כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)

כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות) מתוך

כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987

---

ק״ת תשמ״ז, 1109; תשמ״ח, 25, 912; תשמ״ט, 806; תש״ן, 603, 760, 970; תשנ״א, 35, 293, 851; תשנ״ב, 1037, 1354; תשנ״ג, 1162, 1162; תשנ״ד, 16, 850; תשנ״ה, 1582, 1698; תשנ״ז, 160, 340, 861, 1135; תשנ״ח, 707; תש״ס, 35, 779; תשס״א, 168; תשס״ו, 1179; תשס״ז, 784; תשס״ח, 382; תש״ע, 94, 447, 1310, 1313; תשע״א, 116, 117, 398, 706, 1070, 1070, 1140; תשע״ב, 466, 467, 1633; תשע״ג, 341, 661, 1430; תשע״ד, 380, 381, 1150, 1438, 1439, 1716; תשע״ה, 27, 503, 505, 1136, 1310; תשע״ו, 438, 441; תשע״ז, 436, 809, 1280; תשע״ח, 608, 746, 2230, 2230, 2231; תשע״ט, 1664, 1667, 3089, 3452; תש״ף, 273, 1661; תשפ״א, 1118, 3498; תשפ״ב, 1318, 3276; תשפ״ג, 657, 840, 1118, 1144, 1224, 1674, 2010, 2013; תשפ״ד, 228, 2785, 3060, 3064.

עדכון סכומים: ק״ת תשנ״ד, 691, 913, 1269, 1317; תשנ״ה, 288, 591, 592, 1357, 1681; תשנ״ו, 45, 442, 1003; תשנ״ז, 105, 476, 535, 926, 985, 1127; תשנ״ח, 121, 400, 548, 787, 1168, 1317; תשנ״ט, 197, 201, 202, 902, 905, 907; תש״ס, 118, 121, 123, 659, 663, 664; תשס״א, 210, 211, 861, 862, 971; תשס״ב, 206, 207, 439, 858, 861, 862; תשס״ג, 20, 199, 560, 706, 706; תשס״ד, 7, 180, 941, 945; תשס״ה, 355, 960, 963; תשס״ו, 176, 467, 1089, 1091; תשס״ז, 435, 437, 439, 879, 1049, 1051; תשס״ח, 94, 250, 1004, 1146; תשס״ט, 313, 1139; תש״ע, 959; תשע״ב, 1581; תשע״ג, 1509; תשע״ד, 1576; תשע״ו, 1484; תשפ״ד, 1139, 1362.

---

בתוקף סמכותה לפי סעיף 112 לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות סעיף 113 לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תשפ״ג־3, תשפ״ג־7, תשפ״ד־3]

בכללים אלה –

”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;

”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;

פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954).

”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה שבתוספת, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה:

(1)

שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%;

(2)

הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו;

”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב;

”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן בכללי הפקה והולכה;

”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה בסעיף 124יא לחוק;

”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;

”כללי המועצות האזוריות“ – כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017;

”כללי הספקים המקומיים“ – כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994;

”כללי הפקה והולכה“ – כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017;

”כללי חישוב עלות“ – כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כללי רישיון“ – כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014;

”כללי שירותי תשתית“ – כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011;

”כללי התעריפים“ – כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת;

”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות;

”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976;

”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;

”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה:

(1)

כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;

(2)

כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית;

(3)

כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה בכללי הפקה והולכה;

”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי סעיף 20יא לחוק (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו;

”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה;

”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה;

”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;

”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי סעיף 33א לחוק;

”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית;

”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים;

”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה:

(1)

חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי חוק מדידת מים, התשט״ו–1955, ומחייבים אותם לפי חשבון מים;

(2)

צרכן שיתופי;

(3)

אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין;

”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי;

”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי או ספק כפרי רב־יישובי;

”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994;

”ספק כפרי רב־יישובי“ – ספק מקומי שקיבל רישיון ספק כפרי רב־יישובי כמשמעותו בפרק ג׳2 לכללי רישיון;

”ספק רב־רשותי“ – (הוראת שעה מיום 1.7.2024 עד יום 31.12.2024): ספק שהוא מועצה אזורית, ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד ושאינו ספק כפרי רב־יישובי;

”ספק רב־רשותי אזורי“ – (נמחקה);

”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית;

”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון;

”צרכן ביתי“ – (נמחקה);

”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, סיווג לפי הפקודה האמורה כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה:

(1)

היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור;

(2)

היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית;

(3)

כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה;

”רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 23(ב) לחוק;

”רישיון החדרה“ – כמשמעותו בסעיף 44ב לחוק;

”ש״ח“ – שקלים חדשים;

”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;

”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות החוק ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור.

2.

הספקת מים לפי תעריפים [תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3]

(א)

מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם בסעיף 116 לחוק.

(א1)

דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי סעיף 33א(ב) לחוק יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי כללי הפקה והולכה, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה.

(ב)

הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה.

(ג)

חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

3.

מס ערך מוסף [תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3]

למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין.

4.

סייג לתחולה [תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3]

התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה.

5.

חיוב בתעריפים לפי רשיון [תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3]

החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו.

6.

התחשבנות בין מקורות והצרכן [תיקון: תשס״ז]

(א)

צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות.

(ב)

בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת.

6א.

ריבית [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־4]

(א)

תשלום לפי סעיף 112 לחוק, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור בסעיפים 31 ו־32 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע״א–2011, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

(ב)

שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

7.

תעריפים למים למטרות צריכה שונות [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5, תשפ״ג־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד, [הודעות], תשפ״ד־3]

התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן:

(1)

מים לחקלאות

1.1

מים שפירים -

שם מפעל מקורות

תעריף בעד כמות המים המוקצית
בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק

1.1.1

(נמחקה)

1.1.2

(נמחקה)

1.1.3

(נמחקה)

1.1.4

(נמחקה)

1.1.5

(נמחקה)

1.1.6

(נמחקה)

1.1.6א

בשנת 2017 – 0.384;

בשנת 2018 – 0.487;

בשנת 2019 – 0.538;

בשנת 2020 – 0.589;

בשנת 2021 ואילך – 0.678;

1.1.7

2.092 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.777 ש״ח.

1.1.7א

מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים –

(1)

הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;

(2)

הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7.

1.1.7ב

מים שפירים ששימשו למדגה מתועש –

(1)

התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם;

(2)

בעד יתרת כמות המים –

(א)

אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק;

(ב)

אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק.

1.1.7ג

מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.974 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה.

1.1.8

(נמחקה).

1.1.9

תעריף לכמות מים נחרגת –

(1)

בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.763 ש״ח למ״ק;

(2)

בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2;

1.2

שפד״ן -

לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי –

1.2.1

תעריף לכמות מים נצרכת -

בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק;

בשנת 2023 – 1.685 ש״ח למ״ק ובהפחתה של 0.244 ש״ח למ״ק;

משנת 2024 ואילך – 1.464.

1.2.2

תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9.

1.3

קולחין -

1.3.1

תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי פקודת בריאות העם, 1940, עד לכמות המוקצית – 1.355.

1.3.2

תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1.

1.3.2א

(פקעה).

1.3.3

תעריף לכמות מים נחרגת –

(1)

בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;

(2)

בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;

1.3.4

(א)

קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי;

(ב)

דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים;

(ג)

את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן;

(ד)

הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים.

1.4

(נמחקה)

1.5

(פקעה)

1.6

מים מליחים

(1)

בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.571.

(2)

לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית –

א.

בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים;

ב.

בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים;

ג.

בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים;

ד.

בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים;

ה.

בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים;

ו.

בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים;

ז.

מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים.

(3)

מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים.

(3א)

מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים:

(א)

לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף [צ״ל: בפסקה] 1.6(2);

(ב)

הממוקמים באזור מורד:

(1)

בכל מקום, למעט אלה הזורמים לים תיכון – 85% מהתעריף בפסקת משנה (א);

(2)

הזורמים לים תיכון – 40% מהתעריף בפסקת משנה (א);

(ג)

הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א).

(3ב)

תעריף לכמות מים נחרגת –

א.

בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;

ב.

בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;

(4)

א.

קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות;

ב.

הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; מנהל הרשות רשאי להורות לגבי מים המופקים ממקור מסוים, כי קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים תיעשה בתדירות גבוהה יותר או בתקופת קביעה שונה, אם מצא שקיימת שונות גבוהה באיכות המים על פני השנה; הורה מנהל הרשות כאמור, יורה הוא גם על זהות מבצע קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים;

ג.

הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר);

ד.

הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו;

ה.

תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן;

ו.

נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;

ז.

על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים.

(5)

הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת.

(6)

פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום.

(7)

על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7.

1.7

מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה.

1.7א

מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם [צ״ל: ושאספקתם] למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה.

1.8

מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי כללי הפקה והולכה.

(2)

(נמחקה)

(3)

מים לכל צריכה אחרת

(א)

בפסקה זו –

”Z₁“ – התעריף הנקוב בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת;

”Z₂“ – התעריף הנקוב בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת;

”W“ – התעריף הנקוב בסעיף 4(1) לכללי התעריפים, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי;

”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;

”D₁“ – התעריף הנקוב לכל חברה ולכל ספק כפרי רב־יישובי, כפי שמופיע בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות או בתוספת התשיעית ב׳ לכללי המועצות האזוריות, לפי העניין, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת;

”D₂“ – התעריף הנקוב לכל חברה ולכל ספק כפרי רב־יישובי, כפי שמופיע בתוספת השניה לכללי חישוב עלות או בתוספת התשיעית ב׳ לכללי המועצות האזוריות, לפי העניין, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת;

”D₃“ – התעריף הנקוב לכל חברה ולכל ספק כפרי רב־יישובי, כפי שמופיע בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות או בתוספת התשיעית ב׳ לכללי המועצות האזוריות, לפי העניין, כתעריף לגינון ציבורי;

”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה ולכל ספק כפרי רב־יישובי, כפי שמופיע בסעיף 6 לכללי התעריפים, כתעריף לשירותי ביוב או בתוספת התשיעית ב׳ לכללי המועצות האזוריות, לפי העניין;

”R₂“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;

”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי כללי התעריפים, בהפחתה של D₃ ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה;

”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון.

(ב)

בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות –

3.1

מים שפירים –

3.1.1

לספק חד־רשותי –

3.1.1.1

– בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.840 ש״ח למ״ק;

3.1.1.2

– בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.524 ש״ח למ״ק;

3.1.1.3

– בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה בכללי רישיון – 4.973 ש״ח למ״ק;

3.1.1א

לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון הפקה –

3.1.1.1א

בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.763 ש״ח למ״ק;

3.1.1.2א

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.447 ש״ח למ״ק;

3.1.1.3א

בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כמשמעות מונחים אלה בכללי רישיון – 4.896 ש״ח למ״ק;

3.1.1א1

(הוראת שעה מיום 1.7.2024 עד יום 31.12.2024): לספק רב־רשותי –

3.1.1.1א1

– בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.454 ש״ח למ״ק;

3.1.1.2א1

– בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.138 ש״ח למ״ק;

3.1.1.3א1

– בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה בכללי רישיון – 4.587 ש״ח למ״ק;

3.1.1א2

(הוראת שעה מיום 1.7.2024 עד יום 31.12.2024): – לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון הפקה –

3.1.1.1א2

בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.321 ש״ח למ״ק;

3.1.1.2א2

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.005 ש״ח למ״ק;

3.1.1.3א2

בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה בכללי רישיון – 4.454 ש״ח למ״ק;

3.1.1א3

(נמחקה);

3.1.1א4

(נמחקה);

3.1.1ב

לספק אחר בתחום רשות מקומית –

3.1.1.1ב

בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.496 ש״ח למ״ק;

3.1.1.2ב

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 7.180 ש״ח למ״ק;

3.1.1.3ב

בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה בכללי רישיון – 5.260 ש״ח למ״ק;

3.1.1ג

לספק מקומי רשותי –

3.1.1.1ג

בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:

$M=Z_{1}-(S/1.092)-1.13$

3.1.1.2ג

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:

$N=Z_{2}-(S/1.092)-1.19$

3.1.1ד

לספק כפרי רב־יישובי –

3.1.1.1ד.

בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L₁) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:

$L_{1}=Z_{1}-B-D_{1}$

3.1.1.2ד.

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H₁) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה הזו:

$H_{1}=K*\left(Z_{2}-B-D_{2}\right)$

3.1.1.3ד.

בעד גינון ציבורי – הסכום (G₁) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה הזו:

$G_{1}=W-D_{3}$

3.1.1.4ד.

אם הסכום (L₁) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H₁) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L₁ ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H₁) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L₁) ייקבע לפי הסכום המזערי;

3.1.2

לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) –

3.1.2.1

בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה:

$L=Z_{1}-B-D_{1}$

3.1.2.2

בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:

$H=K*(Z_{2}-B-D_{2})$

3.1.2.3

בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:

$G=W-D_{3}$

3.1.2.4

היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי;

3.1.2.5

(הוראת שעה מיום 1.7.2024 עד יום 31.12.2026): בעד אספקת מים מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 1.038 ש״ח למ״ק;

3.1.2.5א

בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.719 ש״ח למ״ק;

3.1.3

למי שאינו ספק –

3.1.3.1

(נמחקה);

3.1.3.2

(א)

בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R₁; בפסקה זו, ”R₁“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;

(ב)

בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.8 ש״ח למ״ק;

(ג)

בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 1.05 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;

3.1.3.2א

בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי פסקה (5.3) בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים, בשינויים המחויבים מזהות הספק;

3.1.3.3

על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 3.068 ש״ח למ״ק;

(1)

לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה:

(א)

נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד;

(ב)

מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד;

(ג)

מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו;

(2)

לבית חולים אחד מאלה:

(א)

לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור;

(2)

מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד;

(ב)

לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת);

(3)

בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;

(4)

בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;

3.1.3.4

על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר –

(1)

לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה:

(א)

הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית;

(ב)

נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון;

(2)

יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית;

(3)

יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת.

3.2

על אף האמור בפסקת משנה 3.1 –

(1)

מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂;

(2)

(נמחקה);

(3)

מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה:

מספר	מליחות (מיליגרם כלור לליטר)	תעריף בש״ח למ״ק
(1)	2,501 עד 6,000	3.946
(2)	6,001 עד 8,000	3.591
(3)	8,001 עד 10,000	3.234
(4)	10,001 עד 12,000	2.878
(5)	12,001 עד 14,000	2.522
(6)	14,001 עד 16,000	2.167
(7)	16,001 עד 18,000	1.811
(8)	18,001 עד 20,000	1.455
(9)	20,001 עד 21,999	1.000

(3א)

מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים;

(3ב)

נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.8 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל־R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 1.05 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל־R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;

(3ג)

נוסף על האמור בפסקת משנה (3ב), הפקה במליחות לפי פרטים (7) עד (9) בפסקה (3) באזור ים התיכון תופחת ב־20%;

(4)

מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂;

(5)

מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R₂;

(6)

תעריף לכמות מים נחרגת –

1.

בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;

2.

בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;

(7)

(א)

מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי פסקה (1)1.6(4);

(ב)

על אף האמור בפסקת משנה (א), על קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים במים המופקים בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שמנהל הרשות אישר לגביה כי היא אינה ארעית, יחולו הוראות אלה:

(1)

תהיה לפי תוצאות דגימה שנערכה בהזמנת הצרכן לפי הוראת מנהל הרשות, בידי מעבדה מוסמכת, ושנלקחה בידי דוגם מוסמך שהוא עובד של אותה מעבדה (להלן בפסקת משנה זו – תוצאות בדיקת המעבדה);

(2)

הצרכן יעביר לרשות הממשלתית את תוצאות בדיקת המעבדה קודם להתחלת הפקת הסילוק; לא הציג הצרכן את תוצאות בדיקת המעבדה, יחויבו המים לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 3.1.3.2(א);

(3)

מנהל הרשות רשאי להורות על ביצוע בדיקה נוספת למים המופקים אם סבר כי חל שינוי באיכותם או כי תוצאות הדגימה אינן סבירות, ובמקרה כזה רשאי הוא להורות על זהות מבצע הבדיקה; תוצאות הבדיקה הנוספת ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה, ויחולו פסקאות משנה (1) ו־(2), בשינויים המחויבים;

(8)

על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת.

(4)

מים לשמירת ערכי טבע -

בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע –

(1)

שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי כללי הפקה והולכה;

(2)

שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית.

8.

אחזקת מערכות מים וביוב [תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־8, [הודעות], תשפ״ד־2]

(א)

מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:

(1)

לספק מקומי רשותי – 0.986 ש״ח;

(2)

לספק אחר ברשות מקומית – 0.369 ש״ח.

(ב)

סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה,

”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%;

”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור בסעיף 30 לכללי חישוב עלות, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).

(ד)

על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור.

(ה)

הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה.

(ו)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה:

(1)

להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי;

(2)

להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);

(3)

להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים.

(ז)

הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים:

(1)

אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען;

(2)

אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות.

8א.

[תיקון: תש״ן, תש״ע־2]

(בוטל).

8ב.

תעריף למים מוחדרים [תיקון: תשע״ח־5]

מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1)

עלות כפי שתחושב לפי סעיף 5 לכללי שירותי תשתית בהתאמות ובשינויים האלה:

(א)

מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4;

(ב)

תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה;

(2)

2 ש״ח למ״ק.

8ג.

תעריפים המחושבים עם כמויות מים להפקה והולכה [תיקון: תשפ״ג]

על אף האמור בסעיף 7, נקבע לבעל רישיון תעריף הפקה והולכה בתוספת השנייה לכללי הפקה והולכה, בהתחשב גם בכמויות מים שמספקת לו מקורות, יהיה התעריף לאותם מים שמספקת לו מקורות שווה לדמי המים שחושבו לבעל הרישיון לפי סעיף 33א(ב) לחוק.

9.

[תיקון: תש״ן, תש״ס־2]

(בוטל).

10.

[תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3]

(בוטל).

11.

[תיקון: תשס״ז, תש״ע־2]

(בוטל).

12.

[תיקון: תשס״ז, תש״ע־2]

(בוטל).

12א.

פרסום תעריפים [תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשפ״ג, תשפ״ד־2]

(א)

מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו לפי סעיף 7(3)(ב) –

(1)

לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M);

(2)

לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N);

(3)

לפי פסקת משנה (3.1.1.1ד) – לספק כפרי רב־יישובי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L1);

(4)

לפי פסקת משנה (3.1.1.2ד) – לספק כפרי רב־יישובי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (H1);

(5)

לפי פסקת משנה (3.1.1.3ד) – לספק כפרי רב־יישובי, בעד גינון ציבורי (G1);

(6)

לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L);

(7)

לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת, ולמעט בעד גינון ציבורי (H);

(8)

לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G);

(9)

לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק.

(א1)

מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי סעיף 7(3).

(א2)

מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי סעיף 10 והחלטות הממונה לפי סעיף 8(ו).

(א3)

מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות, הודעה לעניין בעל רישיון שחל עליו תעריף לפי סעיף 8ג.

(ב)

פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה.

12ב.

כמות נחרגת ותשלום מיוחד [תיקון: תש״ע־2]

אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיפים 124א ו־124ד לחוק.

13.

ביטול

תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות.

[תיקון: תשע״ז־3]

תוספת

(סעיף 1 – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)

---

י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)

• אריה נחמקין
  שר החקלאות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.