משנה מידות ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ד · משנה ד | >>
התחתונה, חמש, ורובד שש.
והאמצעית, שש, ורובד שבע.
והעליונה, שבע, שנאמר (מלכים א ו, ו) "היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה".
הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ,
- וְרוֹבֵד שֵׁשׁ;
- וְהָאֶמְצָעִית, שֵׁשׁ,
- וְרוֹבֵד שֶׁבַע;
- וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע.
- שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ו):
- "הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ
- "וְהַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ
- "וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּה":
התחתונה חמש - ורובד שש,
- האמצעית שש - ורובד שבע,
- והעליונה שבע,
- שנאמר: "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה,
- והתיכונה שש באמה רוחבה,
- והשלישית שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו ו).שבצפון - לשכת העץ, ולשכת הגזית, ולשכת הגולה.
- לשכת העץ -
- אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
- אבא שאול אומר: לשכת כוהן גדול היתה אחר שתיהן,
- וגג שלשתן - שוה.
- לשכת הגולה - שם היה בור הגולה,
- והגלגל נתון עליו,
- ומשם מספקין מים - לכל העזרה.
- לשכת הגזית - שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה,
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
- לובש שחורים, ומתעטף שחורים - ויוצא והולך לו.
- ושלא נמצא בו פסול -
- לובש לבנים, ומתעטף לבנים - ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים,
- ויום טוב היו עושין - שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן,
- וכך היו אומרין: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן".
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
היציעים הם הגזוזטראות המקיפות להיכל מבחוץ, והיתה גזוזטרא אמצעית יותר רחבה מן התחתונה, והעליונה יותר רחבה מן האמצעית, כדי שלא יהא אפשר להידבק בכותל, והוא מה שנאמר "כי מגרעות נתן לבית"(מלכים א ו, ו) וגו', וכן היה מוקף כל ההיכל מבחוץ לכותל המסבה שלוש גזוזטראות כצורה זו:
התחתונה חמש - מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים, דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית משלש רוחות מערב צפון ודרום, והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים. היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה, שש באמה רחבה, לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע, נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים. וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה, ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה. וזהו שנאמר (מלכים א ו) כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורין בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות:
התחתונה ה' ורובד ו'. פי' הר"ב מחוץ לכותל המסבה כו'. לפי שכותל המסבה היה הולך ומיצר כו'. וכך פירש הרמב"ם ולדבריהם היה החלל שבכותל מסיבה צר מאד. לפי שכותל זה שבו המגרעות היתה על כל פנים ב' אמות וחצי כדי שביציע העליונה יהיה לפחות עובי הכותל חצי אמה שלשיעור יציעות שבבנין שלמה היה גובה היציע חמש אמות. ולפי מה שנתבאר לעיל שהדיוטא התחתונה משלשה דיוטאות שבתאים היתה כגובה האוטם היתה בגובה ו' אמות ומסתמא מדה וקצב אחת לשלשת הדיוטאוות. ותומה שגובהה שש או חמש אמות איננה ראויה שתהיה פחות מחצי אמה. כ"ש בארך רב כזה שהוא שבעים אמות. והנה הכותל השנית של החלל הזה שהיה גובהו י"ח או ט"ו אמות. לא תספיק לה חצי אמה נמצא שהחלל צר מאד. אבל לרש"י מתני' התחתונה כו'. אתאים גופייהו קאי ולהם היו מגרעות בכותל ההיכל שעוביו שש ממש לפירש"י. וכן פי' הרר"ש ועיין סוף פרקין מאי דקשיא נמי לפי פירש"י ובישובו מתישב ג"כ לפי' הרמב"ם:
ורובד. פי' הר"ב תקרה. ועיין בפירוש משנה ו' פרק דלעיל.
.אין פירוש למשנה זו
התחתונה חמש וכו': תוס' פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ב) ודר"פ המוכר את הבית. לשון הר"ס ז"ל התחתונה ה' וכו' מחוץ לכותל המסבה היו יציעים וכו' קשה לע"ד יציעים מאן דכר שמייהו ועוד לקמן דקתני מן הצפון לדרום שבעים אמה אמאי לא מני גם היציעים ועוד דקרא דכתיב היציע התחתונה חמש באמה רחבה כתיב כי מגרעות עשה לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית משמע שאלו היציעים סמוכים להיכל ואינם חוץ מכותל המסבה. ונלע"ד שהתחתונה דקתני פי' התא התחתונה דהיינו היציע התחתונה וקאי אמתני' דלעיל דקתני ל"ח תאים יהיו שם וכו' והתחתונה שבהם שהיא סמוכה להיכל ה' אמות והייינו כותל התא שש דקתני לקמן שכותל התא שש אמות החלל עם הכותל אמה עובי הכותל וחמש אמות חללו כנלע"ד ע"כ:
יכין
התחתונה חמשה: ר"ל דיוטא התחתונה של התאים סביב אוטם ההיכל בצפון מערב דרום, היה רוחב חלל כל אחד מהתאים הצפונים והדרומיים, מצפון לדרום ה' אמות. וכמו כן רוחב חלל הג' תאים המערביים, היה ה' אמות ממזרח למערב:
ורובד ששה: ר"ל מקום דריסת הרגלים שעל גבי תקרת הדיוטא התחתונה, והוא רוחב של חלל של כל תא מתאי האמצעים, ו' אמות, דהיינו אמה אחת יתירה מחלל תאי דיוטא שתחתיה. וזה מפני שהתקרות של התאים היו נסמכיו על כותל ההיכל, וכותל ההיכל מתמעטת בעוביה למעלה נגד תקרת דיוטא התחתונה, אמה אחת. לפיכך נתרחב חלל התאים שבהדיוטא האמצעית אמה אחת יותר מחלל התאים שבדיוטא התחתונה:
ורובד שבע: דנגד התקרה השנייה היה כותל ההיכל שוב מתמעטת בעביה אמה אחת, כדי להניח על אותה כניסה קירות התקרה שעל דיוטא שנייה:
והעליונה שבע: דמקום דריסת הרגלים של דיוטא השלישית שהיא העליונה של ג' הדיוטאות, היתה רחבה עוד אמה אחת יותר מאותה שתחתיה א"כ היה רחבה ז' אמות. וזה ג"כ מטעם הנ"ל, ששם כותל ההיכל שוב נתמעט מעוביה אמה אחת:
היציע התחתונה: ר"ל מקום דריסת הרגלים שעל רצפה של דיוטא התחתונה:
והתיכונה: ר"ל מקום דריסת הרגלים שעל רצפת האמצעית:
והשלישית: ר"ל רצפת העליונה:
שבע באמה רחבה: וסיפי' דקרא "כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה" ר"ל חומת ההיכל היתה עביה מתמעטת והולכת מבחוץ, אמה אחת נגד כל תקרה ותקרה של התאים. "לבלתי אחוז בקירות הבית" ר"ל כדי שלא יצטרך לעשות נקבים בכותל ההיכל לתחוב שם קורות של תקרת התאים. אבל השתא שכותל ההיכל מתמעט והולך נגד כל תקרה ותקרה כעין מדריגות, היה משכיב ומניח ראשי קורות התקרות של התאים על אותו מדריגה שנתמעט החומה על ידי זה, ועי' בציור בבועז ותבין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת