, הריני מסלסל הריני מכלכל הרי זה נזיר. שהוא כאומר הריני מן המסלסלין הריני מן המכלכלין. אמר הריני מסלסל ומכלכל הרי זה נזיר, שהוא כאומר לא אסלסל ולא אכלכל פחות משלשים אלא שלשים. אמר הרי עלי שלא אסלסל שלא אכלכל, הרי זה נזיר, שהוא כאומר לא אסלסל ולא אכלכל יותר על שלשים אלא שלשים. ותני כן. הרי אני מסלסל ומכלכל או שאמר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל או שאמר הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר . הרי עלי ציפורין. °רבי מאיר רבי מאיר אומר נזיר. וחכמים אומרים אינו נזיר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמי ד°רבי מאיר רבי מאיר משום כינויי כינויין. דציפורים כינוי לשער, דכתיב (דניאל ד ל) עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין. ושיער כינוי לנזיר. נמצא שציפורים כינויי כינויין לנזירות. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר טעמי ד°רבי מאיר רבי מאיר, משום שנזיר טמא מביא עוף. וכי ציפורין הוא מביא? הרי תורין ובני יונה הוא מביא? אית תניי תני, כל עוף טהור קרוי ציפורין. ואית תניי תני, כל עוף, בין טמא בין טהור קרוי ציפורין. מאן דאמר כל עוף טהור קרוי ציפורין מדכתיב (דברים ראה יד יא) כל צפור טהורה תאכלו. ומאן דאמר כל עוף בין טמא בין טהור קרוי ציפורין מדכתיב (יחזקאל ל"ט, י"ז) אמור לצפור כל כנף. מה טעמא דרבנין למה אם אמר הרי עלי ציפורין אננו נזיר? נעשה כמתנדב ציפורין לבדק הבית. מה נפק מביניהון בין רבי יוחנן רבי יוחנן° לריש לקיש ריש לקיש°? אמר הרי עלי אשם. לדעת רבי יוחנן רבי יוחנן°, בין ל°רבי מאיר רבי מאיר בין לרבנן לא הוי נזיר שאין כאן אפילו כינויי כינויים. לדעת ריש לקיש ריש לקיש°, בין ל°רבי מאיר רבי מאיר בין לרבנן הוי נזיר

 קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] לרבנן לפי שאין מתנדבין אשם לבדק הבית, ודאי על נזיר קאמר. ול°רבי מאיר רבי מאיר כיון דנזיר טמא מביא אשם, לנזיר קמיכווין:

ירושלמי נזיר, פרק א, הלכה ב

[עריכה]

מתני: א_זהריני נזיר מן החרצנים ומן הזגין ומן התגלחת ומן הטומאה, הרי זה נזיר וכל דיקדוקי נזירות עליו. א_חהריני כשמשון בן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה כמי שניקרו פלשתים את עיניו הרי זה נזיר שמשון. א_טמה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם. הכביד את שערו מיקל בתער, ומביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים בשעה שמיקל כדין נזיר טהור. ואם ניטמא, מביא קרבן טומאה. נזיר שמשון. הכביד את שערו, אינו מיקל. ואם ניטמא, אינו מביא קרבן טומאה:
גמ’: תנן, הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגין ומן התגלחת ומן הטומאה, הרי זה נזיר וכל דיקדוקי נזירות עליו. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. הריני נזיר רק מדבר אחד או מן החרצנים. או מן הזגין. או מתגלחת. או מטומאה. הרי זה נזיר וכל דיקדוקי נזירות עליו. תני °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר אינו נזיר עד שיזיר מכולם. אם אמר את שאמר את כולן אלא שפרט ואמר, הריני נזיר מן החרצנים מן הזגין מן התגלחת מן הטומאה הרי זה נזיר. ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דווקא אם הזכיר ווים ואמר, מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה. ברם ל°רבי מאיר רבי מאיר, אפילו לא הזכיר ווין. אמר הריני נזיר ונזיר. נזיר זמן של שתים דהוה שישים יום, שאם היה רוצה לנדור שתי נזירויות של שלושים כל אחת, יכיל מימר הריני נזיר הריני נזיר, ואז היה נזיר שתים. אמר הריני נזיר ואחת. הרי זה נזיר שתים. אמר הריני נזיר ואחת ועוד הרי שלש. אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב, נזיר ארבע. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב וכהם נזיר שמנה. אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב וכהם וכמותם נזיר שש עשרה. סומכוס אמר. אם אמר הרני נזיר טטרגון בלשון יוון ארבע, נזיר ארבע. טריגון, נזיר שלשה. דיגון, נזיר שתים. אמר הריני. יד לנזירות. כאילו אמר הרני נזיר. אמר הרי עלי. יד לקרבן. כאילו אמר הרי עלי קרבן. תנן התם, שאיני אוכל לך שאיני טועם לך. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, תופשין אותו משום יד לקרבן. כאילו אמר קרבן שאיני אוכל לך או קרבן שאיני טועם לך. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי, אם אמר לא אוכל לך. האם תופשין אותו משם יד לשבועה, כאילו אמר שבועה לא אוכל לך? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אורחיה דבר נשא למימר שבועה לא אוכל לך. דלמה לא אוכל לך שבועה? מה הכוונה? אמר רבי מתנייה רבי מתניה° אורחיה דבר נשא מימר קנתה דכולכה  ידית הכד דילמא כולכה דקנתה  כד הידית: דרך בן אדם להשמיט את סוף דיבורו ואין דרך בן אדם להשמיט תחלת דיבורו ואין זה נחשב יד לשבועה. אם מזגו לו את הכום, ולא שתה, ואמר לא נזרתי, אינו נזיר. אבל אם אמר: כבר הייתי נזיר, אף על פי שלא נזר, אסור,. שכוונתו לומר, אפילו אם לא נזרתי כבר הייתי נזיר עכשיו. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי אבינה רבי אבינה°. ורבי אימי רבי אמי° אמר בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, האומר הריני מיין של ערלה. לא אמר כלום. חברייא אמרין

-----------------------------------דף ג

[עריכה]
ירושלמי מאיר נזיר ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] במחלוקת היא שנויה וכ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דתנינן תמן, שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים, חייב שגם דברים אסורים בכלל אכילה. אף כאן כשנזר מיין של איסור הרי הוא נזיר, שאף יין של איסור בכלל יין. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר. שכשנשבע לא לאכול כוונתו לא לאכול דברים מותרים, ואף כאן כשנזר מיין ערלה לא נזר מיין התר ואינו נזיר אמר רבי זעירא רבי זעירא°, בכולל נחלקו שאמר שבועה שלא אוכל. שחכמים אומרים, מתוך שהשבועה חלה על הדברים המותרים חלה גם על הדברים האסורים. אבל בפורט כגון אם היה אומר שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים, כל עמא מודיי שאין שבועות חלות על איסורין. וכאן לא בכולל אנן קיימין שהרי אמר מיין של ערלה, ואף לרבנן לא אמר כלום. דרבי יודן רבי יודן° אמר. האומר הריני מיין של ערלה, אפילו °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה שהוא נזיר . כאן בנדרים כאן בשבועות. נדרים חלין על איסורין לכן כשאמר הריני מיין של ערלה אף שיין ערלה אסור הנזירות חלה ואין שבועות חלות על האיסורין. לכן כשנשבע שלא לאכול לא חל השבועה על נבלות וטריפות שקצים ורמשים, וחכמים אומרים, מתוך שהשבועה חלה על הדברים המותרים חלה גם על הדברים האסורים. כשם שכינוי נזירות כנזירות, כך כינוי שמשון כשמשון. היידין אינון כינוי שמשון? אמר רבי אבינא רבי אבינא°. שמשוך שמשור שמשוץ. כמאן אזלא הא דתניא הכא  כמו מי הולכת המשנה ששנינו כאן נזיר עולם הכביד שערו מקל בתער ונזיר שמשון אסור? דלא כ°רבי רבי יהודה הנשיא, דאמר רבי ירמיה רבי ירמיה° משום רבי אימי רבי אמי°, לדברי °רבי רבי יהודה הנשיא., נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חדש. לדברי חכמים פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום, פעמים שהוא מגלח אחת לי"ב חדש. תלוי אם הכביד שערו או לא. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אסי רבי אסי°. מתניתא אמרה כן דתנן, הריני נזיר כשער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים. הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחת לשלשים יום. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אין זה מגלח אחת לשלשים יום, אלא אחת לי"ב חדש שנזירות ארוכה קיבל. רואים של°רבי רבי יהודה הנשיא נזיר עולם מגלח אחת לשנים עשר חדש ולרבנן אחת לשלושים יום. ואי זהו שמגלח אחת לשלשים יום גם ל °רבי רבי יהודה הנשיא? האומר הרי עלי נזירות משמע הרבה נזירויות כשערות ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים. שקיבל על עצמו נזירויות הרבה וכל אחת שלושים יום. רבי זעירא רבי זעירא° אמר אין מכאן ראיה של°רבי רבי יהודה הנשיא נזיר עולם מתגלח כל שנים עשר חדש ולרבנן כל שלושים יום. שכאן אינם חולקים בדינו של נזיר עולם, אלא האם הוא נזיר עולם או שנדר הרבה נזירויות, ובסתם חלוקין. מה אנן קיימין? אם באומר מלא שערי. כל עמא מודיי שנזירות ארוכה קיבל ומגלח לאחר שנים עשר חדש. אם באומר כמיניין שערות ראשי כל עמא מודיי שמגלח אחד לשלשים יום. אלא כי אנן קיימין באומר כשיער. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, כאומר מלא ראשי. ורבנין אמרין, כאומר כמיניין שערות ראשי, שאם רצה האיש הזה לנזור נזירות עולם, למה נדר כשערות ראשי ולא אמר נזירות עולם? לא קשיא דאפשר שאינו אלא כמזרז עצמו מן האסורין לכן נקט לשון כזו ועוד ראיה של°רבי רבי יהודה הנשיא אם אמר נזירות, כוונתו להרבה נזירויות ומגלח אחת לשלושים יום מן הדא דתני, הוסיף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שלא רק אם אמר כמניין, כוונתו להרבה נזירויות. אלא אפילו אם אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] כמלקטי קיץ וכשבילי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום. אין תימר ש°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כרבנין שנזיר עולם מגלח אחת לשלשים יום. אי אפשר לאמר כך, שהרי רב יהודה רב יהודה° כ°רבי רבי יהודה הנשיא הוא. ותני, הוסיף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אבשלום נזיר עולם הוה, ומגלח אחת לשנים עשר חדש. אם כך מאי טעמא שמגלח אחת לשלשים יום? משום שאמר נזירות ואף °רבי רבי יהודה הנשיא מודה בכך. דנזירות משמע הרבה נזירויות קטנים. וויידא אמרה על רבנין שהוא מגלח אחת לשלשים יום? הדא היא דתנינן, הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה. בודקין אותו, אם אמר נזירות אחת גדולה כבית נדרתי, הרי זה נזיר שלושים יום, ואם אמר נדרתי סתם כפי שיפרשו חכמים דברי, רואים את הבית כאילו מלא חרדל ויהיה נזיר עולם. ותני עלה, שהוא מגלח אחת לשלשים יום. והבריתא על כרחך כרבנן. דאי כ°רבי רבי יהודה הנשיא, הא אמר שנזיר עולם מגלח אחת לי"ב חדש. ל°רבי רבי יהודה הנשיא שנזיר עולם מתגלח כל י”ב חדש. מנה ששה חדשים ונטמא וגילח לטומאה. מונה עוד ששה חדשים ומגלח בזמן שהיה אמור לגלח אם לא היה נטמא? או חוזר ומונה שנים עשר חדש מיום תגלחת הטומאה? נזיר עולם שהשלים שנים עשר חדשי נזירותו, ולא הספיק לגלח עד שעברו עליו שנים שלשה ימים וניטמא. האם נזיר עולם זה כנוזר הרבה נזירויות של י”ב חדש כל אחת, וכשנטמא אחר י”ב חדש נחשב כמו נזיר שנטמא אחר מלאת ימי נזירותו, ומגלח לנזירותו אחר שנטהר. או שנזיר עולם זו נזירות אחת, ולעולם כשנטמא נחשב כנטמא בתוך מלאת, שסותר נזירותו ואינו מגלח עד שימנה שוב י”ב חדשים? רבי מנא רבי מנא° בעי. מאי מספקא ליה? הרי כל ההתר בנזיר עולם לגלח כל י"ב חדש זה משום שהכביד שערו ולא מפני שהסתימו ימי נזירותו. ואילו זה אחר שגלח שערו לתגלחת הטמאה, מתחיל ימי נזירותו מחדש והימים הראשונים נופלים ואינו יכול להביא קרבנותיו לתגלחת טהרה של יב חדש הא מכיון שלא קידש שערו בדם מי מתירו לגלח? הריני נזיר לאחר עשרים יום ונזיר עולם מכבר. מאחר שיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם אחר שימלאו י”ב חדש לנזירות עולם שלו, הוי כמי שיש להן הפסק. וחל עליו נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח אחר י”ב חדש. או דילמא מאחר שאילו נטמא בתוך נזירות עולם, אין לו מהיכן לסתור. שאחר שכבר חלה נזירות עולם אינו יכול להתחיל נזירות אחרת והוי נזירות שאי אפשר להפסיקה. וכיון שאי אפשר להפסיקה, א_ילא חיילא עליה נזירות עולם עד שישלים נזירותו שנדר לאחר עשרים יום, והדר הוי נזיר עולם. ובהנך עשרים קמאי מותר ביין ובתגלחת וטומאה. הריני נזיר לאחר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

10 א_י מיי' פ"ד מהל' נזירות הלכה ח':


-----------------------------------דף ד

[עריכה]
ירושלמי מאיר נזיר ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] שלשים יום. ונזיר שמשון מכבר. מי אמרינן דחיילא עליה נזירות שמשון מיד, ותו לא מצי למימני נזירות לאחר ל' יום. דהא נזיר שמשון אי אפשר לו לגלח, או דילמא מהאי טעמא אמרינן דלא חיילא עליה מיד נזירות שמשון:, אלא קדם ינהג סתם נזירות ויגלח, ורק אחר כך יתחיל נזירות שמשון. אמר רבי חיננא רבי חיננא°, מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון. מה טעמא? דכתיב (במדבר נשא ו כא) כן יעשה על תורת נזרו. את שנזירותו תורה. יצאה נזירות שמשון שאינה תורה. תנן, נזיר שמשון אם ניטמא אינו מביא קרבן טומאה. לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה. הא ללקות אם ניטמא, לוקה. מתניתא דלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, דתני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, א_יאנזיר שמשון מטמא למתים. שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. אם אמר כשמשון, לא אמר כלום. שהרי שמשון, לא חלה נזירותו מפיו עליו. ובנזיר כתיב, כפי נזרו. את שנזירותו חלה מפיו עליו. יצא נזירות שמשון, שלא חלה מפיו עליו אלא מפי הדיבור. מאי טעמא מנין שלא חלה הנזירות מפיו? דכתיב (שופטים י"ג, ה') כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן

ירושלמי נזיר, פרק א, הלכה ג

[עריכה]

מתני': א_יבסתם נזירות ל' יום. אמר א_יגהריני נזיר אחת גדולה, הריני נזיר אחת קטנה, אפילו מיכן ועד סוף העולם, נזיר שלשים יום. א_ידהריני נזיר ויום אחד, הריני נזיר ושעה אחת, או שאמר הריני נזיר אחת ומחצה, הרי זה נזיר שתים. א_טוהריני נזיר ל' יום ושעה אחת, הרי זה נזיר שלשים וא' יום, שאין ניזורים שעות:
גמ’: מנין לסתם נזירות שהיא שלושים יום? בר קפרא בר קפרא° אמר כתיב (במדבר נשא ו ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. יהיה בגימטריא תלתין. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יהונתן רבי יהונתן°, כנגד כ"ט פעמים שכתוב בתורה בפרשת נזיר, נדר נזיר להזיר. והא תלתין אינון? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אחד לחידושו יצא. על דעתיה דבר קפרא בר קפרא° , אם גילח יום שלשים לא יצא. על דעתיה דרבי יהונתן רבי יהונתן°, אם גילח יום שלשים יצא. ואית דבעי נישמעינה מן הכא כתיב (במדבר נשא ו ה) גדל פרע שער ראשו. שיערו חכמים כמה הוא גידול שיער פרע? שלשים יום. ואית דבעי נישמעינה מן הכא כתיב (דברים כי תצא כא יג) ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים. וכתיב בנזיר שנטמא והימים הראשונים יפלו. מה ימים שנאמר להלן שלשים. אף ימים שנאמר כאן שלשים. ואית דבעי מישמעינה מן הכא כתיב (במדבר נשא ו יב) והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו. ימים שהתירן משה ובית דינו הלכה למשה מסיני ואית דבעי מישמעינה מן הכא כתיב (במדבר נשא ו ה) עד מלאת הימים. וכמה הן ימים מלאין של חדש? שלשים יום.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] מעתה ששלושים יום זה מגזרת הכתוב אם גילח יום שלשים לא יצא? אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר° ימם כתיב חסר יו"ד. תנן, אפילו מיכן ועד סוף העולם, נזיר שלשים יום. תמן תנינן, האומר הריני נזיר מיכן ועד מקום פלוני. אומדין כמה ימים הליכה מכאן עד מקום פלוני. ואם יותר משלשים יום, נזיר כמנין הימים, ולמה הכא הוא אמר אכין, שאם אמר מכאן ועד סוף העולם. אינו נזיר אלא שלשים יום? דאמרינן שכוונתו הייתה דאריכא לי הדא מילתא כמכאן עד סוף העולם. ואמאי לא אמרינן התם נמי אריכא לי הדא מילתא כמכאן עד מקום פלוני? שנייא היא הכא דאמר אחת מיכן ועד סוף העולם. אמר רב רב (אמורא)°. אמר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד, נזיר שתים. מאי טעמא? כיוון דהוה יכיל מימר שלשים ואחד יום, ואמר שלושים יום ויום אחד ודאי כוונתו לשתי נזירויות. מתני' פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, הריני נזיר ל' יום ושעה אחת, נזיר שלשים וא' יום. שניא היא, דמה הוה ליה למימר? יכול לאמר שלשים ושעה אחת ולא היה צריך להפסיק ולאמר יום באמצע. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° דתני, לא נחלקו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבה רבי עקיבא על האומר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד, שאינו נזיר אלא אחת. ועל מה נחלקו? א_טזעל האומר הריני נזיר שלשים יום ועוד יום אחד. ש°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר נזיר שתים, ו°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר נזיר אחת.

ירושלמי נזיר, פרק א, הלכה ד

[עריכה]

מתני': א_יזהריני נזיר כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים. הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחת לשלשים יום. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אין זה מגלח אחד לשלשים יום. ואי זהו שהוא מגלח אחת לשלשים יום? האומר הרי עלי נזירות בלשון רבים כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים. האומר א_יחהריני נזיר מלא הבית, או מלא הקופה. בודקין אותו. אם אמר, אחת גדולה נזרתי נזיר שלשים יום. ואם אמר סתם נזרתי והתכוונתי לנזור כפי שיפרשו חכמים דברי. רואין את הקופה כאילו מליאה חרדל, ונזיר כל ימיו:

גמ’: אמר רבי מני רבי מני°, מטילין אותו לחומרין. בתחילה רואין אותה כאילו מליאה אתרוגין ומונה נזירויות כמספר האתרוגים שיכולים להיכנס לקופה ואחר כל נזירות מגלח ומביא קרבן ואחר כך רמונים ומוסיף ומונה נזירויות כמו ההפרש בין מספר הרימונים למספר האתרוגים שנכנסים לקופה. אבל אינו יכול להביא קרבנותיו שמא לא התכוון לנזור כך, לכן צריך לנזור על תנאי וכן בכל האחרים ואחר כך אגוזים ואחר כך פונדקרין מן אגוזים קטנים ואחר כך פלפלין ואחר כך שומשמין ואחר כך חרדל. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°. הנותן תקוה קצבה כגון אלף שנה לנזירותו, אין מתירין אותו לגלח שאין זה נזיר עולם שמגלח אחת לי”ב חדש, אלא כנזיר לזמן מוגדר שאסור בתגלחת כל ימי נזרו. ותני כן, א_יטהריני נזיר כל ימי, הרי אני נזיר עולם, הרי זה נזיר עולם. מאה שנה, או מאתים שנה, אין זה נזיר עולם.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 א_יא מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה י"ג:

12 א_יב מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה א', סמ"ג לאוין רמג,סמ"ג לאוין רמד,סמ"ג לאוין רמה,סמ"ג לאוין רמו,סמ"ג לאוין רמז,סמ"ג לאוין רמח,סמ"ג לאוין רמט,סמ"ג לאוין רנ :

13 א_יג מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה א', סמ"ג לאוין רמג,סמ"ג לאוין רמד,סמ"ג לאוין רמה,סמ"ג לאוין רמו,סמ"ג לאוין רמז,סמ"ג לאוין רמח,סמ"ג לאוין רמט,סמ"ג לאוין רנ :

14 א_יד מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה ח':

15 א_טו מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה ד':


[ע"ב]

16 א_טז מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה ח':

17 א_יז מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה י"ח:

18 א_יח מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה ז':

19 א_יט מיי' פ"ג מהל' נזירות הלכה י"א:


-----------------------------------דף ה

[עריכה]
ירושלמי מאיר נזיר ה


ירושלמי נזיר, פרק א, הלכה ה

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] מתני’: א_כהריני נזיר מיכן ועד מקום פלוני. אומדין כמה ימים מיכן ועד מקום פלוני. פחות משלשים יום, נזיר שלשים יום. ואם לאו, נזיר כמיניין הימים.א_כא הריני נזיר כמיניין ימות השנה. מונה נזירויות כמיניין ימות השנה. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מעשה היה, וכיון שהשלים מת:
גמ’: תנן, הריני נזיר כמיניין ימות השנה. מונה נזירויות כמיניין ימות השנה. מה אנן קיימין? אם אמר כמניין ימות החמה. הרי זה נזיר שס"ה נזיריות כמניין ימות החמה. ואם כמניין ימות הלבנה. הרי זה נזיר שנד נזירויות כמניין ימות הלבנה. אם כמניין ימות השנה ולא פרש, צריכה  ספקתנן מעשה היה, וכיון שהשלים מת. תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ראוי היה זה למיתה, אלא שתלת לו נזירותו. תנן, כנדבותם של כשרים, נדר בנזיר ובקרבן. מתניתא שאמרה שכשרים נודרים בנזיר ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, דתני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת, ולא היה המקום מספיק על ידם, והיו נודרים בנזיר בשביל להביא קרבן חטאת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר שנאמר, (במדבר נשא ו יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש. חטא זה על עצמו, שמנע עצמו מן היין. ואתייא ד°שמעון הצדיק שמעון הצדיק כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דתני, אמר °שמעון הצדיק שמעון הצדיק. מימי לא אכלתי אשם נזיר אלא פעם אחד שעלה אחד אלי מדרום וראיתיהו דמות יפה עינים וטוב רואי קווצותיו תלתלים ואמרתי לו בני, מה ראית להשחית השער הנאה הזה? ונומא לי, °רבי רבי יהודה הנשיא. רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות את השאוב מים, וראיתי את הבוביא שלי בתוך המים ופחז יצרי עלי ובקש לאבדני מן העולם. אמרתי לו, רשע מה אתה מפחז בדבר שאינו שלך, עלי להקדישך לשמים וחבקתיו ונשקתיו על ראשו ואמרתי לו, א_כבבני, כמותך ירבו עושי רצון המקום בישראל. עליך הכתוב אומר (במדבר נשא ו ב) איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה’. רבי מנא רבי מנא° בעי, אפילו תימא °שמעון הצדיק שמעון הצדיק כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שנזיר נחשב חוטא, למה הוא לא אכל אשם נזיר? וכי לא אכל °שמעון הצדיק שמעון הצדיק חטאת חלב מימיו? וכי לא אכל °שמעון הצדיק שמעון הצדיק חטאת דם מימיו? הסיבה שהוא לא אכל אשם נזיר שמביא נזיר שנטמא דסבר שמעון הצדיק, בני אדם מתוך הקפדתן מתוך כעס הן נודרין ומכיון שהן נודרין מתוך הקפדה, אם נטמא וצריך לספור מחדש, סופו לתהות  להתחרט. ומכיון שהוא תוהא, נעשו קרבנותיו כשוחט חולין בעזרה. וזה מתוך יישוב נדר. ופיו ולבו שוין


הדרן עלך פרק כל כינוי נזירות

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_נזיר/פרק_ראשון"