ביאור:מלכים א ו ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חלונות שקופים אטומים
[עריכה]האם בית המקדש שבנה שלמה היה פתוח? לא ברור:
(מלכים א ו ד): "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים"
מצד אחד מסופר ששלמה עשה לבית חלונות שקופים, מצד שני נאמר שהם היו אטומים. המפרשים הסבירו בכמה דרכים:
1. יש שהסבירו שהחלונות היו לא סימטריים - היה הבדל בין צידם החיצוני לצידם הפנימי: " "תנא: שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ [ולפי גירסה אחרת: שקופין מבחוץ ואטומים מבפנים] - לא לאורה אני צריך" " ( מנחות פו ב , ודומה לזה במדבר רבה טו ב ) : החלונות היו בנויים באופן שמאפשר מעבר אור מבפנים החוצה, ולא מבחוץ פנימה - בדיוק להיפך מהמקובל בבתי מגורים. הרעיון הוא, שה' אינו צריך לקבל אור מהעולם, הוא רק נותן ומאיר לעולם; בית המקדש לא נבנה כדי לקבל אלא רק כדי לתת.
איך בדיוק נראו החלונות? יש מפרשים שהם היו בצורת פירמידה, צרים מבפנים ורחבים מבחוץ ( רש"י ) ; וייתכן שהם היו עשויים מחומר מיוחד שמעביר אור רק בכיוון אחד.
- הבעיה בפירוש זה היא, שהפסוק אינו מבדיל בין הפנים לבין החוץ - לא נאמר שהחלונות היו שקופים מבפנים ואטומים מבחוץ, ולכאורה אפשר לפרש את הפסוק בדיוק להיפך - שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים (ואכן, בתלמוד ישנן שתי גרסאות).
2. ויש שהסבירו שהחלונות היו " "סתומים במחיצה בהירה כזכוכית וכיוצא, להשקיף דרך שם, ועם כי היו סתומים" " ( מצודות ) - כמו חלונות הזכוכית ששמים במטוסים, ובימינו גם באוטובוסים ובמשרדים ממוזגים - חלונות החוצצים בין הפנים לבין החוץ, אך עדיין מאפשרים להשקיף מבפנים החוצה או מבחוץ פנימה. בית המקדש הוא מרחב נפרד וסגור, אך עדיין פתוח לראיה והתבוננות.
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]ישנם פסוקים נוספים המלמדים שהנוכחות האלהית מפיצה אור המעמיד בצל את אור השמש:
- (ישעיהו ס יט): "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך"
- (יחזקאל מג ב): "והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים, והארץ האירה מכבדו"
- ולפי חלק מהפירושים, גם יעקב שם לב לעובדה זו כשהגיע לבית אל, (בראשית כח יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש"( פירוט ).
שקופים
[עריכה]התואר שקוף הוא מאותו שורש של המילים השקיף, נשקף , שפירושן הביט מלמעלה למטה ; כך פירש רש"י על הפסוק : " "שקופים - לשון ראייה ופתיחה והשקפה, פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים, קצרים מבפנים, שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה" ".
התואר שקוף הוא גם מאותו שורש של המילה משקוף , שפירושה מסגרת המצרה את הפתח מבפנים; כך פירש רש"י על התלמוד : " "שהמשקופין של חלונות, היינו צר שבחלון היו מבפנים, והרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ, להוציא אורה לעולם" ".
תגובות
[עריכה]שקף עניינו גם בלט
שופטים ה כח: "בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו"
4.שמואל ב ו טז: "והיה ארון ה' בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז לו בלבה"
משלי ז ו: "כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי"
כשאדם מצפה / דואג , הוא לא עומד סתם מעבר לחלון ומביט
אלא נשקף בעד החלון = מוציא ראשו מעבר לחלון
זאת אומרת החלונות היו בולטים החוצה
בחוברת קדמוניות - בעניין מקדש עין דרה בסוריה , הכותב מפרש בצורה דומה
מין מסגרות בולטות דמויות חלון בקירות
- -- אביתר כהן, 2010-07-26 08:00:30
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חלונות שקופים אטומים
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-26.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-06-04