אליהו רבא ב
דבר אחר: ימים יוצרו ולא אחד בהם — זה יום שביעי לעולם. לפי שהעולם הזה ששת אלפים שנה - שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות בן דוד. ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו ונכנס שעבוד בתוך שני אלפים של ימות בן דוד שנאמר עשה ה' אשר זמם.
וכשם שאנו עושים שנה אחת לשבע שנים שמיטה, כך עתיד הקב"ה לעשות שמיטה יום אחד לעולם שהוא אלף שנים, שנאמר (תהלים צ ד): כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול.
ואומר (זכריה יד ז): והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור.
והיה יום אחד — זה יום השביעי לעולם.
והיה לעת ערב יהיה אור — זה עולם הבא. שנאמר: (ישעיה סו כג) והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ונאמר: (תהלים צב א) מזמור שיר ליום השבת – לעולם שכולו שבת.
דבר אחר: מזמור שיר ליום השבת — שמשבית מזיקין מן העולם.
דבר אחר: מזמור שיר ליום השבת — זה יום שביעי לעולם, ולמוצאי שבת זה העולם הבא שאין בו מיתה לעלם ולעלמי עלמיא ואין בו לא חטא ולא עוון ולא מכות ולא מרדות אלא כל אחד ואחד שמח בחכמתו ובתבונתו.
מנין לך תדע לך שהוא כן?
צא ולמד מהקדוש ברוך הוא ששמח בדוד בעולם הזה וכל שכן בעולם הבא, שנאמר: ואלה דברי דוד האחרונים (שמואל ב כג א).
נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל — הרי לימד שקבל עליו על תורה ועל מצוות. מה שכרך לפני? שתקרא משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל.
אשרי אדם השם עצמו כשור לעול וכחמור למשא וישב ויהגה בכל יום בתורה תמיד – מיד רוח הקודש שורה עליו ותורתו בתוך מעיו, שנאמר :אשריכם זורעי על כל מים (ישעיה לב כ). ואין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה א).
על כל מים כיצד?
פירוש, קורא אדם תורה נביאים וכתובים משנה הלכות אגדות ומדרש וירבה בישיבה וימעט בסחורה – מיד רוח הקודש בתוך מעיו ומלתו על לשונו, שנאמר: רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני (שמואל ב כג ב).
אשרי אדם שמשחק עצמו בדברי תורה ויושב וחורש בהם כבהמה שחורשת בשדה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: דברי תורה הראשונים והאחרונים שלך הם, שנאמר: אמר אלקי ישראל לי דיבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב כג ג)
אמר דוד: אלקי ישראל לי דיבר צור ישראל אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק. שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. הוי אומר: צדיק מושל ביראת אלקים.
ואיזה צדיק מושל ביראת אלקים?
זה הכובש את יצרו.
ברוך המקום ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים, ומלפניו נוגה ואור יוצא לעולם ומלפניו גשמים ודשאים באים לעולם. שכרן של צדיקים שמשחקין עצמם בדברי תורה מעלה הכתוב עליהם כאלו הם מביאים נוגה ואור וגשמים ודשאים לעולם, לכך נאמר אחריו: וכאור בוקר יזרח שמש בוקר לא עבות מנוגה ממטר דשא מארץ (שם).
אמר דוד המלך: אני אגיד צדקותיו וחסדיו של הקדוש ברוך הוא שהוא עושה עם ישראל בכל שעה. בכל יום אדם נמכר, ובכל יום אדם נפדה. בערב רוחו של אדם ניטלת הימנו וניתנת לבעל הפקדון ולבוקר מחזירים אותה אליו, שנאמר: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת (תהלים לא ו). בכל יום ויום עושין לו ניסים כיוצאי מצרים בכל יום ויום מייסרין אותו כתינוק לפני רבו מפני מעשיו.
ותדע לך שהוא כן תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם העביר הקדוש ברוך הוא את כל דבריו לפני זרעו של אברהם יצחק ויעקב אמר מתי יגיע וישמע דבר מפיהם, שנאמר: למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל (תהלים יט ב) והלא אינן ראוים לספר מעשי בראשית. מה תלמוד לומר השמים מספרים כבוד אל , שהשמים נבראו תחילה והן ראויין לספר שבח של הקדוש ברוך הוא. לפי שכל העולם אדם ובהמה ועוף השמים אינן ניזונין אלא ממעשה שמים וארץ בששה חודשים מגדלים פירות בחורף, ומבשלים אותם בקיץ וחיים מהן כל באי עולם וכל מעשה ידיו שברא בעולם.
אמרו חכמים: כל הישוב יושב בין עגלה לעקרב.
אמרתי להן: רבותי, עפר אני תחת כפות רגליכם, אני אומר לפניכם דבר אחד.
אמרו לי: אמור.
אמרתי להם: תחת כוכב אחד כל באי עולם יושבין כמו שאמרו חז"ל.
אמרו לי: תן לנו סימן לדבריך.
אמרתי להן: אני נותן. אמרתי להן: רבותי, יעמדו שנים אחד בארץ ישראל ואחד בכרך גדול שבבבל, וישימו ראשיהם תחת כוכב אחד. ביציאת החמה, או בשקיעת החמה, בראש חודש, או בחמשה לחודש. לא העומד בארץ ישראל כעומד בבבל? הא למדת שכל העולם תחת כוכב אחד יושב כמו שאמרו חז"ל.(כוכב כימה)
וכי מה היא טיבה של אותה כימה?
שהיא כמו שבעה כוכבים ברקיע וכולם סמוכים זה לזה (נראים ככוכב אחד) למד הכתוב דרך ארץ לדורות שלא יאמר אדם מפני מה אין הרקיע עצמה עבה ככוכבים.(פי' שמספיק כוכב אחד ברקיע).
משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו לבנה של זהב. יניחנה על ראשו שמא נאה לו אין נאה לו. אבל מה עשה לה בחכמתו ובתבונתו נוטל הימנו משקל כחצי סלע ועשאו חוט של זהב ותלאו בצוארו.
זהו שבחו של הקדוש ברוך הוא יהא שמו הגדול מבורך לעלם ולעלמי עלמיא ברא כוכבים ברקיע ונתן לכל אחד ואחד מקום בפני עצמו.
אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם. אמרו חכמים גלגל חמה מהלך חמש מאות שנה בא וראה מאיזה מקום הוא יוצא ולאיזה מקום הוא נכנס. שמא קולו הוא נשמע בהליכתו ביציאתו או בביאתו או שמא יראה לבריות בכניסתו וביציאתו.
וכשם שגלגל חמה מהלך חמש מאות שנה כך עץ החיים מהלך חמש מאות שנה שנאמר מה גדלו מעשיך ה' (תהלים צב ו).
דבר אחר: מה גדלו מעשיך ה' — בא וראה כמה מיני בהמות ומיני חיות ומיני עופות יש בעולם וכמה מיני דגים יש בים שמא קולו של זה דומה לזה או מראה של זה דומה לזה או שמא דעתו של זה דומה לזה או שמא טעמו של זה דומה לזה. הא לא קול ולא מראה ולא דעה ולא טעם של זה דומה לזה. וכך שנו חכמים במשנה להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומות זה לזה ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע את כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד דומה לחבירו. לכך נאמר: מה גדלו מעשיך ה'.
דבר אחר: למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל — והלא הם קבועין במקומן ואין זזין משם לעולם? אלא אף על פי שהכל שלו והכל מעשה ידיו אין שמחתו בכל אלא עם זרעו של אברהם בלבד. שנאמר יום ליום יביע אומר (תהלים יט ג). מה טיבן של שני ימים הללו? אלא זה יומו של משה שבישר יומו של יהושע שנאמר היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך (דברים ב כה) ושמא תאמר הואיל והקדוש ברוך הוא הרג את סיחון ואת עוג מי הגיד לכל באי עולם אלא זה חמה שעמדה לו למשה והיכן מצינו שעמדה לו חמה למשה בשעה שעשה מלחמה עם עמלק שנאמר וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (שמות יז ב) וכי עד אותה שעה לא בא השמש שכתב עד בא השמש אלא זה חמה שעמדה לו למשה.
והיכן מצינו שבישר משה יומו של יהושע שנאמר (שמות יז יד) ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע. אמר לו: יהי רצון שתעמוד לך חמה כדרך שעמדה לי. והיכן מצינו שעמדה לו ליהושע? בשעה שעשה מלחמה עם מלכי האמורי בגבעון, שנאמר: אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון (יהושע י יב), וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים (יהושע י יג).
דבר אחר:
יום ליום יביע אומר — זה תורה נביאים וכתובים.
ולילה ללילה יחוה דעת — אלו המשניות.
אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם — אלו ההלכות.
בכל הארץ יצא קום — אלו ההגדות שמקדישין שמו הגדול בהן.
דבר אחר:
בכל הארץ יצא קום — אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שנתנו לרבים ומאזינין לשמוע דברי תורה (נ"י שנתנו ליחיד ומאזינין לשמוע דברי תורה).
ובקצה תבל מליהם — זה ארץ ישראל שהיא תבלו של עולם.
לשמש שם אוהל בהם — משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו אבנים טובות ומרגליות בתוך ביתו. ובקשו בני מדינתו לקנות ממנו בדמים בסתר. ואמר להם איני נותן לכם בסתר אלא בפרהסיא כך הקדוש ברוך הוא יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים כשנתן התורה לישראל לא נתנה אלא בגלוי, שנאמר: לא מראש בסתר דברתי (ישעיה מח טז), ואומר לא בסתר דברתי במקום ארץ חושך (ישעיה מה יט).
והוא כחתן יוצא מחופתו — מה חתן זה נכנס בטהרה ויוצא בטומאה, כך גלגל חמה יוצא בטהרה ונכנס בטומאה. ואינו רוצה לצאת למחרתו עד שמזרקין בו חצים ואומרים לו וכי לרצונך אתה יוצא?לכך נאמר: והוא כחתן יוצא מחופתו.
משלו משל למה הדבר דומה – למלך שעשה סעודה לבנו והיו עבדיו ובני ביתו מסובים לפניו כל שבעה ונפטרו ממנו כל אחד ואחד והלך לו לביתו לשלום. לימים בא אחד מהם, אמרו למלך: פלוני בא. נתעטף המלך ויצא לקראתו, ואמר לו: בא בשלום משוך שעה אחת עד שיגיע שעת הסעודה וכך השני. כך הצדיקים דומים בעולם הזה ובשעה שנפטרים לבית עולמם אומרים לו בא בשלום שנאמר יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו (ישעיה נז) כאדם שמקבל אורחיו בשמחה ובסבר פנים יפות שנאמר ישיש כגבור לרוץ אורח. מכאן אמרו, הצדיקים נענשים אפילו על הקלות והרשעים אין נענשים אלא על החמורות. צא ולמד, ממשה ואהרן נדב ואביהו שלא נענשו אלא על הקלות ומנין שהרשעים אין נענשים אלא על החמורות צא ולמד מירבעם אחז ומנשה שלא נתחייבו אלא עד שמלאו את כל העולם עבירות משלו. משל משל למה הדבר דומה, למלך שהיה יושב על כסאו והיו זקני מדינתו יושבין לפניו כיון שאמר אחד מהן דבר שלא כהוגן פוגע בו מיד, והעומדים בחוץ ממתין להם עד שמגיע דינה של גיהנם. שנאמר: מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו.
הכל בעבור מה?
בעבור תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברא מאירת עינים יראת ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדו הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. מכאן אמרו חכמים, כל זמן שבני אדם מבטלין מן התורה מבקש הקדוש ברוך הוא להחריב את העולם שנאמר הבו לה' בני אלים (תהלים כט) ואין אלים אלא מלאכי השרת. אמר הקדוש ברוך הוא: על שהרביתי בני האדם כעופות השמים וכדגי הים אינם עושים לי רצוני לכן הסתרתי פניי מהם.
הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו — ואין כבוד אלא תורה, שנאמר: ישימו לה' כבוד ותהלתו באיים יגידו (ישעיה מב). ואומר: תנו לה' אלקיכם כבוד וגומר (ירמיה יג טז)
השתחוו לה' בהדרת קודש — מכאן אמרו, אל יעמוד אדם בתפלה עד שיאמר הלכה אחת או פסוק אחד. לכך נאמר: השתחוו לה' בהדרת קודש.
קול ה' על המים — אין מים אלא תורה, כך שנו חכמים: הזהרו בדבריכם שמא תורו דבר אחד שלא מן התורה ותתחייבו עליו מיתה לשמים ואף התלמידים הבאים אחריכם יורו משמיכם דבר אחד שלא מן התורה ויתחייבו עליו מיתה לשמים ח"ו ונמצא שם שמים מתחלל.
אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים — על ששפכתי לכם דברי תורה כחלב וכשמן המורק מכלי אל כלי ואין קולו נשמע, לכך נאמר: אל הכבוד הרעים
ה' על מים רבים קול ה' בכח קול ה' בהדר — משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנים גדולים מהם בעלי תורה נביאים וכתובים ובעלי משנה וגמרא ובעלי משא ומתן. נשא אשה אחרת עניה והיה לו בנים ממנה, שיגרן למקרא ומשנה וגמרא ודרך ארץ והיה יושב ומצפה מתי יהיו כבנים הגדולים. לימים באו אצלו (נ"י בא אצלם) ואין בידם לא מקרא ולא משנה ולא דרך ארץ. והיה יושב לפניהם ואומר: בתים שבניתי ושדות שקניתי וכרמים שנטעתי לאלו למה עשיתי כל אלו? כך ישראל דומין בעולם הזה בפני אביהם שבשמים בשעה שאין בהם דברי תורה, לכך נאמר: קול ה' בכח קול ה' בהדר
קול ה' שובר ארזים — אלו בני אדם שהם פקחין בדברי העולם הזה במשא ומתן ובכל מלאכות ואין בהם דברי תורה אינם משולים אלא כארז. מה ארז אינו מוציא פירות, כך כל מי שאין בו דברי תורה נמשל הוא כארז. שנאמר: ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו (עמוס ב ט)
וישבר ה' את ארזי הלבנון — אלו בני אדם שהיו בבית ראשון שהיו מפוקחין ועומדין במקומם ולא היה בהם דברי תורה, לכך נאמר: וישבר ה' את ארזי הלבנון וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים.
מכאן אמרו החכמים, המבעט ביסורין כופלין אותם עליו.
משלו משל למה הדבר דומה?
לבעל הבית שהיה לו פרה מבעטת ונתן בה חבל של עשר אמות והיתה מבעטת ונתן בה חבל של חמשים אמות, שנאמר: כי כפרה סוררה סרר ישראל (הושע ד טז) הא למדת, שכל המבעט ביסורין סימן רע לו.
אמרו חכמים: וכי לא בדין עונותיו באו עליו היסורין אתמהא. אלא באו עליו היסורין על ידי שעשה דברים מכוערים ודברים שאינם ראויים והוא בידיו עוקר את עצמו מן העולם הזה ומן העולם הבא. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם באים ללמוד דרכי בואו ולמדו מאנשי דור המדבר שאף על פי שעשו את התורה כל ימיהם כיון שאמרו לפני דבר שלא כהוגן הפגעתי בהן מיד, לכך נאמר: קול ה' חוצב להבות אש קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש.
חזר הקדוש ברוך הוא לרצות את ישראל, ואמר להם בני'י נשבע אני בכסא הכבוד שלי שאפילו תינוק בבית רבו עוסק בתורה לשמי שכרו מונח לפני ובלבד שיהא שמור מן העבירה. ואפילו אין בידו של אדם אלא דרך ארץ ומקרא בלבד שכרו מונח לפני ובלבד שיהא שמור מן העבירה. ואפילו אין בידו של אדם לא מקרא ולא משנה אלא משכים ומעריב לבית הכנסת ולבית המדרש וקורא קריאת שמע בעבור שמי הגדול שכרו מונח לפני ובלבד שיהא שמור מן העבירה.
למה ישראל דומין בעולם הזה לפני אביהן שבשמים?
לאילה זו שמעברת בצער ויולדת בצער תחלתה קשות ונחת רוח בסוף, שנאמר: קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד. באותה שעה יהיה כל העולם מרתיע ויאמרו שמא בא מבול לעולם לאבד את העולם שנאמר ה' למבול ישב. השיבה רוח הקודש אותם ואומרת להם: לא בא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אלא לעשות משתה לבניו. ויאמר לא באתי אלא למלוך על כל העולם, שנאמר: וישב ה' מלך לעולם.
ומפני מה אני מולך?
מפני שאתם מפרכסין במעשיכם הטובים ובתלמוד תורה, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.