ביאור:משלי יב ב
משלי יב ב: "טוֹב יָפִיק רָצוֹן מה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ."
תרגום מצודות: איש טוב מוציא רצון מה', להביא טובה על כל העולם; ואיש מזמות, הנמשך אחר מחשבות לבו, הוא ירשיע את כל העולם, כי מכריעם לחובה.
תרגום ויקיטקסט: איש העושה טוב לזולת, יפיק רצון (פיוס ומחילה) מה' וה' יסלח לו על עוונותיו; אולם איש העושה מזימות לפגוע בזולת, ה' ירשיע אותו ולא ימחל לו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב ב.
דקויות
[עריכה]הדמויות
[עריכה]בפסוק שתי דמויות: מצד אחד טוב ומצד שני איש מזימות. מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת ואיש מזימות הוא המתכנן לפגוע בזולת, ומכאן: טוב הוא איש המתכנן לעזור ולהיטיב לזולת.
התוצאות
[עריכה]האיש הטוב יפיק רצון מה', וכנגדו איש-מזימות ירשיע. יש לפרש זאת לפי שלוש המשמעויות של המילה רצון:
1. רצון = חפץ-לב: ה' יעזור לאיש טוב למלא את רצונותיו הטובים (כדברי חז"ל במסכת אבות ב ד "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו"; וכן פירשו בפסוקנו הגר"א ורמ"ד ואלי פירוש ראשון). ולעומתו, איש מזימות ייכשל ולא יצליח להגשים את רצונותיו: "ירשיע - הוא היפך ההצלחה, כלומר, לא יצליח [במזימותיו], כלומר, כל דבר [ש]הוא עושה [יהיה] נגד רצונו, ויפיק היפך רצונו - שירשיע" (הגר"א).
- אולם, המשמעות המקובלת של הפועל ירשיע אינה היפך ההצלחה, אלא חיוב במשפט, כמו ב(שמות כב ח): "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ"*, (דברים כה א): "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע"*.
2. רצון = חיבה ואהבה: איש טוב מעורר בה' חיבה ואהבה כלפי העולם כולו (כדברי רש"י כאן "מוציא מן הקב"ה נחת רוח, להביא טובה לישראל ולעולם"). ולעומתו, איש מזימות "ירשיע - מחייב את הבריות להביא רעה. וכן הוא אומר 'וחוטא אחד יאבד טובה הרבה'" (רש"י, וכן מצודות ורמ"ד ואלי פירוש שני). ה' שוקל לפעמים את המעשים הטובים והרעים של כל האנושות יחד, ולכן איש טוב יכול לזכות את כל האנושות, ולגרום לה' להתייחס אליהם בחיבה ובשלום; ואיש רע עלול לחייב ולהרשיע את כל האנושות.
3. רצון = פיוס ומחילה: כאשר איש בעל כוונות טובות נכשל בחטא, ה' מתרצה לו ומתפייס עמו; אבל כאשר איש מזימות נכשל בחטא, ה' מרשיע אותו, "ולא ייכנס לו לפנים משורת הדין" (ר' יונה גירונדי, וכן יסוד מלכות). או: איש העושה טוב בין אדם לחברו, ה' מוחל לו על עבירות בין אדם למקום; אבל איש העושה מזימות בין אדם לחברו, ה' מרשיע אותו על כל עבירה קטנה. וכדברי חז"ל "המעביר על מידותיו - מעבירין על פשעיו".
הקבלות
[עריכה]הפסוק שלנו אומר, שאדם העושה מעשים טובים - מפיק רצון מה'. ספר משלי מתאר שני דברים נוספים שבזכותם האדם מפיק רצון מה':
- (משלי ח לה): "כִּי מֹצְאִי מצאי[מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*- הדוברת בפרק זה היא החכמה - מי שמחפש ומוצא חכמה מפיק רצון מה' (ראו שם בהרחבה).
- (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" - איש שהתאמץ ומוצא אשה - מפיק רצון מה'*.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-02