ביאור:מלכים א ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלכים א ו ה: "וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת יצוע[יָצִיעַ] סָבִיב, אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב, לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר; וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ו ה.


מגרעות ומעלות[עריכה]

בית המקדש שבנה שלמה היה מורכב מאולם אחד מרכזי, ומסביבו יציע ובו צלעות - חדרים קטנים: "יציע - שם חדר מה, ונקרא יציע וצלע: יציע היה נקרא על שם שהוא מקום צנוע, וצלע היה נקרא על שם שהוא בצלע בצד הבית" (מצודות). במקורות אחרים הוא נקרא גם תא (בבלי בבא בתרא סא א).

היציע הקיף את קירות הבית סביב להיכל ולדביר, כלומר, הוא היה צמוד לקיר הדרומי של ההיכל ושל הדביר, לקיר המערבי של הדביר, ולקיר הצפוני של הדביר ושל ההיכל; הוא הקיף את הבית מדרום, מערב וצפון (בצד המזרחי היה האולם). התרשים הבא מתאר את האולם, ההיכל, הדביר והיציע במבט מלמעלה (מזרח בצד ימין):

היציע במבט מלמעלה.png

למה נועד היציע? כמה תשובות:

1. "בבניין הצדדי היו שמורים כלי המקדש המרובים ואוצרותיו" ( ברוריה בן דוד וייס );

2. וייתכן שהחדרים שימשו גם למגורי כהנים ולויים.

היציע היה בנוי בשלוש קומות:

(מלכים א ו ו): "היצוע[הַיָּצִיעַ] הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת".

מגרעות - מהשורש גרע, שעניינו חיסרון (ראו ביאור:ערכי לשון הקודש - גרע ).

הדרך הטבעית לבנות את היציע היתה לחבר אותו במסמרים לקירות הבית מבחוץ; אולם, שלמה לא רצה לעשות חורים בקירות הבית, ולכן מלכתחילה עיצב את קירות הבית באופן שיאפשר להשעין עליהם את היציע, בלי מסמרים: "קומת התא חמש אמות, וכשעולה כותל ההיכל חמש אמות גורע את עוביו וכנס בו אמה לפנים, והניח על אותה כניסה ראשי קורות גג עליית התא שהיא קרקעית לאמצעית, וכשעולה עשר כנס אמה להניח ראשי קורות עליית האמצעית שהיא קרקע העליונה, נמצאת אמצעית רחבה מן התחתונה אמה והעליונה רחבה מן התיכונה אמה, לבלתי אחוז בקירות הבית - שלא לדבק ראשי הקורות דרך נקבים בקירות הבית, שקלקול החומה הוא, ואינו דרך נוי" (), "לבלתי אחז - רצה לומר, לבל עשות כדרך הבנאים, הבונים בנין נמוך נשען לגבוה ממנו, אשר דרכם לעשות חורים ונקבים בבנין הגבוה להכניס ולאחוז בו קורות תקרת בנין הנמוך" (מצודות). ראו בתרשים הבא, במבט מהצד:

היציע במבט מהצד.png


מעבר לפתרון ההנדסי, יש כאן גם רמז - דווקא המגרעות שבקיר הבית מאפשרות לצלעות לעלות ולגדול מקומה לקומה; דווקא המגרעות והחסרונות שאנחנו רואים במציאות, הם שמאפשרים לנו להשתפר ולהתעלות (ע"פ גליה) .

גובה כל קומה היה 5 אמות:

(מלכים א ו י): "וַיִּבֶן אֶת היצוע[הַיָּצִיעַ] עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים".

"חמש אמות קומתו של כל אחד ואחד, הרי גובהן חמש עשרה אמות, לבד עובי התקרה" (רש"י).

גובה המקדש כולו היה 30 אמות, ומכאן שהיציע תפס רק חצי מגובה המשכן - רק את 15 האמות התחתונות.

הכתוב מתאר את גובהו ואת רוחבו של כל תא, אולם לא את אורכו, ולכן אי אפשר לדעת כמה תאים היו; חז"ל השלימו מידע זה במשנה: "ושלשים ושמונה תאים היו שם, חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום, ושמונה במערב. שבצפון ושבדרום, חמשה על גבי חמשה, וחמשה על גביהם. ושבמערב, שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהם. ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו. ובקרן" "מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל. התחתונה, חמש, ורובד שש. והאמצעית, שש, ורובד שבע. והעליונה, שבע, שנאמר היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה." " ( משנה מדות ד ג-ד )

ב-15 האמות העליונות היו החלונות, (מלכים א ו ד): "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים".

המבנה של שלוש קומות, עם חלונות למעלה, מזכיר את תיבת נוח, (בראשית ו טז): "צֹהַר תַּעֲשֶׂהָ לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂה"; וייתכן ששלמה רצה לרמוז, שהמקדש הוא כמו "תיבת נוח" רוחנית - מי שמגיע למקדש ניצל מטביעה בעולם החומריות שמסביב.

לעיון נוסף[עריכה]

הסבר הנדסי וארכיאולוגי על מקדש שלמה, עם תרשימים מדוייקים יותר, ניתן למצוא בהרצאה מקדש שלמה , מאת פרופ' נ' אביגד,דברים שנאמרו בחוג העיון בתנ"ך בפגישה הפ"ג.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מגרעות ומעלות


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-25.


קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-06-06