ביאור:כחש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כחש = שכחה מכוונת, התעלמות מחוב
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כחש
כחש הוא אופן התנהגות המביע התעלמות מקיומו של הזולת או מהתחייבות כלשהי כלפיו.
השורש כחש דומה מצד אחד לשורש כחד שעניינו "העלמת האמת", ומצד שני לשורש שכח; לכן ניתן לפרש שהוא כולל את שתי המשמעויות - לכחש משמעו לשכוח בכוונה, לטעון "שכחתי" כאשר הטענה היא כחד ושקר:
ישנם אנשים המכחשים בה', כלומר, מתעלמים מקיומו או מהתחייבויות שלהם כלפיו, "שוכחים" אותו בכוונה:
- ביאור:יְהוֹשֻׁעַ כד27 : "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם 'הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאֵת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה, כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה’ אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ, וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאֶלֹהֵיכֶם'" - האבן תזכיר לכם, לא תוכלו לשכוח בכוונה.
- (יהושע ז יא): "חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם"- "שכחו" בכוונה את החרם.
- (ישעיהו ל ט): "כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים, בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה’"- מתעלמים מקיומו של ה' ולכן לא רוצים לשמוע את תורתו.
- (ישעיהו נט יג): "פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בה' וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ, דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר"
- (ירמיהו ה יב): "כִּחֲשׁוּ בה' וַיֹּאמְרוּ 'לֹא הוּא, וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה'"
- (איוב לא כח): "גַּם הוּא עון פְּלִילִי, כִּי כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל"
- (משלי ל ט): "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי ה', מִי וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי"
וישנם אנשים ש"מכחשים" בבני אדם, כלומר מתעלמים מקיומם או מהתחייבויות כלפיהם, "שוכחים" בכוונה את מה שהם חייבים להם:
- (ויקרא ה כא): "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בָּהּ', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ בִתְשׂוּמֶת יָד או בְגָזֵל או עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. או מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה"( פירוט )
- (ויקרא יט יא): "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ"
מצד שני, ישנם גם אויבים ש"מכחשים" באויביהם, כלומר מתעלמים מהעובדה שהיו אויבים, מתכחשים ל"חובתם" להיות אויבים, ומציגים את עצמם כידידים ( דוגמאות ).
' בימינו, כשאומרים שמישהו מכחיש', מתכוונים שהוא פשוט סותר את הטענה שמופנית כלפיו; אך בלשון המקרא, לשורש כחש יש בדרך-כלל משמעות שלילית, כמו בפסוקים:
- (הושע ד ב): "אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ, וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ"
- (הושע ז ג): "בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ, וּבְכַחֲשֵׁיהֶם שָׂרִים"
- (הושע י יג): "חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ - כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ"( פירוט )
- הושע יב א: " "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל" "," "וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן" "
- (נחום ג א): "הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף"
- (תהלים נט יג): "חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ"
ולכן נראה שהמשמעות שונה במקצת, כפי שהסברנו.
כשאדם משקר לה', או משקר בקשר לה', הדבר משול לכפירה בה', ולכן משתמשים לפעמים בשורש כחש:
- בראשית יח טו: " "וַתְּכַחֵשׁ" "שָׂרָה לֵאמֹר" "'" "לֹא צָחַקְתִּי" "'" "כִּי יָרֵאָה" ";" "וַיֹּאמֶר" "'" "לֹא כִּי צָחָקְתְּ" "'" "
- - שרה כביכול "שכחה" שה' רואה ללבב, ולכן הרשתה לעצמה לשקר. או: שרה "שכחה בכוונה" את המעשים שלה עצמה, וטענה שלא עשתה אותם.
- (מלכים א יג יח): "וַיֹּאמֶר לוֹֹ 'גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם', כִּחֵשׁ לו"[הנביא הזקן מבית-אל אמר לאיש-האלהים מיהודה]: הנביא כפר בנבואתו שלאיש הא-להים, ולכן הרשה לעצמו לומר לו שיעבור עליה; או: הנביא ניסה לגרום לאיש הא-להים לכפור בנבואתו ולפעול בניגוד לה.
- (זכריה יג ד): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ"- נביאי השקר גורמים לבני ישראל לכפור בה'; או: נביאי השקר כופרים בנבואה ומתנהגים כאילו כל אחד יכול להיות נביא אם רק ילבש את הבגדים המתאימים...
כמה פסוקים מדברים על יצורים חיים או צמחים ש"מכחשים"; הכוונה, בהשאלה, שאותם יצורים "שוכחים בכוונה" את תפקידם, מתעלמים מחובתם כלפי הבריאה:
- (הושע ט ב): "גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ"- התירוש מתעלם מחובתו כלפי הגפן או כלפי הארץ, כלומר הגפן לא מפיקה תירוש.
- (חבקוק ג יז): "כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל..."- הזיתים מתעלמים מחובתם כלפי העצים או כלפי הארץ, כלומר עצי הזית לא נותנים יבול.
- (תהלים קט כד): "בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן"- הבשר שלי "שוכח" ומתעלם מהשומן, כלומר מאבד שומן. ומכאן, בלשון ימינו, התואר " כחוש " שמשמעו "רזה מאד.
פסוקים נוספים
[עריכה]פירושים נוספים
[עריכה]" "כחש קרוב אל כעס: כעס הוא רוגז אמיתי ומוצדק על התנהגות בלתי הוגנת, ואילו כחש הוא רוגז מלאכותי על תביעה מוצדקת - שהנתבע מייחס לה חוסר הגינות. נמצא כחש ב- = לכפור בתביעה מוצדקת. ומכאן, בדרך כלל: להתנהג בניגוד לציפיה מוצדקת. כך ובשרי כחש משמן, כחש מעשה זית. לפי זה יש לבאר כך את בני נכר יכחשו לי: אני טוען, שהם עוינים לי, אך הם דוחים את טענתי מתוך רוגז מלאכותי. רק בשני מקומות נראה, שכחש מציין רמאות גרידא: למען כחש, כיחש לו" " (רש"ר הירש על ויקרא ה כא) .
דיון
[עריכה][מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1334303 ]
הפרעתוני: לא הבנתי מה הניע אותך לנוע מכיוון ה'שקר' החמור וזהו.
הגיזרון ל'שכח' הוא מפוקפק ביותר. צריך עיון גם הקשר בין 'כחש' של שקר ל'כחש' של רזון. אני אפילו מעלה ניחוש שאין זו אותה ח' מקורית. כל הפסוקים שהבאת, על כל פנים, מתפרשים בפשטות בלי הצורך בהגדרה המקורית הזו, שאין לה מקור ברור.
"אראל: הפירוש המקובל בדברי המפרשים הוא דווקא לא שקר אלא כפירה;
אני ניסיתי למצוא פירוש אחד שמשלב את המשמעות "כפירה" עם המשמעות בפסוקים "וייכחשו אויביך לך", וזה מה שיצא..."
הפרעתוני: בדקתי באבן שושן וראיתי שגם הוא משער שייתכן ש"כחש" במובן של שקר נגזר מ"כחש" במובן של רזון (ולא כמו ששיערתי, שייתכן שאין קשר בין המילים). כמובן שאינו סבור כמוך ביחס לשאר.
על כל פנים "וייכחשו אויביך לך" אפשר לפרש מלשון רזון.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כחש - שכחה מכוונת, התעלמות מחוב
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-15.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kxj