תכניות מפורטות של חלוקות שניתן להן תוקף לפני שתכנית זו קבלה תוקף תשארנה בתוקפן במידה שהוראותיהן אינן מנוגדות להוראות תכנית זו, מלבד ההוראות בתכנית זו בנוגע לשטח מגרש מינימלי, שלא תחולנה על מגרשים בחלוקות שקיבלו תוקף כנ״ל.
במקרה של ניגודים כל שהם בין הוראות תכנית זו לבין הוראות כל שהן בחוקי עזר שהותקנו לפי הפקודה, תכרענה הוראות תכנית זו את ההוראות המנוגדות שבחוקי עזר הנ״ל.
בתכנית זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצידם, אלא אם כן יחייב התוכן פירוש אחר:
אזור – ”אזור“ פירושו שטח קרקע המסומן בתשריט בצבע או בקוקוו או ע״י התחמה מיוחדים, כל סימן לחוד או בצירופיהם, כדי לציין את השימוש המותר בקרקעות ובבניינים באותו אזור והתקנות שנקבעו כלפי שטחים אלה בתכנית זו.
בית – ”בית“ פירושו כל מבנה הסוגר על חלל על ידי גג או גגות וקירות או עמודים.
בית מגורים – ”בית מגורים“ פירושו בית שנבנה כדי לגור בו ושאין משתמשים בו למטרה אחרת פרט למגורים.
בנין – ”בנין“ פירושו כפירוש שניתן לו בפקודה.
בעל – ”בעל“ לגבי קרקע או בנין פירושו בעליו הרשום ”או המיומר“ של אותה קרקע או אותו בנין, וכשהוא נעדר או כשקשה לברר את זהותו או מקום הימצאו, כולל את האדם או בני־האדם המקבלים אותה שעה דמי שכירות או רווחים מאותה קרקע או בנין, או שהיו מקבלים אותם דמי־שכירות או רווחים מהבניין או קרקע אלה, אילו הושכרו בדמי שכירות. וכן כל אדם המשלם ארנונות או מיסים על אותה קרקע או אותו בנין, בין על חשבונו הוא ובין כסוכנם או כנאמנם של כל אדם אחר או בני־אדם אחרים, ומקום שלאחר דרישה בכתב מאת הועדה המקומית אין המחזיק ממציא את שמו וכתבתו של הבעל, יכלול המונח אותו מחזיק; כן יכלול גם את המחזיק בהיתר בנין או כל היתר אחר שהוצא לפי הפקודה כלפי אותה קרקע או אותו בנין ומקום שאין מחזיק כזה או שאי אפשר לגלותו, יכלול המונח את האדריכל בתים טוריים גובה בנין דירה דרך דיור ועדה מחוזית ועדה מקומית חדרי שרות חוקי עזר חזית מסחרית א׳ חנות יושב ראש מגרש בניה מקום מיוחד מגרש פינה מהנדס העיר הבנאי וכל קבלן וכן כל בני־אדם ושכניהם המבצעים למעשה את עבודות הבנייה או כל פעולה אחרת שעליה ניתן או נדרש היתר, או האחראיים לפעולות אלו, למעט פועל המועסק על ידם.
בתים טוריים – ”בתים טוריים“ פירושם שורה של ארבעה בתים או יותר, שבכל אחת מהם צורה אחת והנבדל מהבית הסמוך לו בחיץ או בקיר חיצוני.
גובה בנין – ”גובה בנין“ פירושו הגובה הנמדד מהמפלס הסופי המאושר של הקרקע עד לסוף המעקה, ומקום שאין מעקה, עד למפלס טפחות הקיר החיצוני בחלקו הגבוה ביותר ובגג גמלון עד למפלס מדלפות הגג.
דירה – ”דירה“ פירושה מערכת עצמאית של חדרי מגורים וחדרי נוחיות שיש לה כניסה מיוחדת ואשר לדעתה של הודעה המקומית נאותה לשימושה של משפחה אחת או אדם יחיד.
דרך – ”דרך“ פירושה כל דרך מלך, רחוב, סמטה, שביל, מבוא, מדרגות, מעבר, דרך לכלי רכב או להולכי רגל, רחבה או גשר, בין שהם רשות היחיד ובין שהם רשות הרבים, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים, בין שהם קיימים ובין שהם מוצעים בתכנית בנין ערים כלשהיא, לרבות תעלות, חפירות, ביבים למי גשמים, מדרכות, איי תעבורה, עצים ומשוכות שבצידי הדרכים, קירות תומכים, גדרות, מחיצות ומעקות.
דיור – ”דיור“ פירושו שימוש מתמיד או לסירוגין בבניין או בקרקע או בכל חלק מהם, כמקום שיכון.
ועדה מחוזית – ”ועדה מחוזית“ פירושה הועדה המחוזית לבניה ולתכנון ערים, מחוז ירושלים, שנתכוננה לפי הפקודה.
ועדה מקומית – ”ועדה מקומית“ פירושה הועדה המקומית לבניה ולבניין ערים של ירושלים שנתכוננה לפי הפקודה.
חדרי שירות – ”חדרי שרות“ פירושו מטבח, מזווה, חדר לשטיפת כלים, חדר אמבטיה, בית שימוש, מחסן, חדר כביסה, חדר גיהוץ או חדר שבו נמצאים התקני קירור, חימום או מיזוג אויר או מכונות המפעילות מעלית.
חוקי עזר – ”חוקי עזר“ פירושם חוקי עזר כל־שהם שהותקנו לפי הפקודה.
חנות – ”חנות“ פירושה בית או חלק ממנו שבו עוסקים במסחר בקיבעונות, אולם המונח אינו כולל בית מלאכה.
יושב ראש – ”יושב ראש“ פירושו יו״ר הועדה המחוזית או המקומית, הכל לפי העניין וכולל גם את מ״מ היו״ר.
מגרש – ”מגרש“ פירושו שטח קרקע שאושר כמגרש בנייה בתכנית חלוקה או מקום שהועדה המקומית הרשתה להקים עליו בית.
מקום מיוחד – ”מקום מיוחד“ פירושו מקום שיאושר מזמן לזמן, לפי תכנית זו לשימוש כל־שהוא מהשימושים הרשומים בתוספת השימושים בסימן ”מקומות מיוחדים“.
מגרש פינה – ”מגרש פינה“ פירושו מגרש הנמצא בהצטלבות שתי דרכים או יותר.
מהנדס העיר – ”מהנדס העיר“ פירושו מהנדס עיריית ירושלים או בא־כוחו המורשה כהלכה.
מיכל מים – ”מיכל מים“ פירושו מיכל, בריכה או כלי־קיבול אחר לאגירת מים לצרכי בית.
מכונה מונעת בכוח – ”מכונה מונעת בכוח“ פירושה כל מכונה המונעת בחשמל או כל כוח מניע אחר, למעט מכונה המשמשת לצרכי בית, כגון מיתקן למיזוג אויר, לקירור ולחמום, מעלית, מקרר או מכשיר חשמל ביתי.
מפלס סופי – ”מפלס סופי מאושר“ לגבי מגרש פירושו הגובה הסופי של הקרקע כפי שצוין בתשריט המצורף להיתר בניה – והמהוה חלק ממנו – שניתן לגבי בנין באותו מגרש.
מרווח – ”מרווח“ פירושו המרחק שבין הבניין ובין גבול המגרש שעליו הוקם או יוקם הבניין או בין הבניין ובין קו הדרך הגובלת המגרש.
מרתף – ”מרתף“ פירושו החלל שמתחת לקומת הקרקע, או קומת הקרקע התחתונה של בית ושגובהו אינו עולה על 2.25 מטר עד התקרה ושכל חלק ממנו אינו נמצא יותר ממטר וחצי מעל פני המפלס הסופי המאושר של הקרקע הסמוכה למרתף או המפלס הסופי הממשי של אותה קרקע, הכל לפי המפלס הנמוך יותר.
מבנה חוץ – ”מבנה חוץ“ פירושו כל בית שהוקם על מגרש – נוסף על בתים כל־שהם שהוקמו על אותו מגרש בהתאם להוראות פסקה (1)3 של סעיף א׳ של חלק ו׳ של תכנית זו – והמובדל מבתים אלה.
סלילת דרך – ”סלילת דרך“ פירושה ביצוע העבודות, כולן או מקצתן הדרושות או הכרוכות בפתיחת דרך או סלילתה.
פקודה – ”פקודה“ פירושה פקודת בנים ערים, 1921 או פקודת בנין ערים, פקודה 1936 או כל פקודה המתקנת כל אחת מן הפקודות הנ״ל או הבאה במקומן.
צביעה – ”צביעה“ כוללת גם את גוון הצבע.
קן בנין – ”קו בנין“ פירושו קו ביחס לדרך קיימת או מוצעת שמעבר לו אין בית יכול לבלוט.
קו דרך – ”קו דרך“ פירושו הקו המגדיר את גבולות צידי הדרך.
קומה ראשונה -”קומה ראשונה“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת מעל קומת הקרקע.
קומה שניה -”קומה שניה“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת מעל לקומה הראשונה.
קומת קרקע – ”קומת קרקע“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת לא יותר מ־1.75 מ׳ מעל המפלס הממוצע הסופי המאושר של הקרקע הסמוכה לבית.
קומת קרקע תחתונה – ”קומת קרקע תחתונה“ לגבי בית, פירושה אותה קומה הנמצאת מתחת לקומת הקרקע.
רוחב דרך – ”רוחב דרך“ פירושו המרחק בין קווי הדרך הנמדד במאונך לקו של אמצע הדרך.
שטח מגרש – ”שטח מגרש“ פירושו שטח הקרקע שבתוך גבולות המגרש, לרבות שטח הקרקע שעליו הוקם בנין באותו מגרש.
שטח עמודים – ”שטח עמודים“ מובנו השטח בקומת הקרקע, ובאשור הועדה המחוזית בקומה מתחת לקומת הקרקע, שאינו בנוי והמשמש חלק מהשטח הפנוי של המגרש ושאורכו בחזית הבית הוא לפחות 6 מטרים ועומקו אינו עולה על אורכו בחזית. שטח העמודים יחשב שטח בנוי אם תבנה גדר, מעקה, חיץ או קיר שיבדיל בינו לבין השטח הפנוי של המגרש, אלא אם כן בגלל הבדלי גובה בקרקע, הרשתה הועדה המקומית בנית מעקה – מתכת מסורג בגובה שלא יעלה על מטר אחד. שטח חדר המדרגות לא ייכלל בשטח העמודים המותר.
שטח בנוי – ”שטח בנוי“ פירושו כל שטח של בנין המכוסה תקרה והמוקף לפחות משלשת צדדיו קירות או עמודים פרט ל”שטח עמודים“ ופרט למרפסת שהמרחק בין הקיר הפנימי שלה לבין הקיר החיצוני של הבית הוא לא יותר מ־1.50 מטר.
שטח מותר – ”שטח מותר“ לגבי בית, פירושו השטח המקסימלי שעליו אפשר לבנות בית בהתאם להוראות תכנית זו.
שיפור סניטרי – ”שיפור סניטרי“ פרושו שיפור בבניין לשם השבת התנאים הסניטריים בו לרבות הקמת חדרי נוחיות חדשים ותוספות לחדרי נוחיות קיימים או שינויים בהם.
תעודת גמר – ”תעודת גמר“ פירושה תעודה לגמר הבנייה על ידי הועדה המקומית לפי חוקי עזר לרישיונות בנין (מחוז ירושלים), 1937, או כל חוקי עזר שתיקנו אותם חוקי עזר או שבאו במקומם, או לפי תכנית זו.
פירוש מונחים – מונחים שלא ניתן להם פירוש בתכנית זו יהיה פירושם כפירוש שניתן להם בחוקי העזר לבניין משנת 1925.
בחלק זה, אלא אם כן יחייב גוף העניין פירוש אחר – ”דרך“ פירושה דרך שמקומה סומן בתשריט או כל דרך נוספת, שנקבעה בתכנית מפורטת או בתכנית חלוקה בהתאם לתנאי בפסקה 2 של חלק זה.
מקומות הדרכים ורוחביהן יהיה כמסומן בתשריט בתנאי, שאפשר יהיה לקבוע מקומות נוספים לדרכים בתכנית מפורטת או בתכנית חלוקה, אם לדעת הועדה המחוזית לא תשתנה על ידי תכנית זו.
בהסכמתה של הועדה המחוזית הרשות בידי הודעה המקומית להטות או לבטל כל דרך קיימת בין אם זו דרך כמוגדר בפסקה 1 של חלק זה ובין שאינה דרך כזאת. ולהכריז על הפסקת כל זכויות המעבר לציבור באותה דרך החל מתאריך של אותה הטיה או אותו ביטול. הדרכים המסומנות בתשריט בסימני ביטול תבוטלנה.
הועדה המקומית רשאית ליפות, על ידי היתר, את כוחו של כל מי שירצה לסלול או להרחיב כל דרך, בתנאי שאותו בעל היתר יקבל על עצמו את כל ההתחייבויות וכל האחריות שהיו חלות על הועדה המקומית אילו היתה היא אחראית לסלילה או להרחבה זו. משייפתה הועדה המקומית את כוחו של מישהו ע״י היתר כזה, תתנה גם תנאים כטוב בעיניה כדי להבטיח את ביצוען הנאות של העבודות.
הרשות בידי הועדה המקומית לצוות על בעלי הקרקעות הגובלות עם דרך להקים על אותן קרקעות קירות גבול או גדרות וכן לקבוע את גובהם של אותם קירות או גדרות, החומרים שמהם ייבנו ואופן בנייתם, ולדרוש את נטיעתם וזימורם של משוכות, עצים ושיחים, וסילוקן של כל מחסום שבין קו־הבניה וקו־הדרך, שיש בו משום הפרעה למבט.
(2)
כל בעל שנמסר לו צו לפי פיסקה זו, יקים תוך התקופה שנקבעה באתו צו – אותה גדר או אותו קיר או יסלק אותו מחסום וימלא בדרך כלל אחר דברי הצו. לא מלא הבעל אחר דברי הצו תוך התקופה שנקבעה בו, הרשות בידי הועדה המקומית לבצע את העבודות שנקבעו באותו צו על חשבון הבעל.
לאחר שתכנית זו תקבל תוקף ולאחר שתימסר לבעל הקרקע התרעה של חודש ימים מראש, תהיה רשאית הועדה המקומית בכל עת להיכנס לאותה קרקע המהוה מקום לדרך או להרחבת דרך קיימת ולקבל אותה קרקע לידיה למטרת סלילה.
באישורה של הועדה המחוזית, הרשות בידי הועדה המקומית לייחד כל קרקע הדרושה למעבר מי גשמים או מי שופכין, ולא יוקם על כל קרקע שיוחדה כנ״ל כל בנין ולא תיעשה בה כל עבודה, פרט לעבודות הדרושות לביצוע הניקוז או התיעול.
לא ישמשו כל קרקע או בנין הנמצאים באזור מן האזורים שסומנו בתשריט לתכלית אחרת מאשר אחד השימושים המפורטים ברשימת השימושים לגבי האזור שבו נמצאים הקרקע או הבניין, בתנאי כי:
א) מקום שמשתמשים בקרקע או בנין, בשעת כניסה תכנית זו לתקפה, שימוש כלשהו, השונה מאחד השימושים המפורטים ברשימת השימושים לגבי האזור שבו הם נמצאים, מחמת תכנית בנין ערים כלשהיא שהיתה בתוקף סמוך להכנסה לתוקף של תכנית זו, מותר להמשיך להשתמש בקרקע זו או בבניין זה באותו שימוש כל עוד לא חל שינוי בחזקתם, בבעלותם של אותה קרקע או של אותו בנין.
ב) באישורה של הועדה המחוזית תהיה מוסמכת הועדה המקומית להרשות להשתמש בקרקע או בבניין לתכנית שלא פורטה ברשימת השימושים לגבי אותו אזור, כפוף לתנאים, שיהיו נראים לה, בהתחשב עם אופייה של הסביבה, שבה נמצאים הקרקע או הבניין, כפי שנקבע בתכנית זו.
ג) ש.ת.ע מפורטת או פרצלציה תוכל לקבוע כי כל קרקע באזור מגורים תהיה ש.פ.פ או ש.צ.פ.
מותר להקים בית אחד בלבד על מגרש, באזורי מגורים ומסחר בתנאי כי: באישורה של הועדה המחוזית תהיה הועדה המקומית מוסמכת להרשות הקמת שני בתים או יותר על מגרש אחד.
(2)
שום דבר האמור בפסקה זו לא ימנע הקמת מבנה חוץ שהותר לפי תכנית זו.
באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית מותר לבצע תכנית שיכון המטפלת בהקמת בתי דירות, בתים נפרדים, בתים עם קיר משותף, בתים טוריים או כל צירוף של אלה, אם ימולאו התנאים דלקמן:
(א)
קרקע שעליה חלה התכנית היא שטח רצוף ונמצאת באזור מגורים;
(ב)
מצבה, תבליטה, גודלה של הקרקע שעליה חלה התכנית, מתאימים לדעת הודעה המקומית והועדה המחוזית, לתכנית שיכון;
(ג)
הועדה המקומית אישרה והועדה המחוזית הסכימה לתכנון השטח;
לא יפתחו חנות או בית מלאכה ולא יעסקו בשום מלאכה או תעשיה אלא במקום שאושר לתכלית זו ע״י הועדה המקומית בהסכמת הועדה המחוזית או מקום שאושר לכך בתכנית בנין ערים.
(2)
מקום שהותרו חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות, יהיה מקומם ו/או יעסקו בהם רק בבתים שנבנו במיוחד לאותה תכלית, או שהותאמו למטרתם בהתאם לתנאים שיקבעו ע״י הועדה המקומית.
מגרשים הנמצאים יהיה דינם כדין מגרשים בתחומי האזור שסייגיו מועטים יותר, פרט למרווח בחזית הבניין שיהיה כפי הנמצאים שנקבע לגבי כל אחד מן האזורים השונים שהמגרש נמצא בהם.
רשימת השימושים
אזור
השימוש
1. אזורי מגורים
1. בתי מגורים
2. בתי מגורים על שני מגרשים סמוכים עם קיר משותף באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית;
3. מגרשי משחקים ושעשועים וכן באישורה של הועדה המקומית ובסכמת הועדה המחוזית – בנינים על אותם מגרשים המוסיפים על נוחיות ההתקנים שבהם;
4. בתים שהוקמו בהתאם לתכנית שיכון שאושרה לפי פסקה 6 של סעיף א׳ של חלק זה;
5. בניני ציבור, בתי יראה, בתי חינוך, בתי נכות, בתי ספר ובתי מלון, בתנאי שאיחודם ותכניותיהם אושרו על ידי הועדה המחוזית;
6. משרדי בעלי מקצועות חופשיים ואומנים;
7. בתי הבראה;
8. חנויות, בתנאי ששימושן הוא כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה לכל אזור ואזור.
_______
2. אזור מסחרי
1. כבאזורי מגורים, בתנאי שלא יותר מגורים בקומת הקרקע של בית אלא באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית;
2. משרדים
3. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות, בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”אזור מסחרי“.
4. השימושים המותרים בחזית מסחרית א׳ מוגבלים לגבי כל הבנין ולא רק בחנויות הפונות לחזית.
_______
4. אזור תעשיה
1. כבאזור מסחרי בתנאי שלא יותרו כל מגורים בכל חלק מן הבית אלא באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית.
2. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”אזור תעשיה“.
_______
5. עין כרם, מנחת, מי נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה
1. בתי מגורים;
2. מוסדות דת;
3. בתי חולים ומרפאות;
4. מוסדות צדקה;
5. שווקים;
6. מגרשי משחקים ובתי בידור;
7. מוסדות חינוך ותרבות;
8. בתי מלון ופנסיונים;
9. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיה, בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”העיר העתיקה והכפרים“.
_______
6. מקומות מיוחדים
כל שימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”מקומות מיוחדים“ יהיה מותר בכל מקום, בתנאי כי מקום זה אושר לאותו שימוש ע״י הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית, הרשאית להתנות תנאים במטרה לשמר על אופייה הכללי כל הסביבה כפי שנקבע בתכנית זו.
_______
7. שמורות טבע
1. ייעור, חקלאות וגננות;
2. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
_______
8. שטחים פתוחים ציבוריים
1. גנים ציבוריים;
2. מגרשי ספורט ושעשועים;
3. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
_______
9. שטחים פתוחים פרטיים
1. בתי יראה ובתי חינוך ציבוריים;
2. מנזרים;
3. ייעור וגנים;
4. ספורט ושעשועים;
5. בנינים הכרוכים בנ״ל או בשימושם שהיו קיימים בזמן שתכנית זו קבלה תוקף, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
6. בתי מלון
_______
10. בתי קברות
1. בתי קברות
2. משרפות מתים (קרמטוריום)
3. מונומנטים;
4. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
לא יורשה לבנות כל בית, בכל אחד מן האזורים השונים הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, על כל מגרש ששטחו הוא פחות מהרשום בטור השני של טבלת האזורים בצד אותו אזור.
לא יורשה לבנות כל בית בכל אחד מן האזורים השונים הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים אלא לפי אחוזי הבניה הרשומים בטור הרביעי של טבלת האזורים ולפי שטח הרצפה בכל הקומות הרשומים בטורים החמישי והשביעי של טבלת האזורים, בצד האזור הנידון.
(2)
בשעה שמחשבים את האחוז המקסימלי של בתים, שנבנו לפי שטח הבנייה הערבית המסורתית, אין להביא בחשבון כל עובי יתר של הקירות החיצוניים העולה על 40 ס״מ.
מקומות ששיפועם מניח דעת הוועדה המקומית – לבנות עליהם קומת קרקע תחתונה, מותר לבנות קומת קרקע תחתונה בתנאי ששטח הרצפה של קומה זו ינוכה מהשטח הרשום בטור החמישי של טבלת האזורים לאותו אזור.
(2)
חדרים, הנמצאים בקומת הקרקע התחתונה ומהווים חלק ממנה, אפשר להשתמש בהם כמקום דיורים, רק אם מתאימים הם לכל דרישות בריאות הציבור, שאם לא כן אין להשתמש בהם כך.
אין להציב מיכלי מים על גגות בתים אלא בהתאם לדרישות הנוגעות במקום, חומרי בנין, צורה, קירות מקיפים וכיסוי, כפי שהטילן או תאשרן הועדה המקומית בהסכמת הועדה המחוזית.
לא יורשה לבנות מבנה חוץ כל־שהוא בכל אזור שהוא אם לדעת הועדה המקומית אפשר לבנות שם קומת קרקע תחתונה.
(2)
אם לדעת הועדה המקומית לא ניתן להקים בבניין קומת קרקע תחתונה, יותר להקים מבנה חוץ באזור מגורים באחת הפינות שבחלקו האחורי של המגרש, אולם לא יותר מ־40 מ״ר ובתנאי ששטח זה של המבנה ינוכה משטח הרצפה שעליו מותר לבנות בכלל, בהתאם לשטחים הרשומים בטור השביעי של טבלת האזורים.
(3)
(בוטל)
(4)
ארכו של כל נספח לא יעלה על פי שניים ברחבו.
(5)
גובה כל נספח לא יעלה על 2.20 מטרים.
(6)
אין להתקין חלונות, דלתות או כל פתחים אחרים בכל מבנה חוץ שיהיו פתוחים אל מול קרקעות סמוכות.
(7)
מבני חוץ אשר ייבנו באזורי מגורים יכללו מרחב כדי מכונית אחת לכל הפחות, ונוסף על כך, אפשר להניח בהם מקום לחדר כביסה ומחסן, שישתמשו בהם בני אדם הגרים בבית שעל המגרש, בתנאי שמרחב כזה לא יעלה על 7.5 מטרים מרובעים.
(8)
הקמת מוסך במרווח הקדמי תורשה ובתנאי ששום חלק של המוסך לא יבלוט מעל פני הקרקע של המגרש ולא יגרע מהשטח הפנוי ובתנאי שהגובה הפנימי של המוסך בין הרצפה והתקרה לא יעלה על 2.20 מטר.
לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, שרחקו מאמצע הדרך שאותה הוא גובל מן הרוחק הרשום בטור העשירי בטבלת האזורים בצד אותו אזור.
לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, אלא בהתאם למרווחים המינימליים הרשומים בטור האחד־עשר של טבלת האזורים בצד אותו אזור:
בתנאי כי:
(א)
מקום שכל חלק של בית באזור מסחרי או תעשייתי מרוחק כדי יותר מ־12 מטרים מקו הבניין, המרווח הצידי של אותו חלק של הבית יהיה לא פחות מהמרווח הנדרש מאחורי הבית.
במגרש פינה הגובל דרכים שרחביהם שונים, ייקבע רחקו המינימלי של כל חלק של בית, הבנוי על אותו מגרש, באמצע הדרך הגובלת ומרווח חזיתו המינימלי, בהתאם לפסקאות 1 ו־2 של סעיף זה כסדרן, כאילו היה רחבה של כל אחת מאותן הדרכים כרוחב הדרך הצרה בשתי הדרכים הנ״ל.
לא יבלוט כל בית, או קיר גבול, בפרשת שתי דרכים, מחוץ לקשת של מעגל, המסומנת בתשריט של כל תכנית בנין ערים כקו דרך, ואם אין קשת כזאת מסומנת, לא יבלוט מחוץ לקשת משיקה לקווי הדרך שנקודות השקתה תהיינה מרוחקות לכל הפחות כדי 8 מטרים מנקודות חיתוכם של שני קווי הדרך, וקשת זאת תהיה קו הדרך.
לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, בגובה שיעלה על הגובה המקסימלי הרשום בטור התשיעי של טבלת האזורים בצד אותו אזור:
(א)
בתנאי שבשום חלק מבית, כולל בית שבו הורשתה קומת קרקע תחתונה, לא יעלה מספר הקומות על המספר הרשום בטור השמיני של טבלת האזורים.
(ב)
בתנאי שבאזור מסחרי ברחובות: יפו, המלך ג׳ורג׳, מרחוב יפו עד גן העיר, רח׳ אגריפס, בן יהודה מפינת רח׳ יפו עד רח׳ בצלאל, רח׳ שלומציון המלכה, רח׳ דוד המלך מממילא עד י.מ.ק.א. יכולה הועדה המקומית להרשות גובה של עד 4 קומות.
(ג)
באישור הועדה המחוזית תהיה הועדה המקומית רשאית לאשר גובה יותר גדול של בנין מן הגובה הנקוב בטבלת האזורים, בתנאי ששטח הרצפה הכללי לא יעלה על המותר באזור.
תוספת אחוזים לשטח הרצפה הנתון באזור מגורים 1 לאותו שטח מגרש שהוא למעלה מ־1000 מ״ר עד למקסימום של שטח מגרש של 2000 מ״ר.
2.
תוספת אחוזים לשטח הרצפה הנתון באזור מגורים 2 לאותו שטח מגרש שהוא למעלה מ־600 מ״ר בתנאי ששטח הרצפה הכולל לא יעלה על 120% משטח המגרש.
3.
באם ייבנו עמודים לא ייכלל השטח הפנוי בחישוב שטח הרצפה הכולל בתנאי ששטח העמודים לא יעלה על 10% משטח המגרש.
4.
אחוזי הבניה לא יעלו בשום מקרה על 28 באזור מגורים 1 ולא יעלו בשום מקרה על 30 באזור מגורים 2 כולל שטח העמודים בבניינים של 4 קומות ו־31 בבניינים של 3 קומות.
5.
באם תבנה קומה שאיננה מרתף כמוגדר בתכנית זו מתחת לקומת הקרקע, ינוכה שטח קומה זו משטח הרצפה המקסימלי.
6.
לא תורשה יותר מ־3 קומות כולל עמודים, באזור מגורים 2 ברחובות שרוחבם פחות מ־10 מטר, אלא אם כן שטח המגרש הוא לפחות 900 מ״ר.
7.
במגרשים באזור מגורים 1 ששטחם פחות מ־100 מ״ר תינתן הנחה עד מטר אחד במרווח הצדדי והנחה עד שני מטרים במרווח האחורי.
8.
במגרשים באזור מגורים 3 תורשה השלמת קומה שלישית בתנאי ששטח הרצפה בכל הקומות לא יעלה על 90%.
9.
באזור מגורים 5 תורשה קומה נוספת באישור הועדה המחוזית בתנאי שהשטח המקסימלי של הרצפה בכל הקומות לא יעלה על המותר בטור השביעי.
10.
תוספת של אחוז אחד בכל קומה תינתן בכל אזורי המגורים במגרשי פינה בתנאי שאף אחד מן הרחובות הגובלים אינו קטן ברחבו מ־6 מ׳ ואחוזי הבניה המקסימליים יהיה בהתאם לתנאי 4 לעיל.
11.
במקרה של הרחבת דרך שתפגע במגרש הנמצא בחלוקה מאושרת לפי פקודת בנין ערים ייחשבו אחוזי הבניה לפי שטח המגרש לפני ההרחבה בתנאי שלא תינתן כל תוספת אחוזים בגלל הרוחב המוגדל של הדרך.
12.
במקרה של רחבה הנוצרת ע״י שני רחובות או יותר, ייחשב הרוחב הקובע של הדרך לגבי אחוזי הבניה אותו רחוב שנכנס להצטלבות שרוחבו יותר גדול.
13.
באזור מגורים 7 מותר להקים מחסן בגודל 40 מ״ר נוסף על אחוזי הבניה האחרים.
14.
לא יינתן היתר לשטח מקסימלי של רצפה שעולה על האחוז הקטן יותר הנקוב בטור 7 – אלא – לאחר שהועדה המקומית קיבלה ממהנדסה דין וחשבון בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיחול בבניין כתוצאה ממתן ההיתר כאמור, והתוספת באחוזי הבניה תתחלק בדרך כלל בין כל קומותיו של הבניין נושא הבקשה, ובתנאי שההיתר איננו לגבי חלק מבניין שנבנה מלכתחילה במרתף, מחסן, מקלט, או כיוצא באלה.
15.
על אף האמור בטור 7א׳ לטבלת האזורים, לא יינתן היתר לתוספת אחוזים לשטח הרצפה עבור השלמת דירה קיימת בקומת הגג אלא לאחר שקיבלה הועדה המקומית דין וחשבון ממהנדסה בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיחול בבניין כתוצאה ממתן היתר כאמור.
16.
לא יינתן היתר למרווח קטן מהמרווח הכי גדול בטור 11 אלא לאחר שהועדה המקומית קיבלה ממהנדסה דין וחשבון בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיש בדבר והבניין הסמוך ייבנה במרווח שאינו פוחת מהמרווח הכי גדול שבטור 11 ובתנאי שהחריגה מן המרווח הגדול יותר תהיה לגבי פינות או קטעים של הבניין בלבד.
הועדה המקומית תהיה מוסמכת לפקח פיקוח מלא על שרטוט כל בנין העומד להיבנות בכל אזור, להוציא את העיר העתיקה, כפר א־טור וכפר השילוח, מבחינת העניינים הנוגעים למראה, בחירת חומרי בנין או אופן בניה.
בתים עם קיר משותף
(א)
לא תדון הועדה המקומית בבקשות לבתים על מגרשים סמוכים עם קירות משותפים אלא אם כן הוגשה תכנית אחידה לשני הבתים, חתומה על ידי כל הבעלים הנוגעים בדבר שתחייב אותם ואת הבאים אחריהם להשלים את הבניין לפי התכנית החתומה על ידיהם.
כל בנין, בין שנבנה ובין שלא נבנה עד כדי מלוא הגבולות הנותרים לפי התכנית הזאת, יהיה בנוי וגמור עד כדי שיהיה נראה כבנין שלם, ויבנה בהתאם לדרישות התכנית הזאת, או בהתאם לכל חוקי עזר שיעמדו בתקפם אותה שעה מבחינת מראיהם החיצוני של בנינים, ציפוי אבנים בבניינים, הצבת מיכלי מים, מעקות רצופים, חדרי מדרגות, גזוזטראות וכל שאר עניינים הנוגעים למראיהם החיצוני של הבניינים.
קירותיהם החיצוניים ועמודיהם של בתים וחזית כל קיר הגובל דרך יהיו מצופים אבני גזית טבעיות מרובעות.
בתנאי שאם היו קירותיו החיצוניים ועמודיו של כל בית, בתאריך שבו קיבלה תכנית זו תוקף, מצופים כל חומר בנין אחר שאינו אבן טבעית, זכאית הועדה המחוזית להרשות – לפי המלצתה של הועדה המקומית כי יצופו גם קירותיהם החיצוניים או עמודיהם של כל תוספת על אותו בית, או שינוי בו, באותו חומר בנין שבו היו אותם קירות חיצוניים או עמודים הנ״ל מצופים בתאריך שבו קיבלה תכנית זו תוקף.
ראה תיקון מס׳ 1 ב”תכנית המתאר לירושלים, תכנית מס׳ 64, (תיקון מס׳ 3 לשנת 1955)“.
במקומות בהם מותר צפוי הקיר החיצוני, הפונה לגזוזטרה עם סינור בטיח מותז – יותר גם ציפוי הקיר בטיח רגיל בתנאי שייצבע בצבע פלסטי, או בצבע אחר ושהגזוזטרה אינה פונה לרחוב ראשי.
צפוי קירות בניני ציבור
(ב)
באזורים בהם מותרת הבניה באבן מלאכותית או בטיח יותר ציפוי הקירות החיצוניים של בנין ציבורי באבן מלאכותית באזור של אבן מלאכותית או בטיח באזור של טיח בתנאי שגובה הבניין הסופי לא יעלה על קומה אחת (למעט מרתף) ושטחו הסופי אינו עולה על 120 מ״ר.
אפשר יהיה להקים בגובה של קומה אחת מעל הקרקע מדרגות מבחוץ לכל בית בכל אזור מגורים, אם תהיינה אלה צמודות בשלמותן לבית, והשטח שעליו תוקמנה מדרגות אלה ביחד עם שטח הבית לא יעלה על השטח המותר של הבית.
לא יהיה רוחבו של חדר מדרגות פחות מ־2.20 מטר אם הוא משמש יותר מ־4 דירות ולא יותר מ־6 דירות, למעט הדירות הנמצאות מתחת למפלס חדר הכניסה, אם חדר המדרגות צמוד לקיר חיצוני;
–
לא יהיה רוחבו של חדר מדרגות פחות מ־2.40 מטר אם הוא משמש יותר מ־6 דירות, למעט הדירות הנמצאות מתחת למפלס חדר הכניסה אם חדר המדרגות צמוד לקיר חיצוני.
–
לא יהיה רוחבו של חדר־מדרגות פחות מ־3.00 מטר אם הוא אינו צמוד לקיר החיצוני.
–
לא יהיה רוחבה של כניסה לבית פחות מ־1.00 מטר.
–
לא ישמש חדר מדרגות יותר מ־3 דירות בכל קומה, אם הכניסה אליהן היא מפודסט אחד. במקום שיש הבדלי גובה של חצאי קומה בין דירות באותו חדר מדרגות לא ישמש פודסט אחד יותר משתי דירות.
הועדה המקומית רשאית לדרוש כי יוגש לה לאישור תשריט תיכונו, פילוחו ונטיעתו של המרחב סביב בית כל־שהוא – ביחד עם הבקשה להקים בית זה, והועדה המקומית רשאית להכליל ברישיון תנאי, שלפיו יתוכן, יפולס ויינטע המרחב שסביב בית זה בהתאם לתשריט המאושר הנ״ל, ולא יהיו רואים אותו בית כאילו הושלם בנינו, אלא אם־כן ועד אשר יתוכן, יפולס וינטע אשר סביבו באותו אופן.
כל גזוזטרה לא תבלוט יותר מ־1.5 מטר מפניו החיצוניים של בית.
(ג)
לא תבנה גזוזטרה במרחק מהגבול הצדדי פחות מן המרחק הרשום בטור ה־11 פחות מטר אחד ובמרחק שהגבול האחורי פחות מן המרחק הרשום בטור ה־11 פחות ממטר וחצי. לא תורשה בקומת הקרקע כל גזוזטרה מרפסת או בליטה אחרת בתוך המרווח הקדמי במרחק שהוא פחות מ־3.50 מ׳ מהגבול הקדמי. תורשה בכל הקומות גזוזטרה חיצונית בחזית הקדמית ברוחב שלא יעלה על 1.50 מ׳ בתנאי שלא תבלוט יותר משליש מהמרווח הקדמי הדרוש.
(ד)
(בוטל)
ראה תיקון מס׳ 2 ב"תכנית המתאר לירושלים, תכנית מס׳ 64, (תיקון מס׳ 3
לשנת 1955)".
(ה)
בכל גזוזטרה יהיה מעקה בגובה של לפחות 90 ס״מ ובגזוזטראות שהכניסה אליהן היא מהמטבח לפחות 120 ס״מ אשר יצופו באותו חומר שממנו בנויים הקירות החיצוניים של הבית.
בדרך יפו וברחובות בן יהודה, שמאי, המלך ג׳ורג׳, דוד המלך, הלל ושטראוס (להלן – הרחובות הראשיים) במקומות שרוחב המדרכה אינו עולה על 3 מטרים וברחובות אחרים כשרוחב המדרכה אינו עולה על 2 מטרים, תותר הבליטה הדרושה לחלון ראווה בתנאי שלא תעלה על 12 ס״מ.
(ב)
ברחובות הראשיים כשרוחב המדרכה עולה על 3 מטרים, וברחובות אחרים כשהיא אינה עולה על 2 מטרים, תותר תוספת הבליטה בגובה של 5% מרוחב המדרכה ובתנאי שלא תעלה על 30 ס״מ.
(ג)
בשטח ארקדות לא תותר הבליטה הדרושה לחלון ראווה מעל ל־12 ס״מ.
באזורים בהם מותרת הבניה רק באבן טבעית מרובעת ומסותתת תותר בנית מסדים בתנאי שיבנו מאבן פראית או מאבן מרובעת ומסותתת או שיהיו מצופים בלוחות אבן מרובעים שעוביים אינו פוחת מ־4 ס״מ עם פובות שקועות.
לא יוענק כל רישיון להקמת בנין כל־שהוא או לביצוע עבודה כל שהיא באזור ארכיאולוגי, אלא־אם ועד אשר תעביר הועדה המקומית את הבקשה לרישיון כזה אל מנהל העתיקות, כדי שיודיע מה הם התנאים, שהוא דורש מאת הועדה המקומית לצרף לרישיון, אם רק יש בדעתו לכלול תנאים כאלה.
עין כרם, מנחת, מי־נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה
ההוראות הבאות תחולנה על עין כרם, מנחת, מי־נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה.
(1)
תשריט כל בנין, אשר ייבנה לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, וכל הוספה על כל בנין או שינוי בכל בנין, בין שבנין זה הוקם לפני שתקבל תכנית זו תוקף ובין שיוקם לאחר שתקבל תוקף, יהיה טעון אישור מאת הועדה המחוזית, ואם תכין הועדה המחוזית תכנית מפורטת שתקבע תיכון אדריכלי לבניינים הגובלים כל רחוב, או חלק של רחוב, רחבה או ככר, יותאם תשריט כל בנין הגובל אותו רחוב, חלק של רחוב, רחבה או ככר, שיוקם לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, ותשריט כל הוספה על כל בנין, הגובל אותו רחוב, חלק של רחוב, רחבה או ככר בין שאותו בנין נבנה לפני שקיבלה תכנית זו תוקף ובין שיבנה לאחר שתקבל תוקף, לאותו תיכון אדריכלי:
בתנאי כי:
(א)
הועדה המקומית תהיה מוסמכת להרשות – במידה שתראה זאת לנכון כדי להסיר כל סכנה – כי יתוקן או ישונה כל בנין, שלדעתה טעון הוא תיקון או שינוי תכוף בגלל מצבו המסוכן או הרופף, וכל תיקון או שינוי מורשה כזה אפשר יהיה לבצעו בהתאם להוראות המהנדס העירוני.
(ב)
המהנדס העירוני יהיה מוסמך להרשות – במידה שיראה זאת לנכון כדי להסיר כל סכנה – כי יתוקן או ישונה כל בנין, שלדעתו טעון הוא תיקון או שינוי תכוף בגלל מצבו המסוכן או הרופף, וכל תיקון או שינוי מורשה כזה אפשר יהיה לבצעו בהתאם להוראות המהנדס העירוני.
(2)
בנין שיוקם לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, לא יעלה גבהו על פי שניים ברחבה של כל דרך הרבים שאותה הוא גובל, או על 10 מטרים, הכל לפי המידה הקטנה יותר, אלא אם תאשר זאת הועדה המקומית בהסכמתה של הועדה המחוזית.
(3)
כל גגות בתים, שיוקמו לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, יהיו שטוחים או מקורי כיפה ומרוצפים לוחות אבן.
(4)
לא ישתמשו בכל ברזל גלי או פח ברזל על כל חלק בנין מבחוץ, פרט לדלת, תריס או קבוע (קו״ף קמוצה, חולם אחר הבי״ת), כיוצא בו.
ההוראות הבאות תחולנה על (שטחים יתרי אוכלוסין וצפופים) תחום הריסה.
(1)
לא ישמשו כל קרקע או כל בנין בשום שימוש, פרט לזה הרשום בתוספת השימושים לגבי האזור שבו נמצא השטח.
(2)
לא יבנה כל בית אלא בהתאם לתכנית מפורטת.
(3)
לא יווסף דבר על כל בנין, ולא ישונה כל בנין שהוקם לפני שקיבלה תכנית זו תוקף, אלא אם כן תהיה – לדעת הודעה המקומית – תכליתם האחת והיחידה של תוספת כזאת, או שינוי כזה, להשביח את המצב הסניטרי.
כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לצרף לכל רישיון על עבודה כל שהיא או על שימוש כל שהוא בכל קרקע או בנין כל שהוא בכל קרקע או בנין כל שהם אותם תנאים שתמצא לנחוץ כדי למנוע כל מטרד שמקורו בשאון, תנועה, אוורור לקוי, הארה פגומה, הנחת פסולת של בתי־מלאכה, או כל מטרד אחרה עלול להגרם לסביבה בגלל אותה עבודה או אותו שימוש.
כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לנהוג לפנים משורת הדין בכל הגבלה הקלות שהוטלה בתכנית זו על שימוש בכל קרקע או בכל הגבלה אחרת הכלולה בתכנית זו, לאחר שתביא בחשבון את השפעתה של הקלה כזאת על הנכסים הסמוכים שקיבלה על כך את הסכמתה של הועדה המחוזית.
כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לחדש כל רישיון בנין שניתן לפני שקיבלה תכנית זו תוקף, באותם שינויים ברישיון, שבהם יהיה צורך, כדי להתאים את הוראותיו להוראותיהם של התכנית הזאת.
משיושלם בית, שניתן עליו רישיון, תיתן הועדה המקומית תעודת דיורים ביחס לאותו בית.
בתנאי שהועדה המקומית תהיה זכאית לסרב מליתן תעודת דיירים כזאת, אם לא יתאים הבית לרישיון הבניין או לכל בית, אלא אם כן הוגשה תעודת דיורים ביחס לאותו בית מאת הועדה המקומית.
למרות כל הוראה, הכלולה בתכנית הזאת ונוגעת בגובה בנינים, יהיה כוחה של הועדה המקומית יפה להוסיף ולהגביל אותו גובה כדי לשמור שדה ראות בלתי חסום מכל דרך או שטח ציבורי פתוח, או מגרש שעשועים או כל דבר, שנודעה לו חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית, או כל מצבה.
בתנאי שאם הוסיפו להגביל כך את גבהו של הבניין, תהיה הועדה המקומית זכאית להרשות לבנות על אותו מגרש לפי אחוז בניה העולה על המותר לפי התכנית הזאת, אם כלל גבהו של הבניין לא יעלה כלל שטח הרצפה הסוחר לפי התכנית הזאת, ואם יקוימו בעינם כל קווי הבניין והמרווחים הקבועים בתכנית הזאת.
מתוך כפיפות להוראות הפקודה הזאת, רשאיות הועדה המחוזית והועדה המקומית להעביר כל כח מן הכוחות, המסורים בידן לפי התכנית הזאת, היו״ר של אותה ועדה בהתאם או למהנדס העירוני, או לשניהם, או לוועדה, לשם השגתן של מטרות התכנית הזאת.
כל אדם שפגע בו סירובה של הועדה המקומית להעניק את אישורה או את ערעורים המלצתה, רשאי לערער על כך – במשך שני חודשים מאז נמסרה לו הודעה על סירוב כזה – בפני הועדה המחוזית, והחלטת הועדה המחוזית בערעור כזה תהיה סופית.
כל הודעה, צו או תעודה אחרת, היה למסרם או הוראה למסרם לפי תכנית זו, יהיו רואים אותם כנמסרו כחוק, אם נמסרו במקום כתבתו הידועה לאחרונה של האדם שלו נועדו, לבעל או למחזיק של קרקע או בנין כל שהם – אם נמסרו הודעה, צו או תעודה אחרת, או העתק נכון שלהם לאדם כל־שהוא על פני קרקע, או בבניין, או – אם אין על פני הקרקע או בבניין כל אדם שאפשר למסרם לו – אם נקבעו בבניין או על פני הקרקע במקום בולט לעין. כן מותר למסרם גם באמצעות הדואר במכתב רשום, שדמי משלוחו שולמו מראש, ואם נמסרו באמצעות הדואר, יהיו רואים אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל אותם היה נמסר כרגיל בדואר, ולצורך הוכחה דבר המסירה יהיה די להוכיח כי ההודעה, הצו או התעודה האחרת צוינו בכתובת נכונה ונשלחו כהלכה בדואר רשום. כל הודעה, צו או תעודה אחרת שיש למסרם לפי תכנית זו לבעל צו או למחזיק של כל קרקע או בנין, אפשר לציינה בכתובת ”לבעל“ או ”למחזיק“ של הקרקע או הבניין, שאליה מתייחסים ההודעה, הצו או התעודה האחרת, בלי הוספת שם או דואר אחר.
אם אי אפשר היה לברר ללא ספק את שמו או כתבתו של בעל, מותר לפרסם אז – באחד מן העיתונים הנפוצים בירושלים הודעה הדורשת מאת כל אדם, התובע טובת הנאה כל שהיא באותה קרקע או באותו בנין, שאליו מתייחסת ההועדה, למלא אחר הנאמר בהודעה; ופרסום כזה בעיתונות, יהיו רואים אותו כברירה בת־תוקף ומספקת של ההודעה.
הועדה המקומית רשאית להוציא כל אותן הוצאות, שיהיה צורך בהן להכנה של תכנית מפורטת או תכנית פרצלציה, כדי לקדם תכנית זו או ליתן לה תוקף, ואם הוציאה הועדה המקומית הוצאות אלה, יהיה כוחה יפה לגבותן מאת בעלי הקרקעות, שעליהם תחול תכנית מפורטת כזאת, או תכנית פרצלציה כזאת, לפי מתכונת בעלותם – כסידרה – על הקרקעות שעליהם חלה תכנית זו.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
^לא מובן למה יש כאן קפיצה למספר 7 אבל כך מובא במסמך המקורי – ויקיעורך
^הכותרת כאן הינה תוספת משלי לאור העובדות הבאות: ראשית, בסריקה של התכנית המקורי חסר עמוד 24, בין עמוד 23 אשר מדבר על גבהי בתים שהינו סעיף (ד), לבין עמוד 25 אשר מתחיל בסעיף (ו) "תכנונם וצורתם החיצוניים של בנינים". שנית, החל מהמילים מתחילת עמוד 25 כפוף לתנאים דלקמן נראה ברור שאין לו קשר אל גבהי בתים אלא מדברים בנושא אחוזי בנייה. ולכן ככל הנראה הטבלה של אחוזי בנייה היה בעמוד 24 כסעיף (ה) והמשך המילים הינם הערות על כך. ובכן כך מוצג כאן - ויקיעורך
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.